מה?
מפגשים משפחתיים מעוגנים היטב במסורת הדורות, ומימים ימימה נפגשו אחים ובני המשפחה לאכול יחד – איוב כינס את כל בניו ובנותיו לאכול יחד, שאול מוצא את הרואה בזבח משפחה בבית לחם והדברים נזכרים בכמה וכמה מקורות נוספים. ר' חיים ברבי בצלאל – אחיו של המהר"ל כתב ספר בשם "ספר החיים" ובו הוא כותב כי חשוב ליזום מפגשי משפחה "וכן היה המנהג אף מימים הקדמונים להיות כלכ משפחה ומשפחה יום מיוחד בשנה שהיה להם למשתה ולשמחה כמ"ש דוד כי זבח משפחה לנו בעיר" [ספר פרנסה וכלכלה, פרק שלישי]. עם זאת, כותב ר' חיים שמפגשים אלו צריכים להיות ללא שחוק וקלות ראש אלא בדברי תורה "ומעתה אל תהי סעודת המריעים קל בעינך בזמן שאין עימו שחוק וקלות ראש… גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים ומחזקת את האהבה שבין איש לרעהו"., וכן שלא יוציאו יותר מידי כספים על הנהגה זו אלא כפי שיכולים ואפילו שיבטלו את הנוהג אם אין להם כסף ולא ייכנסו להוצאות מיותרות.
בדברי אחי המהר"ל – שלמד עם הרמ"א – יש תשובות להרבה התלבטויות שמטרידות את בני המשפחה בקביעת המפגשים המשפחתיים הללו: המציאות היא שרוב רובן של המשפחות יוצאות בחול המועד לנסיעה אחת או יותר, ורובן גם מארחות או מתארחות לפחות פעמיים במשך החג. אם נחליט שהטיול שלנו הוא המפגש המשפחתי והאירוח שלנו הוא המפגש המשפחתי – נפסיק להתלונן על ההוצאות המיותרות ועל הזמן ועל הכוחות. כשהמפגש המשפחתי נערך בנוסף לתוכניות אורקוליות, מופעים, טיולים והופעות – ברור שהוא מכביד על ההוצאות ושקשה להיערך לקראתו.
כמה?
אירוח עלול להיות עניין יקר. כלים חד פעמים יפים יותר, מפיות מעודנות יותר, סכו"ם יותר קשיח, כוסות יותר שקופות. לחמניות יותר מתוקות, משקאות יותר חריפים ויותר קלים, מטבלים יותר מתובלים – הכל יותר, לכבוד האורחים. בתחום הקניות הטיפים נחלקים לשתי קבוצות שונות –
א. איך לנהל את הקניות כך שלא נשכח כלום ושנזכור הכל?
ב. איך לחסוך?
כדי לזכור:
קונים בחנות שאתם רגילים לקנות בה, זו ליד הבית. אל תרוצו לפזר את הקניות בעשר חנויות שבכל אחת מוצר אחד זול יותר. רכזו קניות, לכו בפעם אחת ורכשו הכל במקום אחד. התוצאה היא בדרך כלל חיסכון ותמיד – שליטה על הקניות. קל יותר לשלוט על הכמויות ועל הרכישה כאשר מרכזים הכל לפעם אחת, במקום אחד.
כדי לחסוך:
כולם אומרים "צאו עם רשימה" וזה נכון, קל להיסחף אם לא מחליטים מראש מה וכמה. ומה עושים אם אין בחנות משהו שכתוב ברשימה? אפשר ללכת לחנות אחרת, אבל אפשר גם להסתדר עם מה שיש – וזה סוד החיסכון באירוח. הרצון לשדרג ולהכין מעל ומעבר עשוי להיות מוגזם, וגם האורחים שלכם יסכימו שהעיקר שהאוירה טובה וכולם יחד סביב השולחן.
למה?
בארגונים, אי אפשר לתאר מצב שבו פרוייקט יוצא לדרך ללא מטרה. הצבת מטרות והגדרת יעדים הם הבסיס לכל פעילות ארגונית. וגם בבית שלנו – התחלת הכינוס היא בהגדרת המטרה שלו: לשם מה התכנסנו?
- כי ההורים רוצים מפגש ורואים בו "חדש ימינו כקדם" – כולם סביב שולחן אחד?
- כי אנחנו, האחים, רוצים להיפגש ולשוחח?
- כי אנחנו, ההורים, רוצים שהילדים יפגשו וייווצר קשר בין בני הדודים?
- אולי אנחנו נפגשים כי זו ברירת המחדל של תוכנית אומנותית לימי חול המועד?
- יש משפחות שבהן בכלל לא תכננו להיפגש, אלא שדבורי הגיעה עם הילדים לאמא, והיו שם כבר הזוג הצעיר והזוג הבכור, ואז התקשר גם נחום, אז יצא שאם לא יגידו ליוסל – יצא שרק הוא לא היה.
- ויש מי שעבורם כינוס משפחתי הוא מסורת – ככה מקובל מקדמת דנא, גם אצל ההורים עוד יזמו מפגשי משפחה כאלו וחייבים להגיע.
אם ההורים במרכז – צריך לתכנן תוכנית שתתאים להם. אם הנכדים במרכז – צריך לחשוב על תוכנית שמתאימה להם. לפי שיקולים אלו מחליטים היכן להיפגש ולכמה זמן. טיפ: לפרוש בשיא.
מתי:
לכל פרויקט יש לוח זמנים ומפגש משפחתי אינו יוצא דופן – גם למפגש משפחתי יש לוח זמנים! בארגונים, כמו במשפחות, קיימות שתי גישות: יש פרוייקטורים ומתאמי מפגש שמתמקדים באנשים. הם מנסים להתאים לוח זמנים שיתגמש, יתחשב, יבוא לקראת כל האנשים המשתתפים בפרויקט והמתכננים להגיע לאירוע וישביע את רצונות כולם. יש מי שאמונים על משימתיות עקבית ומודיעים מה לוח הזמנים ההגיוני מבחינת מזג האויר, מחירי הכניסה לאתרים ושעות האוטובוסים ומבקשים מכל המשתתפים להתאים את עצמם ללו"ז שנקבע.
זו לא שאלה של נכון או לא נכון, כי בכל מצב יהיו מי שיצטרכו להתאים את עצמם לסגנון הניהול של אחד האחים שמארגן את הפרויקט הגדול והמורכב הזה.
כבני המשפחה, אתם מכירים היטב את הנפשות הפועלות ולכן את תתנהגו כאילו אתם מופתעים שמפגש נקבע כפי שנקבע. מכיוון שלא היה כאן כל גורם הפתעה אתם יכולים להכין את עצמכם לכל תרחיש. קבעו בערב? תנוחו בצהרים עם הילדים ואל תתלוננו מדוע מאוחר כל כך. קבעו בבוקר? תכינו כריכים לדרך ותצאו מוקדם. אל תגיעו אחרונים ורעבים. קבעו בחוץ? תתארגנו מראש. אפשר להתכונן לכל מצב [כמעט] כשיודעים מראש מה הולך לקרות, ואתם יכולים לדעת. כשבני משפחה אומרים שדברים היו "בלתי צפויים" הכוונה היא שהם עצמם לא טרחו להביט ולצפות קדימה. במשפחות הכל צפוי והרשות נתונה לכל אחד לבחור כיצד להתכונן.