שומרים שגרה – שוברים שגרה
השגרה היא המסגרת המובנית והמוכרת שבה המשימות שאנחנו מבצעים נעשות בזו אחר זו ללא הפתעות ושינויים. השגרה היא המוכר, הרגיל, האוטומטי – הביצוע שאינו דורש חשיבה מיוחדת ויצירתיות, שאינו מתמודד עם קונפליקטים ועם אתגרים מיוחדים ונוהג כהרגלו.
הרעיונות ש"הולכים יחד" עם שגרה הם כרגיל, ללא שינוי, מוכר וחביב – אבל גם: משעמם, מונוטוני, נדוש, שבלוני, חסר מעוף, בתלם, כמו תמיד, כמו כולם, רדום.
כשחושבים על "שוברים שגרה" עולות מילים מרוממות כמו מלהיב, חדשני, מפתיע, מרגש, חדש, מאתגר, מעניין, מרתק, מסעיר, מסקרן.
הליך שובר שגרה מזמין ומפתה, השגרה – איך לומר? – פחות.
דחיינות
הנטייה לדחות, להשהות ולעכב ביצוע של מטלות מאפיינת רבות מאיתנו, אמהות עסוקות וטרודות ועמוסות. ככה זה: יש כל כך הרב משימות לבצע, כל כך הרבה דברים לעשות, ברור שדברים נדחים. צצים דברים דחופים, בוערים , שחייביים לעשות ממש מיד הרגע, ואז הדברים שהיו מתוכננים – נדחים. יש פעמים שרצינו לסיים כבר עם הכביסה או הכלים אבל היינו כל כך עייפות שזה פשוט לא היה שייך. נרדמנו בשמירה [על השגרה] – והעבודה נדחתה [שוב?].
בקורס של כלים ניהוליים למנהלת הבית אני מתייחסת בהרחבה לנטייה לדחות ביצוע של מטלות, לדחיינות, ומסבירה מדוע חשוב להבין את המניעים לדחיינות ולשמוע את השיחה הפנימית שאנו עורכות בינינו לבין עצמנו כשיש לבצע מטלה גדולה, קטנה, מעיקה או מעצבנת. כאן אתייחס רק להיבטים של השפעת השגרה על הדחיינות.
איך שגרה עוזרת לך להלחם בדחיינות?
- מטלות משעממות, חסרות מעוף וחדגוניות כמו טיפול בכביסה או שטיפת כלים עשויות להידחות קשה לך להחליט שאת קמה עכשיו מהספה ומהעיתון ומתחילה את המטלה הנודניקית הזו. מה עושים? הופכים אותן להרגל. את קובעת שעות קבועות שמצמידות את הפעילות השגרתית והמשעממת לפעילות אחרת שנעשית ממילא והכרחית ואז – באופן אוטומטי לגמרי – ממשיכה אל הפעילות המעצבנת: נכון שאת מרתיחה לעצמך מים לקפה? עד שהמים רותחים תשטפי כמה כלים שתספיקי מארוחת הערב של אמש. נכון שאינך אוכלת עם הקטנים ארוחת ערב? בזמן הזה את שוטפת כלים של צהרים. נכון שבבוקר את נכנסת לחדר של הילדים להעיר אותם וכו' וכו'? בזמן הזה את מסדרת קצת את הארונות, שמה בגדים במקום, סוגרת מיטות. השגרה עוזרת.
- מטרות גדולות וחשובות כמו דיאטה או התעמלות או הקשבה לילדים ועבודת המידות – נדחים. כרעיון – אנחנו מאד מאד בעד, אבל למעשה – שוכחים, בצוק העיתים, בעומס ובלחץ הרגילים. גם כאן השגרה עוזרת: את בוחרת משימה קטנה, נקודתית כמו "לשתות עשר כוסות מים" כמו "לחם קל במקום לחם רגיל" והופכת אותה להרגל. עם כמה הרגלים בריאים את מתחילה להבריא בעצמך.
- דברים מעצבנים, מרגיזים ומקוממים – נדחים. רבים שונאים לשלם קנסות, לדוח לרשויות המס, לאסוף חשבוניות, לשוחח על המינוס עם בן הזוג. מה עושים? הופכים את זה לשגרה כדי לא לדחות. התוצאה היא בדרך כלל עיסוק מופחת משמעותית במטלה המרגיזה והמכעיסה! תקבעו יום בשבוע, פעם בשבועיים, שבו אתם מדברים על התקציב של המשפחה. תחליטי על יום בשבועיים שבו את עורכת גבייה מלקוחות ומטפלת בכל החשבונות. תכיני מראש שעתיים של איסוף מסמכים, שעתיים אחרות בימים אחרים של ריכוז פרטים חסרים ואז יום לצאת להגיש. כשאת פועלת בתוך השגרה, כשגרה, את מוצאת את עצמך מבצעת גם דברים שאת שונאת, ובקלות יחסית.
