בפעם הראשונה שפגשתי מי שמכינה מנות אחרונות לסוכות בתשעת הימים חשבתי שהיא היחידה בעולם, ואז פגשתי עוד אחת שעושה את זה. חשבתי שזה הכי מוגזם, אבל חברה שלי סיפרה לי לפני הלידה שלה שהתרחשה בראש חודש חשוון שיש במקפיא כבר סופגניות מטוגנות לחימום, היא הכינה שיהיה. הגזימו, לא?
כמה זמן זה "מראש", עד כמה צריך להיות ערוכים לפני כל אירוע, חגים, נסיעה? שאלת השאלות.
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי מביך, אבל הסוף טוב. כדי לקצר – אגיד רק שטעינו ביום של הטיסה. חשבנו שהטיסה ביום ד' לפנות בוקר, אבל היא הייתה ביום ג'! מתאים לרחפנית כמוני, אמרתי לכן את זה לא פעם: בעצם עצמותי אני אדם מנותק מהזמן, לא מרגישה אותו חולף, שוקעת לתוך מה שאני עושה וזורמת. נכון, עשיתי עבודה גדולה עם עצמי ואני חולקת את הכלים שהשתמשתי בהם בהצלחה עם הקהל שלי. אז זהו – לפעמים הרחפנות התלושה מופיעה, בטח בזמן של חופשה. לא שמתי לב, טעיתי, ככה – לא יודעת איך בדיוק זה קרה.
החברים שלנו שהיו אמורים לאסוף אותנו התקשרו בשעה ארבע לפנות בוקר והעירו אותנו מהשינה כדי לומר שעוד חצי שעה הם אצלינו.
מה? עכשיו? פתאום? הרי מחר! תוך דקה קולטים את המצב, ומגלים כמה טוב להיות מאורגנים מראש: בגלל שאני שונאת את הרגע האחרון, המזוודות היו ארוזות לגמרי, המרנו כבר כסף, הדרכונים בארנקי הפאוצ' ותוך עשר דקות היינו מוכנים. שתינו קפה, חיבקנו את הילדים והשארנו כמה הוראות להתמודדות עם ההפתעה.
מה הפסדנו? שני דברים: תכננו לקנות שימורי טונה ולא קנינו, וגם – הפסדנו את הלילה הלבן שלפני כל נסיעה.
הסיפור הזה – מהתקופה שבה נסעו לחו"ל, לא ייאמן, הא? – מחזק בי את התפיסה שמלווה אותי מאז שהחלטתי להיות מאורגנת: בלגניסטים חייבים להיות מאורגנים! מאחרים חייבים להיערך מוקדם! ספונטניים חייבים לתכנן!
דווקא בגלל שאת אוהבת לשנות, לגוון, לעשות הכל בדרך שלך ולהפתיע את עצמך – את צריכה להיות מוכנה עם מגוון של מוצרים, חומרי גלם, תקציב שיאפשר לך לאלתר ולשדרג את התכנית המקורית תוך כדי הכנות.
אם את כזו שמתקשה לצפות הפרעות כי התינוקות שלך מכתיבים את קצב היום ואת העשייה – את חייבת להיות ערוכה לכך שתינוק ישבש את כל התכניות ולהכין כמה תכניות מגירה לשעת חירום ולשעת הצורך!
הטיפים שלי הם לא ל"מתוקתקות" – אלה מסתדרות בלי טיפים: הן פשוט עושות כל דבר ביעילות בזמן הנכון וקצת לפני. מי שצריכה טיפים היא כל מי שחיה בסתירה ובמאבק בין ה"כאן ועכשיו" לבין ה"מה יהיה?"
העיקרון המנחה הוא כזה:
בני לעצמך תשתית שתאפשר לך לאחר, לדחות לרגע האחרון, לאלתר, לתמרן, להפוך את כל התכניות על פיהן בלי להיפגע. את אוהבת את הבלגן? יופי! סדרי לך תנאים נהדרים לביצוע בלגן מבוקר ומאורגן שיעניק לך שעות של הנאה וכיף, יצירתיות וזרימה.
