אנשים - משימות - זמן: איך את מתנהלת בתוך המשולש הזה?

כשמדובר בהתארגנות לקראת החגים נדרשת הרבה יותר מסתם לוגיסטיקה. מצבי לחץ מתאפיינים בעומס של מטלות שמוכרחות להתבצע בזמן מוגבל, בדרך כלל קצר. כולנו יכולות לערוך רשימות ארוכות, כולנו יודעות מה צריך לעשות, לכולנו מתכונים, מרשמים וטיפים לאין סוף. העניין הוא הזמן. מתי נבצע את כל זה? התחושה שלנו היא שהזמן קצר והמלאכה מרובה וכאמהות אנחנו מוסיפות באנחה – הפועלים עצלים…

מדובר בילדים שלנו שלכל אחד מהם העדפות אישיות, כישורים אחרים ולוחות זמנים משלו. הבנות מתחילות שנת לימודים והבנים חוזרים בשעות הערב, הסמינריסטיות עסוקות גם בלילה והקטנות יותר עוד לא ממש התרגלו לקום בבוקר בשעה מוקדמת מספיק כדי לסדר את החדר שלהן. תוך כדי החזרת הבית לתיפקוד שגרתי כבר מגיעים החגים ודורשים התארגנות מיוחדת עם עומס לא פשוט.

העומס יוצר משולש מורכב – בתוך המשולש הזה של זמן – משימות – אנשים את אמורה לנהל את עצמך, ולוודא שהכול נעשה:

שנערכו קניות לשבועיים – שבת פלוס ראש השנה.
שיש מה לאכול בחג – יומיים, וקצת לשבת שובה.
שקנו את הסימנים ובררו, וטחנו, וטיגנו וערכו על השולחן בחגיגיות.
לכולם יש מחזורים?
עוגת דבש, ועוגה חלבית לקידוש.
יש נעלי בד לבנות?
ומה עם ארבעת המינים?
ומתי מקימים את הסוכה?
ואילו קישוטים חדשים הביאו מן הקייטנות ומן הגנים? ומי יתלה? והיכן?
ומה עם הסכך השנה? עבר חיטוי והדברה? ודפנות העץ? והסדינים? מי יגהץ?
מי ומי האורחים?

כל פריט ברשימת המטלות שלך עוסק במה, וגם במי ובמתי. כלומר – משימה, אנשים וזמן, וכשאת מרכיבה את הרשימה את מתחשבת בתנאים של כל אחד מן הגורמים ומרגישה שמישהו צריך לוותר. איך נוכל לעשות הכל, בזמן הקצר שעומד לרשותנו ועם האנשים העמוסים בלאו הכי? הזמן – קבוע מימי בראשית, נשארו המשימות והאנשים. האם תחליטי לוותר על חלק מן המשימות? האם תדריכי היטב את האנשים ותעבדו קשה כדי להשיג הכל? השאלה אם את מנהלת של משימות או של אנשים.

כמובן, שכל אחת מאיתנו רוצה להגיע לחג בזמן ושהכל יקרה ברוגע ובשמחה. עם זאת, ברגעי עומס, קשה לנו לפעול בשיקול דעת ואנו עשויות, בחוסר מודעות, לקחת על עצמנו יותר מידיי כדי לא להעמיס על אחרים או לוותר על משימות שבחג נתחרט שלא הקפדנו לבצען עד הסוף. כדי להיות מודעות לאינסטינקטים הניהוליים שלנו, הכנתי עבורכן את השאלון לאמא בכובע של "מנהלת עבודה". תני לעצמך 2 נקודות לתגובה שלך בדרך כלל ונקודה אחת לתגובה שלך לעיתים רחוקות. לאחר מכן בדקי את אופי ניהול העבודה אצלכם לפי הטבלה למטה.

