הצורך בסדר הוא אחד מן הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של כל אדם. סדר יום, סדר בעונות השנה, יום ולילה לא ישבותו, כל אלו נותנים תחושה של יציבות. הדברים צפויים וידועים מראש, אפשר להיות רגוע. תחושת הסדר ותחושת הביטחון הולכים יד ביד: דברים מסודרים נותנים לנו תחושה של שליטה. בלגן יוצר בלבול, מבוכה, הרגשה של חוסר אונים. כאשר אני מתעוררת בבוקר בשעה הקבועה, מוצאת את הספל ליד המיטה והחלוק תלוי על הקולב מאחורי הדלת – הכול בסדר. אני מבצעת בזריזות ובאוטומטיות את כל פעולות ההשכמה ומתחילה יום חדש בבהירות. כל אחת מאתנו עברה ימים אחרים – התעוררנו מאוחר מדי, הבגדים אינם במקום, אין לחם והחלב אזל, איננו יודעות להחליט על מה לוותר ומה לעשות לפני מה. לו היו הדברים שאנו זקוקות להם מונחים במקומם הקבוע היינו פועלות ללא מאמץ. חוסר סדר גורם לתקלות. אנחנו נתקעות בבעיות שעוצרות את רצף הפעילות והעבודה. חוסר סדר מחבל ביעילות שלנו.
כשאנו מתארות לעצמנו ארון מסודר, חדר מסודר, בית מסודר אנחנו חושבות על נינוחות. סדר מפשט את הדברים המורכבים ומספק צורך פסיכולוגי עמוק שקשה לוותר עליו. כשאנחנו נמצאים במקום מסודר אנחנו רגועים יותר.
הקשר בין סדר לשליטה הדוק עוד יותר כשמדובר על חיים עמוסים בהפתעות, מאפיין נפוץ לשנים בהם מגדלים את הילדים. אחד הדברים שמלחיצים אמהות מאד הוא בלגן. ברגע שלא מוצאים דברים, שחסר מוצץ או בקבוק את מוצפת בתחושת חוסר אונים ומשפטים מייאשים נלחשים בתוכך: "אם אני לא מוצאת את זה אני משתגעת לגמרי.." "לא אצליח לעשות כלום הלילה בלי למצוא את ה…" "בלי זה אני לא אוכל להתקדם אם הפרויקט השבוע וכל הזמן שהשקעתי ילך לאיבוד". האמירות הפנימיות הללו משקפות את התלות שלנו בחפצים מסוימים ואת תחושת חוסר האונים כשהחפצים אינם במקום, אינם בסדר.
איך שומרים על הסדר – כסדר, בשגרה מסודרת?
א. בסיסי: פחות דברים. ככל שיש לכם פחות דברים, קל יותר לשלוט עליהם ולטפל בהם. ברגע שאת קולטת שאת מהאנשים שמתקשים להכיל הרבה חפצים וששני סוגים של סכו"ם כבר מתבלגנים לך במגרה – הסתדרי עם אחד.
ב. ריהוט: הימנעי מפריטי ריהוט שנועדו "לתקוע" דברים היכנשהו. אם יש לך נטיה להניח דברים במקום שבו הם מכבידים על הידיים שלך ולהמנע מהטרחה להניח אותם במקום המיועד – דאגי שלא יהיו לך מדפים קטנים מתחת לארונות המטבח ולא מגירות מיותרות במבואה ולא כוסיות ומאפרות וצלחות דקרטיביות על עגלת התה. עדיף שלא תהיה עגלת תה כלל וגם לא מזנון. בלי מקומות מסתור לחפצים נעלמים.
ג. מיקום: בחרי לחפצים מיקום קרוב למקום שבו משתמשים בהם, כך יגדל הסיכוי שהחפצים והמכשירים יגיעו למקומם הנכון בסיום השימוש. מיקום רחוק, גבוה, נסתר, בארון פנימי – מהווה עיכוב נוסף בדרך למקום.
ד. חפצים של הילדים יסודרו בהישג ידם ובשליטתם שלהם. כך הם יקחו אחריות וגם יסדרו.
טיפ שגרתי אחרון:
שגרה יומית שכוללת סדר – חצי שעה בבוקר וחצי שעה בערב – תוך כדי טיפול בילדים ויחד איתם יכולה להיות ההרגל הכי מסודר שלכם, הכי שיגרתי וזה שנותן לכם הכי הרבה שליטה על החיים שלכם.
שלום לך,
אני חייבת לספר שחומר שלך מהסדנא עזר לי מאוד גם בתקופה שהיה לי הרבה עבודה
וגם בתכנון וביצוע של בין הזמנים.
כל העצות היו ברורות וקלות ביצוע.
בכל מקרה אני חושבת שכדי לשמוע את הסדנא שוב ולראות יותר לעומק
איך אני שמה לעצמי מטרות ומיישמת אותם.
נכנס אלול ואיתו צורך לתכנן קניות לחגים.
קודם כל רציתי לשאול ,האם יש סכום ממוצא לקניות לסופר שמתאים לצריכה של משפחה של 6 נפשות (ילדים גדולים)
כמה ,לדעתך כדאי להוסיף לקניה של חגים?
רוב תודות על חומר לימודי ברור ומקצועי
ועל תשובות שאת עונה לי אישית
חסיה
חסיה,
בקשר לרמת ההוצאות אני יכולה לומר משהו כללי בהערכה גורפת: חודש החגים וגם חודש ניסן פשוט עולים כפול מחודש רגיל!
קחי את ההוצאות המתכלות שיש לכם בחודש רגיל – אוכל, חומרי ניקוי, תיקונים, כאלה – תכפילי.
ולפעמים זו הערכה אופטימית וזהירה מידי…
שיהיו חגים שמחים ובשפע!
תודה יעל. זה מקסים. אך כיצד מומלץ לבנות את השגרה הברוכה? אילו אלמנטים חייבים להיות בה?
הרגלים הם הכלי העוצמתי השני לאפקטיביות אישית וליעילות.
[אם את שואלת – הראשון הוא תכנון – וגם הוא הרגל1]
בקורס האינטרנטי אני מדברת על הרגלים, מלמדת איך לבנות אותם
ומציעה הרגלים שקשורים לסדר, להתארגנות יומיומית, לכביסות, לתזונה, לבריאות – ועוד.
האם השתתפת בסדנה האינטרנטית?
כל כך חכם ופשוט!
הלוואי ונזכה ליישם 🙂
יעלוש! אין עלייך. אוהבתותך :*
מניסיון! חופש של אמא הוא לא לעשות כלוםםם בבית, ולשבת עם הילדים על הספה! תרפיה אמיתית שמגלה לנו אותם ומתדלקת בכוחות הלאה…