במטבח: הקדימי את הקניות ככל שניתן. ככל שיש לך מעטפת רחבה יותר של חמרי גלם, רטבים, מגשיות חד פעמיות, תבלינים, ירקות קפואים, בצקים וקמחים – כך את ערוכה יותר לרעיונות מקוריים בכל שעות היממה שבהם תתפני בסופו של יום לבשל לחג, לאפות או להכין מנות אחרונות. קני גם מוצרים נדירים כדי לאפשר מרווח לשדרוג מתוחכם.
בארונות: מכיוון שהרבה חנויות עדיין לא מציגות את הביגוד לחגים על המדפים, הרגע האחרון של הקניות בוא יבוא. זה בטוח. אני מנצלת את העובדה הזו ומשבצת את הקניות של הבגדים במערך המתוכנן של רמות האנרגיה ביום [כולן מכירות? מי שלא – תתעדכן דרך הסדנה האינטרנטית. אי אפשר לנהל בית בלי להבין איך עובד תכנון בעזרת רמות אנרגיה ביום] – מבשלת במשך שעתיים ויוצאת לקניות וחוזרת לבשל. עובד נהדר!
במשפחה: יש משפחות שלא יודעות עד הרגע האחרון מי יתארח ומי ייסע ולאן. הפתרון: מתכננים את את כל האפשרויות. מכבסים כל יום את כל הבגדים כאילו מחר צריך להכין מזוודה תוך דקה, ומכינים מגשיות של עוף וירקות במטבל במקפיא כאילו תצטרכי לשלוף ולאפות ,תוך שעה כשייוודע לך שאת המארחת הפעם.
מתנות: צריך להגביל את הכמות – אבל כדאי לנצל מבצעים. כשאני רואה משהו שווה – שימושי וגם מפנק, צבעוני וגם הולך עם כל דבר, לילדים וגם אימהות אוהבות את זה, והמחיר מצחיק: אני קונה בשמחה. מדף המתנות נמצא בארון שבחדר שלי כדי שישפיע אנרגיה טובה על כל הסביבה וכמה נעים להעניק מתנה שווה שחיכתה שכבר יתנו אותה למי שאוהבים.
יש עוד תחום ששכחתי?
יש לך עוד טיפ איך להיות ערוכים אליו כדי לתפקד ברגע האחרון ולא לאבד שליטה?
תעדכני כאן בתגובות:
נ.ב. עדיף להגיב כאן ולא לשלוח מייל לכתובת שלי,
אבל
בכל מקרה אני מודה לכל מי שיוצרת קשר איתי. זה הדבר הכי מהנה בסדנאות ובהרצאות ובאתר: הפגישות המעניינות איתכן!
חלום.
איך שקראתי הרגשתי איך הלחץ עולה😕
עם משפחה גדולה וכל הזמן יש מה לעשות, לא מצליחה לעמוד ביעדים😥
הניקיון והסדר מחזיקים בקושי לזמן קצר.
באסה אמיתית
כשהילדים היו קטנים וצפופים ואפילו חביתה לא יכולתי להכין איתם (כן, יש כזה דבר ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!) אז הכנתי סיר ענק עם חלקים שונים של בשר או עוף על מצע בצל שום פלפל מטוגנים. ואח"כ חלקתי לקופסאות כמספר ימי החג. כך הוצאתי כל יום מהמקפיא מנה עיקרית והייתי צריכה לבשל רק תוספת.
הקושי בלתמרן עם ילדים קטנים (והורמונים שונים ומשונים…) הוא עצום. ומוכפל עשרת מונים בגלל חוסר הזדהות והבנה מהסביבה הקרובה והרחוקה. (כגון כמה תגובות פה. מריחות הזמן בגינה הם לאחר לילות לבנים של מסירות נפש לתינוקים של ד'. והערכה וכבוד מגיעים לכל אחד בכל בכל מצב! )אבל לא יאומן, בסוף הם גדלים… וב"ה מפצים על הקושי…
נהניתי לקרוא אותך יעל יקרה.