	איך את פועלת בדרך כלל?	בדרך כלל	לעיתים רחוקות
1	כשהילדים עסוקים בעזרה כלשהי ומתגלע קונפליקט – אני נוטה שלא להתערב כל עוד אינם פוגעים בעבודה השוטפת.
2	אני מקשיבה לילדים בזמן עבודות הבית, לעתים למשך זמן רב, גם כמצב לחץ
3	אני משתפת את הבנות מגיל שבע בהחלטות מי יעזור ומתי תתבצע כל משימה.
4	יש בביתנו לוח תפקידים ברור ולפעמים גם מלווה בניקוד.
5	כשהילדים עוזרים, אני בשטח – מייעצת, מכוונת וגם עוזרת באופן פיזי.
6	כשיש ויכוח מי יעשה מה אני חותכת מיד.
7	במצב של שינוי התוכניות ודברים בלתי צפויים שקורים פתאום, אני קוראת לכולם ומספרת מה קרה ושואלת מה הרעיונות שלהם.
8	את לוחות התפקידים אני כותבת בעצמי.
9	אני מעניקה שבחים ועידוד רב על עזרה בהכנות לחג ולשבת.
10	אני "מתקתקת" את העבודה ומחלקת תפקידים צ'יק צ'ק, עושים ומסיימים.
11	כשהילדים מעלים רעיונות יצירתיים לעריכת שולחן, לאפיה, לקישוט ולקניות אני מעודדת אותם ומקבלת את הרעיונות שלהם.
12	בביתנו יש הודעות וכללים – חלקם מצוירים – עם הוראות לביצוע מטלות שגרתיות כמו סידור החדר, התארגנות בבוקר וכדומה.
13	אם לילדים יש בקשות מיוחדות, אני מאפשרת להם גמישות גם אם המשימות מתעכבות עקב כך.
14	אני מחליטה מי יעשה מה ומודיעה לכל אחד בנפרד את תפקידו.
15	כשאנחנו עובדים יחד, אנחנו שרים, צוחקים ומשוחחים ללא הרף
16	מידי חצי שעה אני מסתובבת בבית כדי לראות שכולם עושים מה שנאמר להם לבצע.
17	אני שואלת כל אחד מהילדים מה הוא רוצה לעשות לכבוד החג ומתחשבת ברצונות שלהם.
18	כשילדים אינם עומדים במטלות שלהם בזמן אני דואגת שתהיה תוצאה טבעית לכך והם ילמדו שיש מחיר לאי ביצוע.
19	בויכוחים בין הילדים בעניין תפקידים ומטלות אני מוצאת פשרה ומרגיעה את הרוחות.
20	כשהילדים מתחילים עם בקשות ודחיות אני מעדיפה לוותר על העזרה שלהם ולבצע הכל בעצמי. חשוב לי שהדברים יעשו היטב ובזמן.
21	אני רוצה להיות בטוחה שהילדים ישתפו פעולה ולכן אני משתדלת שתהיה מעין ישיבת צוות משפחתית שבועית ובה יש דיון על מה שצריך לעשות ומי יכול ומתי וכמה.
22	אני קובעת מה כל אחד מעשה לפי צרכי המשימות ולוח הזמנים.
23	לוקח לי הרבה זמן להחליט מה כל אחד יעשה, ומה לבקש מבעלי ואם בכלל להיעזר באחרים.
24	אני רוצה שהילדים יהיו מרוצים וישמחו לעזור ומוכנה להתפשר על איכות העבודה או על לוח הזמנים לשם כך

תוצאות:

1; 4; 5; 6; 8; 10; 12; 14; 16; 18; 20; 22	אם נתת לעצמך "לעתים קרובות" בהיגדים אלו – את מתמקדת במשימות.	ניקוד כולל בהיגדים אלו: 18 עד 24
2 ; 3;7 ; 9 ; 11; 13; 17; 19; 21;23; 24	אם נתת לעצמך "לעתים קרובות" בהיגדים אלו – את מתמקדת באנשים.	ניקוד כולל בהיגדים אלו: 18 עד 24

השאלון בוודאי חידד עבורך את המודעות לתגובות האוטומטיות שלך וייתכן שאף עורר בך מחשבה על שינוי. המציאות היא שאין דרך נכונה את ויחידה:

יש שאמהות שמחליטות לוותר על משימות בעומס הגדול. הן אומרות לעצמן בהשלמה ובשלמות: "אז לא תהיה עוגת דבש. מה יקרה?" לדעתן, לא חייבים לאפות ובשום מקום לא כתוב שהחג לא יתקדש ללא מפיות בקיפול מיוחד לכבוד ראש השנה. להפך. הן דוגלות בהעדפת העיקר ומחליטות בעצמן מהו העיקר בשבילן. כל אחת מעדיפה משימות אחרות: יש מי שתקנה סלטים מוכנים ויש מי שתקנה את העוגות, יש מי שתשלח את הילדים לקניות ויש מי שתלך בעצמה, אך תבקש עזרה בקיפול הכביסה ובבישול. בכל הדוגמאות הללו חוזר העיקרון – במשולש העומס המשימות הן אלו שמוותרות. האימא העמוסה מחליטה על סדרי העדיפויות שלה ומרשה לעצמה "לעגל פינות", לוותר על מה שלא נחוץ בעיניה ולוותר על ההרגלים הפרפקציוניסטים שלה.

יש אמהות שמקבלות החלטות אחרות. הן רואות בחג הזדמנות מיוחדת להעלות את רף הבישול, האפייה הניקיון והחגיגיות. בשבילן, החג הוא חגיגה של ביצועי על בתחום האירוח, העריכה והארוחות. דווקא תקופת החגים המשופעת בחופשות היא הזדמנות מצוינת עבור הבנות ללמוד את רזי ניהול הבית והמטבח ולקחת חלק בשמחה. במשפחות אלו נערכים בדקדוק רב לחלוקת תפקידים מאוזנת וללוחות זמנים הגיוניים שיעזרו לכולם לעשות הכל בזמן. אמהות אלו אומרות לעצמן – "מתמודדים עם העומס, זה בסדר שיש הרבה עבודה. שיהיה רק בבריאות ולכבוד שבת וחג. נעמוד בזה וגם נארח את בני הדודים". הן משקיעות בשמחה וצונחות מאוחר בלילה על משכבן עייפות אך מרוצות.

כל החלטה שתקבלי מתאימה מן הסתם לאופייך ולאופי החיים במשפחה שלך. משפחה גדולה ובוגרת לעומת משפחה צעירה או מבוגרת בוחרות במה שמתאים ומקובל עליהן. בכל מקרה, שימי לב לכל אחד מההיבטים של משולש העומס ותני לכל אחד את המקום שלו בתהליך התכנון שלך.

השארת תגובה