תכניות של חופשה מתמצות במילה אחת: כיף! הטיולים, הארוחות, האטרקציות, הקייטנות, הבריכה, הים – הכל למען הכיף. שיהנו. מה גורם לנו, ההורים, הנאה יותר מאשר לראות אותם נהנים?
זה הזמן לדבר על הנאות, ולחשוב עליהן קצת.
בעסקים אומרים שעסקים לפני הנאות. קודם כל – מה שצריך, אחר כך מה שכיף. קודם כל חובות, אחר כך זכויות, לפני הכל – תדאג לעסק. מדוע?
האם בגלל שהעסק כל כך חשוב?
לא, זה לא בגלל שהעסק חשוב יותר מדברים אחרים ולא בגלל שלשאר הדברים, שחשובים פחות, אנחנו משאירים את "שאר הזמן" – כלומר, את השאריות.
עסקים באים קודם בגלל שהעסק מאפשר להנאות להתקיים.
אם סיימת עם העסקים – אתה נינוח מספיק ליהנות. אם העסקים מתפקדים יש לך אפשרות ליהנות. בגלל שקודם כל עשית עסקים – ורק אחר כך פנית להנאות, אתה פנוי להנאות.
- קודם כל עסקים – וכשנסיים, נהיה פנויים [רגשית] להנאות.
- קודם כל עסקים – ואז תהיה אפשרות [גם פיננסית] ליהנות.
רק שיהיה לכם כיף
כמה אנחנו רוצות לעשות להם כיף! רק שייהנו. השאיפה הזו מדריכה את רוב קבלת ההחלטות שלנו בחופשה. הרי לנו – האימהות – לא כל כך חשוב אם ניסע לים או לבריכה – למפל או להר. רק שייהנו, שיגידו מה טוב להם – ונעשה להם גם את הכיף הזה.
- "אוהבים לישון עד מאוחר? נו, שייהנו. בשביל מה יש חופשה?"
- "אוהבים ללכת לישון מאוחר? נו, שייהנו. בשביל מה יש חופשה? "
- "רוצים להיות אצל סבתא ולא אצל הדודים? הרי המטרה היא שהם ייהנו, אז למה להכריח?"
- "מעדיפים טיולים מהבית ולא צימר? בבקשה, במסגרת התקציב אני מסכימה – שהרי אנחנו נוסעים כדי שתיהנו, אין לנו שם מטרה אחרת."
והכי מעצבן הוא המצב שבו הם מתלוננים, רבים בדרך, מקטרים על החום, צמאים שוב ושוב גם כשיש מים- ומתקוטטים מי ישב ליד החלון: "בשביל זה אני לוקחת אתכם לים? כדי שתגידו לי שאתם צמאים ותריבו כל הדרך? את זה יכולנו לעשות גם בבית!" כל אמא שמעה את עצמה מתוסכלת ככה יותר מפעם אחת במשך החופשה. ובאמת – מה אנחנו לא עושים כדי שהם ייהנו, והדור הזה – אפילו ליהנות הם לא יודעים. מה שתתנו לא מספיק. "אנחנו בגיל שלכם…." [טיפ מניסיון: זה הרגע להפסיק. הם כבר אינם מקשיבים]
סדר לפני בילויים
בהשראת "עסקים לפני הנאות" אני מציעה "סדר לפני חופשה". קשה ליהנות כשמחפשים את בגדי הים עשרים דקות ואין קופסה מתאימה לפלחי האבטיח. מעצבן לצאת אחרי שעה של הוראות ופקודות לבנות שיעזרו להכין את הקטנים לטיול. מתסכל להתחנן שיסדרו את החדרים לפני שיוצאים כדי שלא נחזור למהפכה.
כשהמטרה היא ליהנות בואו נבנה תשתית של הנאה:
- אל תוותרו על ההרגלים הפשוטים של יומיום: לקום בשעה קבועה [גמישה בגלל החופשה, אבל נוקשה אחרי שנקבעה] לשים במקום, לפרוק תיקים כשחוזרים מהטיולים, מהים ומהבריכה. לסדר מיטות בבוקר.
- תנו לילדים להרגיש כמה הם מרוויחים מכך שמסודר. אמרו: בזכות שהחדר מסודר תוכלו ל[כיף] ;בגלל שאין שום כלים בכיור אין לי בעיה שתכיני [כיף] ; סיימתם? מעולה! עכשיו בואו נעשה [כיף]; תדגישי בכל פעם איך הכיף יושב על תשתית של עשייה ומילוי משימות נחוצות.