מה שאמרת עם הבלת"מים והתכנון מראש כל כך נכון…….אני מרגישה שכשאני מתארגנת מראש, אם זה לשיעורים שאני מעבירה בבית ספר ואני מחליטה וכותבת לי ומתוכננת ומכינה תוכנית שבועית..לגבי כל השיעורים שאני מעבירה השבוע…אז מתפנה לי מקום לעבודות הבית ואם גם שם אני כותבת תכנון של ארוחות מה נאכל כל יום בצהריים ובערב…בטבלה קטנה על המקרר…תוך כדי חשיבה של מה נשאר משבת, האם יש לחמים ישנים שצריך לסיים,מה יש במקפיא ואיזה תוספות יש שניתן רק להוסיף להם משהו…ואז שוב מתפנה לי זמן וגם אני מתכננת מה יאכלו כדי שלא יזרק אוכל …ואז אני פנויה יותר לעזור לילדים בשעורי בית או עבודות , לעשות משהו לעצמי, לעשות ברורים או סידורים או כביסות ועוד
תמיד כשהכל מטגן אפשר למיין כביסה …
אני מכינה תמיד כמות גדולה של רוטב עגבניות ושמה בצינצנות הילדים אוהבים להוסיף לאורז, לקוסקוס ולכל מיני…
להכין קציצות שניצלים ועוד דברים בכמות גדולה ואז זה מציל אותך בפעם אחרת ….
הי חברות בהקשר לפוסט המדהים של יעל ,מי שרוצה יכולה לקבל מתכונים שווים לחגים-עוגות,קינוחים ,מנות ועוד.לקבלת מתכונים בל"נ אפשר להכנס לאתר petifur10.co.il
או לשלוח בקשה ל:[email protected]/
תודה רבה!
מה לעשות עם ילדים ובעל שלא אוכלים מהמקפיא?…. בקושי מהמקרר….
מתארגנים עם חצי מוכן – מכינים הכל ומבשלים ברגע האחרון. אוכל טרי הוא טעים מאד!
ולכן אפשר לחסוך הרבה השקעה של מילויים וציפויים וטיגונים ורטבים – האוכל כמו שהוא, בסיסי וטרי, אין כמוהו!
היי אורלי,
ראיתי את תגובתך והייתי חייבת לכתוב לך חזרה.
תראי אני מסכימה איתך שצריך לשנות משהו בתפיסה וכן שיש הרבה שמחכות לרגע האחרון – אני הייתי ביניהן.
אני יכולה לומר לך שבנוגע לבישולים ומטבח- אני אוהבת לבשל ויש לי סיפוק אבל הקושי שלי זה הזמן שזה לוקח לי לעשות, אני טיפוס מאודדד פדנט וחייבת שהכול יהיה ממש ביי דה בוק (לפי הספר) ולצערי זה ממש גורע ולוקח לי זמן כשאני עושה דברים.
לעומת זאת עם הניקיון תודה לה' זה יותר זורם לי והאמת היא שאני יכולה לשתף בעצמי שהמון פעמים הייתי מוותרת ומתייאשת מראש מהבלאגן של הילדודס אבל אז הייתי רואה שזה היה יותר קשה לי וכשהייתי מגיעה לחמישי או שישי הייתי באמת בלחץ מלהפוך את הבית וברור שממש לא הייתי מספיקה את הכול.
האמת זה יהיה ממש מצחיק לומר אבל השינוי קרה בזכות חמותי שתחיה, חמותי טיפוס מאודד נקי בלשון המעטה והיא ממש תקתקנית ובקטע של התקתקנות אני ממש מעריצה אותה- היא גם מתקתקת אבל סופר יסודית.
בקיצור תמיד היא הייתה כזאת וזו לא פעם ראשונה מן הסתם שאנחנו מגיעים לבית שלה לביקור אבל גם היא נכנסה לדירה חדשה לפני שנה והכול משודרג ובנוסף כל הנקיון והעיצוב ביחד זה פשוט חלום.