איך שבירת שיגרה עוזרת להלחם בדחיינות?
דחיינים אופטימיים שונאים מטלות מסוימות רק בגלל שהן שגרתיות, וזו סיבה מצוינת עבורם לדחות את מילוי המטלות הללו. דווקא שבירת השגרה תעזור להתמודד עם דחיינות אופטימית [עוד הרבה הסברים וכלים על דחיינות אופטימית – בסדנה האינטרנטית שלי!] :
- לשטוף כלים עם מוזיקה ועם הבת שלך ששוטפת את הכיור השני.
- לתלות כביסה בכל פעם בצורה אחרת
- לסדר את הארון כשמכניסים את הדברים לתוכו ולגוון את הדרך שבה הבגדים מסודרים בו
- לצאת להליכה – בכל פעם מסלול חדש, עם שיעור או עם חברה או לקבל הוראות אקראיות מהבעל כך שהכל יהפוך למשחק.
- לגוון את הארוחות בדיאטה.
- להפוך למשחק עם כללים משונים את סידור הבית לשבת לבד או עם הילדים.
- להמציא פרסים ולהעניק לעצמך.
כן שגרה או לא שגרה?
כן ולא.
תראי כמה אנחנו מתאמצים לשמור עליה, על השגרה, ואפילו המצאנו שגרת חירום!! תנצלי את השגרה, תשברי אותה כדי לגוון, והעיקר – התקדמי לקראת המטרות שלך.
כ"כ נכון ומרגיע… תודה יעל!
תמיד אוהבת לקרוא את הטורים שאת כותבת…
מחכה למיילים ממך ממש בכליון עיניים.
תודה יעלי ♥
אתר נעים לעין. תתחדשי
נרשמתי לסדנא האינטרנטית שלך לפני שנה וחצי ואני רוצה להודות לך על הטיפים והמיילים. את פשוט עזרת לי לשנות את החיים מקצה לקצה גם בבית וגם בעבודה. אז פשוט תודה!!!
נכנסתי לרגע וראיתי שזה ארוך ומלא ערך. נכנסת שוב ורואה שוואו – אני יכולה לחשוב על זה חודשים. יש פה טיפים והרגלים לעבוד עליהם לחודשים. תודה!
טיפ שלי: אולי זה רק אצלי, אבל לא נראה לי. אני נעה בין דחיינות עייפה שמסוגלת לעשות את המינימום ולישון בלי לכבס – שם שגרה ממש עוזרת, ובין דחיינית אופטימית שצריכה חידוש ואם יהיה פרוייקט עד אמצע הלילה אני אעשה אותו בכיף, אבל לפנות את השולחן? להתקשר לטיפת חלב?… ושם עוזר לי לחשוב בגדול, על כל דבר כפרויקט ממריץ.
רק רציתי להאיר שכנשים אנחנו בדרך כלל גם פה וגם פה תלוי מתי. אימהות היא אמוציונלית, כמו שאומרים.
מקסים וישים!!
ישר כח!
יופי של מאמר, יעיל (ממש כשמך..) ומקסים!! 🙂
יעלי איזה אחלה טיפים!! וגם האתר החדש מהממם ביופיו!! שאזכה ליישם!!
יעל היקרה שלום!
השיעור היה מאוד מעניין ביום עיון, לקחתי לעצמי מספר טיפים שאני מקווה ליישם.
תודה רבה גם על המיילים.
מדהים!!!
יישר כח!!
מעניין איך אפשר לדעת אם אני דחיינית אופטימית או רגילה?
גם דחיינית אופטימית וגם דחיינית פסימית אינן רגילות. מה זה דחיינית רגילה? דחיינית רעה ועצלנית? לכולנו יש חולשות, בואו נלך לקראת עצמנו – נבין את מקור ואז נתמודד.
יעל, הטיפ של להפוך דברים מאיימים לדברים שבשגרה הוא כל כך נכון ומחכים. אנחנו מתרגלים כמעט לכל דבר שהוא בשגרה וזה מפחית משמעותית את האיום שבדבר.