- הימנעו מהדחף של "אם כבר אז כבר" – אם סיימת להוריד כביסה, את גם תתלי. אם פינית את שיש, אז תשטפי כלים, אם אספת את הגרביים – אז תפעיל מכונת כביסה. לא! אחרי שהגדרת מה את מבקשת – זהו! בלי תוספות! עכשיו – לכיף! [הסיבה: הילדים עלולים להרגיש שאם הם מסיימים מטלה מגיעה מטלה נוספת ולא כיף.]
- ערכו תכנית שבועית כדי שתוכלו להגיד לילדים מה הולך לקרות מחר, ומדוע כדאי להשקיע ולסדר / לנקות / לקפל כביסה / ללכת לישון עבור הכיף של מחר. קל יותר להתאמץ ולהשלים את העסקים כשיודעים שמיד לאחר מכן מגיעות ההנאות.
ושהכל [גם הסדר היומיומי, גם התכנון השבועי, גם המשימות בבוקר]שהכל הכל יהיה בכיף!!
******
ועוד מילה לסוף: האם באמת הכול בשביל הכיף?
הגאון מוילנא, בפירוש על ספר משלי, מתאר שלוש רמות של פעולות שאנחנו עושים:
יש פעולות נעימות, ערבות, ואנחנו מבצעים אותן בגלל שכיף לנו. הפעולות הללו משרתות את הגוף ואת החומר – ובדרך כלל הן גורמות לנו עונג. כיף ללקק גלידה.
יש משימות שהשכל אומר שצריך לעשות, ואנחנו יודעים שהן מועילות: צריך לאכול אוכל בריא, ולכן את חותכת לעצמך סלט ירקות טרי בסיפוק על כך שיש לך משמעת עצמית ונחישות.
יש מעשים מרוממים יותר – שנובעים מההכרה שאנחנו עושים משהו טוב, בעל ערך לטווח ארוך והם ממלאים אותנו שמחה: אלו הם מעשים עבור הנשמה, וכל מאמץ שמושקע בהם גורם לנו לחוש שעשינו את הדבר הנכון, ופעלנו לפי המצפון והיושרה שלנו.
והטיפ:
החופשה היא הזדמנות מצוינת ללמד את הילדים שלנו להפיק הנאות גבוהות יותר מסתם כיף. תוכלי לזמן להם אפשרויות לפעול ברמת המועיל והטוב לא רק מתוך לחץ ופחד מעונש אלא מתוך בחירה. לחוש סיפוק כאשר הם מתמידים בפעילות גופנית או משקיעים בלימודים לקראת השנה הבאה, לחוש שמחה כאשר הם מתאמצים לעשות את הדבר הנכון.
שתפי אותנו ברעיונות!
שלום יעל,
הזדהיתי מאד עם הדחיינית האופטימית שתארת.
השתמשתי בעצות ואני רואה שזה עובד.
אחת העצות שנתת היא "פרסים ותגמולים"
הפרס שלי אחרי שאני עושה פעולה שאני "שונאת" היא לשמוע הרצאה שלך.
כי זה פשוט חוויה!
שירה
שלום יעל היקרה,
כמה שאני מודה לה' שהפגיש אותי אותך את כבר יודעת…
אבל כמה שההרצאות על החופש מועילות לי, את לא יודעת…
בתחילה זה היה נראה לא הגיוני לתכנן חופש מראש, אבל מציאות!
יש לי לוח של כל החופש, והוא מלא בדברים (תאום ציפויות) שהילדים ביקשו, בדברים שבעלי רוצה ומקובלים עליו (אין כעסים) בדברים שמתאימים לי (אין הרגשה של פראיירית) וכל הפעילויות מדהימות!
חברות שלי ואפילו אחותי המושלמת המומות מהביצועים שלנו. (אנחנו לא משוויצים מידי. רק קצת)
כל יום הילדים שואלים מה עושים היום לכבוד החופש? והם מקבלים תשובה. לא כל יום זה ספארי כמובן, הכל מתאים גם לתקציב שהכנו מראש. אבל כל יום משהו מהנה שאין אותו בשגרה.
אני מרגישה שעבר חצי חופש, וגם הספקנו בו ב"ה.