כל כך נהנתי להיות שם שבת ואמרתי זאת לחמותי שאני כל כך נהנית מהבית שלה שאני מרגישה כמו בבית מלון וקיבלתי כזאת השראה ממנה שאמרתי לעצמי "גם אני רוצה בית כזה נקי ומטופח".
את תצחקי אבל באתי הביתה ושוב ניקיתי את השירותים 🙂 אבל חזרתי הביתה עם החלטה שאני את הבית שלי הולכת לשנות ולנקות לאט לאט וביסודיות יום אחר יום עוד חדר ועוד חדר עד שאחרי שבוע וקצת תודה לה' נקיון יסודי וכ'ו הצלחתי להגיע למצב שהבית נקי ומסודר בסדר חדש כמו שאני אוהבת.
וראיתי שאם דואגים לכך שכל דבר שלוקחים ישר מוחזר למקומו ויש לו מקום אז הבית נשאר מסודר ויותר קל לשמור על נקיונו, תודה לה' הבנות שלי יותר גדולות (בכורה בת 7) ויכולות לתת יד ולעזור ואני רק פשוט לפעמים מזכירה להן להחזיר את דבריהן למקומם והכול מתוקתק כמו שצריך וכשמגיע שבת אני לא נכנסת ללחץ לנקות את הבית מפני שהבית כבר מראש נקי בגלל שכל יום אני שואבת את הריצפה וכל יום מעבירה סמרטוט (בעיקר בזמנים שהבנות אוכלות אז לפעמים נופל אוכל לריצפה אז צריך להעביר ניגוב).
אורלי יקרה.
את ממש מעוררת השראה!
הזדהיתי ואני הולכת לנסות…
זה נשמע שיש סיכוי:)
שלום יעל,
המאמר והרב שיח מרתק, מאלף בינה, חי ותוסס, ממש נותן חשק לקום ולעשות מעשה, -לבצע מעבר בין מצבים
משתנים שמבחינתי זה הסוף וההתחלה של כל התארגנות כי בתור רחפנית/ דחיינית, אחרי שכבר קמתי ועשיתי -נסחפתי בעשייה הלאה והלאה. מה שעוזר לי כיום זה שימוש בעזרים חיצוניים כדד ליין למעבר לפעילות הבאה, למשל אם יצאתי לקניות אחה"צ ואני עוד רוצה להספיק משהו בערב, אני מבקשת מבעלי להתקשר אלי שעה לפני שאני רוצה להגיע הביתה, כדי להכין אותי שהסיבוב עומד לקראת סיום ושוב כחצי שעה לאחר מכן כדי לסגור קצוות ולקפל את המסע… אם התחלתי ניקיונות ואני רוצה להספיק גם בישולים אז אני מחלקת את הזמן הנתון ומכינה לי סטופר שוב עם התראה כפולה, הראשון להכין אותי לזמן הסיום הקרב והשני להתריע על זמן אמת למעבר. אם אסתמך על התראה אחת זה עלול להיות מאוחר מדי או מוקדם מדי ולכן לא יעזור לי לבצע מעבר בין המצבים המשתנים.
אשמח לעוד טיפים, אולי פחות תלותיים…
נהנתי מהמאמר "כמה מראש צריך להתארגן". הוא מעולה.
צריך תמיד להשאיר בתוכניות יום אחד ריק.
כמעט כל ערב פסח יש אירוע חריג אחד או יותר, ילד שפותח מצח/סנטר, אירוסין בהפתעה ותמשיכי כיד הדימיון.
וסיפור מענין ששמעתי לפני שבועיים.
במשפחה אחת מצאו בבדיקות חמץ בקבוק בירה והחליטו לשתות אותו, מדובר בבקבוקים הישנים של פעם, את זוכרת את הפותחנים?
זהו שהפותחן החמצי כבר היה סגור, והבחור פתח את הבקבוק בעזרת חור המנעול שבמשקוף דלת המטבח. [היתה כזו שיטה, זה היה מאוד ישיביש].
תנסי לדמיין את הגייזר ששטף את המטבח.
אחר כך היו המון דיונים הלכתיים, את המרק דוקא הכשירו כי חמץ לפני פסח בטל בשישים, אבל את כל הסירים היה צריך להגעיל, ואת כל הציפויים להחליף ו….
מסקנה, למטבח הפסחי חייב להיות פותחן בקבוקי בירה….
מכיוון שיש דברים שחוזרים על עצמם (מעגל השנה כבר אמרנו?), יש לי קובץ שאני מעדכנת אותו כל פעם וכך יודעת להערך מראש.
למשל –
ראש השנה נהוג אצלנו לאכול חלות עגולות, יום הזכרון/השואה/העצמאות לובשים חולצות לבנות, לפני פסח מבקשים בגן תפ"א ביצה וחסה, וכו'. כך שלפני כל מועד כלשהו אני יודעת כבר מראש על מה צריך לחשוב.
בנוסף יש רשימת קניות לפסח ואחרי פסח, שבתחתיתה כתוב לי מה צריך לקנות לשנה הבאה (למשל תינוקת חמודה שנולדה בפסח – עדכנתי לשנה הבאה לקנות גם בקבוקים ומוצצים).
בנוסף יש רשימת מאכלים שאוהבים אצלנו, מחולקת לפי מנה עיקרית/תוספת/קינוח/סלטים/בסנדויץ' ללימודים.
ולגבי ה-חגים!
בתחילת אלול אני כותבת תפריט לראש השנה וסוכות.
מסמנת מה ניתן להקפיא.
מחלקת ברשימה מה לעשות מתי – ואז במהלך השבועות הקרובים מבשלת לשבת כמות כפולה ומקפיאה ככה שיהיה גם אוכל מוכן לחגים.
למשל אם תכננתי עוף ופשטידה, אני כבר אכין כמות כפולה ומיד ייכנס חלק למקפיא.
ככה לפני ראש השנה (והשנה זה 3 ימים!) יש הרבה פחות עבודה.
אגב, עובד נהדר גם לשבתות שאין יותר מדי כח או זמן לעמוד במטבח.
ועוד טיפ שקיבלתי מחברה:
בשבת האחרונה של החופש הגדול, היא מכינה עם הילדים 2 ק"ג חלות. הם זוכים בהפרשת חלה ולייצר כל מיני חלות בצורות לפי מה שהם בוחרים, ואת זוכה במלאי של חלות לשבתות הקרובות.
טיפ אחרון בענייני כביסה:
אני לא סובלת!!!!!! לתלות את המצעים על החבל. זה מסורבל לי מדי.
בחורף, ממילא אני מפעילה מדי פעם מייבש.
הגעתי למסקנה שהכי יעיל זה ביום שישי בבוקר (אני בבית) להוציא את המצעים מהמיטות, לכבס, למייבש, ומיד להציע את המיטות באותם מצעים. ככה חוסכים את זמן הקיפול של המצעים. במקום ללכת לארון הם הולכים ישר למיטות 🙂
ולמה ביום שישי בבוקר? כי בשאר השבוע אין לי זמן להו7ציא-לכבס-לייבש-להציע לפני שהילדים נכנסים למיטות. אז רק ביום שישי.
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה!
אני מבשלת בחג עצמו ומנצלת את האפשרות לבשל אוכל טרי וטעים הרבה יותר ממנות ששהו כבר חודשיים במקפיא, כך שאין לי בכלל לחץ מבישולים.
אבל איך מסתדרים עם עבודות הניקיון???
עם הקטנטנים שמסתובבים בכל פינה, הקירות שאנקה בתשעת הימים יתלכלכו מאה פעמים עד ראש השנה…
חנה, אוכל רק לצחוק ו"לנחם" אותך – שכאשר הילדים גדלים הבעיה הפוכה: את מנקה והכל נשאר נקי, אבל כל מה שאת מבשלת מראש – מחסלים!
וברצינות:
כשהבית מסודר, קל מאד לנקות. זה ממש להעביר סמרטוט וזהו.
ולכן
האתגר אינו להשאיר הכל נקי, אלא ליצור אפשרות לנקות ברגע.