ביום הראשון של החופש הילדים רבו על הבוקר מכות. אמרתי להם שאם זה ממשיך אנחנו לא עושים מה שתכננו. הם לא האמינו לי שאני יעשה את זה, אבל כשהמריבות לא פסקו פשוט ביטלנו את התוכנית. ומאז… שקט. הם יודעים שאני חזקה, והם עלולים להפסיד!
רוצות לשמוע מה עשינו?
1. השכרנו את ה"מקרנצ'יק" של וקסברגר ב30 ש"ח על כל הסרטים .
2. קצף גילוח- מורחים על השולחן והמגע מאד נעים, ולא משאיר לכלוך. 14.5 ש"ח ועוד נשאר לעוד פעם.
3. טיול לירושלים – עם אבא ואמא, שכלל: ביקור אצל סבא וסבתא רבא, כותל (פעם שניה בחיים בשביל הילדים), רכבת הכותל, פארק טדי כולל המפל והמזרקות (והחלפת בגדים) , ארוחת צהרים שהזמנו לשם- פיצה וכו' מנוחה והתאוששות במלון על הדרך כמה דקות, רכבת הקלה, שוק מחנה יהודה (פרסים וקרחונים וחלבה כמובן…) 500 ש"ח.
4. בריכה עם חברות שיש להם בריכה רצינית על עמודים. שיא ההנאה!
5. חוברות "בוקי"- תעסוקה מצוינת – 40 ש"ח.
6. בת דודה שבאה לישון אצלינו. והיה מחנה…
7. חומרים לאלבום החופשה, נעצב כל דף ונשים את התמונה שלו. ובסוף נעשה למינציה וספירלה. 50 ש"ח
8. כמובן שבבוקר הם בקיטנות עדיין ואני בבית עושה מה שצריך (וגם ישנה לפעמים)
9. תכנון הצגה בנושא אמונת חכמים. שאני יסריט אותם ויערוך את הסרט (בmovie maker ) ונראה לחברים במקרן על הקיר.
10. מבצעים! מבצע לבן (בן 5) שיתמיד בחזרה על הקריאה. סופרים כמה מילים קרא ורושמים בלוח ובסוף החופש יקבל מתנה גדולה.
סוג של ילד, שחובה בשבילו התרגול, ותרגול= מתנות . וזה חשוב לנו מאד גם לשלם על זה.
מבצע לבת בת 7 שמיד שאני אומרת להתלבש היא מתלבשת ומיד אחרי זה מתפללת. (ולא נעים שאני לא עושה את זה)
וכך הדברים החשובים נשמרים גם בחופשה.
וזה רק ההתחלה. עבר רק חצי חופש.
בזכותך יעל,
לא הייתי מאמינה שכך החופש יראה. "משמעמם לי" לא נשמע…. בסיעתא דשמיא.
ה' אוהב אותנו ולכן נתן לך את השכל לעזור לי, למשפחתי ולכל הנשים כאן.
נ.ב אל תראו אותי ככה, לפעמים יש נפילת מצב רוח, ולא מתחשק להמשיך. אבל זה עובר עם שיחה אחת ליעל, שמגלה מה קרה, מעלה חיוך על הפנים, ובסוף רואים שהיא צדקה.
שנמשיך כולנו להצליח!
פלונית
,תודה על הכתבה ועל התגובות
עוד רעיון קטן: הכנתי עם הילדים לוח חופשה גדול (בעזרת דפי ממו ובריסטול גדול) רשמנו את התאריכים ויש מקום לרשום מה עשינו/נעשה במשך הימים כך שאפשר מעט למנוע את המשפט "לא עשינו כלום החופש" כי בלוח כתוב שהלכנו לבריכה/לבקר/לגן חיות/וכו'
נהנתי מאד לקרוא על "עסקים לפני הנאות"
אני חושבת שזה רעיון מאד יהודי. כל הנושא של
"התקן עצמך בפרוזדור לפני שתכנס לטרקלין" – הנצחי.
כל הענין של איפוק. של התגברות. של לברך לפני שמכניסים משהו לפה.
אני אומרת תמיד לילדים ולתלמידות שהמושג " בא לי " הוא לא כל כך יהודי. הוא רחובי.
והם מפנימים את זה.
רק בן השנתיים שלי עדין לא כ"כ הצליח… הוא מתעורר בבכי באמצע הלילה ומתחנן "אמא בואי דחוף…דחוף…" אני נגשת אליו בבהלה ושואלת "מה קרה?"
הוא נשפך… "א מ א ! ב א ל י … צ ו מ י… "
תודה לך על ההצעות לטיולים.
מיכל.
כתבה מקסימה, עזרה לי להגדיר לעצמי וגם לקחת את הטיפ של לא לתת עוד מטלה אם הוא כבר סיים אחת (מה שבד"כ אני עושה כי אם כבר עזר לי אז יאללה שיעשה עוד משהו) ואהבתי מאד את הרשימות צריכים ורוצים…
אצלי בבית בימי בינזמנים יש כבר רוטינה קבועה שהילדים מאד אוהבים. בכל בוקר יושבים ועוכים שתי רשימות: רשימת ה"צריכים"- להתפלל, להתלבש, לסדר מיטה, לימוד, עזרה כלשהי, ורשימת ה"רוצים"- מלאכות שאני קונה בשפע לקראת החופשה, בישול, משחק, חוברות חופש, וכמובן- יש ימים של יציאות. אחרי שהרשימות מוכנות הילדים מסדרים לעצמם את סדר היום- אחד "רוצים", אחד "צריכים". בדרך כלל לא מספיקים את כל מה שתככננ, כך שמשפט המחץ "משעמם לי" פשוט נעלם. לפעמים אנחנו מתאמים זמנים- "עד עשר אני אתפלל, ואחרי שהתינוק ירדם אוכל לעשות אתכם מלאכה". אני משתדלת להכניס לרשימת ה"צריכים" דברים קצרים שעושים ממילא, למשל להתלבש או לאכול.
חופשה נעימה!
אהבתי את הכתבה!
לי אישית ״עסקים לפני הכיף״ זה משפט שמוביל אותי.
כך יוצא שתמיד יש דברים לעשות ואני לא מגיעה לכיף אף פעם.
יש לך חומר על הנושא?
תודה!
שלום יעל,
אני שולחת לך חומר שאני משתפת בו את המתאמנות. בהחלט אפשר להפיץ ולהשתמש. שרק יהיה נעים וכך בחופשה!!
הנה הצעות לטיולים:
1. מיכל נגרין, כ"ט בנובמבר בת-ים – 03-5553333
2. מילבת, בי"ח תל השומר – 03-5303739
3. מוזיאון אגד, חולון – 03-9142361
4. מאפיית אנגל בירושלים
5. שוק הסיטונאי בצריפין)כדי להגיע לפני 6 בבוקר)
6. דואר (לתאם עם מנהל הדואר המקומי)
7. בנק ישראל בירושלים – 02-6552828 (מגיל 13 ומעלה)
8. נתב"ג
9. בית משפט העליון בירושלים – כל יום ב-11:00
10. פארק בהרצליה
11. ביקור בתחנת הטיבוע בירושלים- 02-6537374
12. מוזיאון הטרקטורים, בעין ורד – 052-2452457 (יום שישי 8:30-14:00 )
13. מוזיאון היהלומים,ז'בוטינסקי 1 רמת גן – 03-5760219
14. נמל אשדוד,מרכז מבקרים (מגיל 10)
15. ג'מבורי בקניון הכוכבים בהרצליה
16. בנק דיסקונט בת"א
17. המרינה בהרצליה ושיט בסירה
18. מרכז מבקרים הצורפים ,כפר דניאל – 08-9186633 (חינם)
19. מפעל השוקולד אורנת, אזור התעשיה לב השרון – 09-891339 (מגיל 6)
20. מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל בתל אביב 03-5161346 , 03-5172913
21. מפעל אסם בחולון
22. שדה תעופה קטן בהרצליה
23. מכון אלון ברחובות. רח' פייקס 1 08-9300585
24. מצפה כוכבים בגבעתיים. רח' גולומב פינת רח' בראשית טלפון ערב – 03-5731152 טלפון בוקר – 03-5722305 יום ג' 19:30
25. אוטופיה
26. בית עובד –כלבי נחייה – 08-9408213
27. ספרייה לעיוורים רח' ההסתדרות 4 נתניה 09-8617874
28. פארק ברמת השרון. רח נצח מולמכבי
בתיה שרף
מאמנת אישית לניהול בית – בשיטת "הבית – העסק הנבחר" של יעל זלץ
09-7740160 , 054-4595715
[email protected]