צירפתי לך קובץ של טבלה שאני משתמשת בה בתקופת החגים. אני ממלאה את הטבלה כמה שבועות מראש וזה עוזר לי בקניות והתארגנות מראש. אם תרצי אז מוזמנת להעביר את זה הלאה למי שזה יכול להיות לתועלת.
רה"ש לילה 1 רה"ש בוקר 1 רה"ש לילה 2 רה"ש בוקר 2 שבת לילה שבת בוקר עיו"כ
דג
מרק
עוף
תוספות
סלט
קינוח
מוצאי יו"כ סוכות לילה 1 סוכות בוקר 1 חוה"מ 1 עש"ק חוה"מ 2 ש"ק חוה"מ 3 חוה"מ 4
דג
מרק
עוף
תוספות
סלט
קינוח
חוה"מ 5 ערב ה"ר הושענא רבה ס"ת לילה ס"ת בוקר
דג
מרק
עוף
תוספות
סלט
קינוח
על היקרה שלום וברכה
אני קוראת קצת את הפוסטים שלך ואני חושבת לעצמי שמצד אחד אני לא מתחילה להכין קינוחים בתשעת הימים אבל מצד שני אני מגיעה לחג מאורגנת עם תיכנון מסודר מה אני רוצה להכין (ואני מכינה המון ) בית מאורגן ונקי אורחים וכו
ואני בעלת עסק שעובד עד ערב חג וליפעמים קשה לי להבין למה נשים כ"כ הסטריות ולחוצות
ואני לא באה ממקום של האישה המאורגנת שמסתכלת על כולם מלמעלה אני בפרוש מתמודדת עם קשייםבנושא
אבל!!!!!
הגעתי למסקנה שאנו הנשים לא עושות את העבודות האלה מתוך שמחה וסיפוק אלה מרגישות שזה עול שחייבים להתמודד איתו כמו שמתמודדים עם מחלה ל"ע שפתאום מופיעה וכל המרבה לקטר הרי זה משובח….. אם אותן ההיסטריות אני יכולה לראות שמבזבזות ערבים שלמים על מכירות ומריחות (לא כולם) צהריים שלמים בישיבה חדלונית על הספסל בגינה
ובעיניי זה לא נורמלי אישה יהודיה צריכה לקחת את מטלות הבית והבישול כמשהו מספק ומהנה ולחלק אותם בצורה שאפשר להסתדר ולי נראה שכשכותבים על להתחיל קינוחים בתשעת הימים.. זה שוב לקחת את כל הנושא ולהכניס אותו לכוננות מלחמה ולא להכניס לראש שלנו
שזה חלק מהרוטינה של מעגל השנה
לצערי אני מכירה יותר מידי נשים שביבילן להיכנס למיטבח זה עונש ולא בגלל שהן כ"כ חובבת נקיון אלה שבישול מצטייר כאויב שצריך להלחם בו ושולחן השבת נראה בהתאם…
או למשל בנושא הניקיון אני עוקבת אחרי הרבה שמקטרות שהבית תמיד בלגן אך את יכולה לראות אותן יושבות בתוך ההפיכה ובמקום להקנות לילדים הרגלים הן תחכינה ליום חמישי שאין ברירה…
כי הדברים שאנו צריכים באמת לעשות אותם אנו דוחפים לירכתי המוח ומבזבזים את הזמן בחידלון היסטריה ומרירות
אני כותבת לך כאחת שהייתה ועדיין מתבוננת ומנסה לשנות לעצמה את התפיסה משוחררת ומאושרת…
עלי והצליחי
אורלי,
נכון! הכל בראש שלך!
העבודה הנכונה היא על התפיסה, וזה מה שאני עושה בסדנאות ובמפגשים ובפוסטים… שמחה שאת עושה את העבודה ותודה על הפידבק!
משתדלת להיות מאורגנת – ניצלתי מבצעי סוף עונה לקניית בגדים לחגים, ומחלקת את הקניות למנות קטנות. שבוע שעבר בגדים, אתמול קניתי נעליים לילדים, וככה מונעת לחץ של הרגע האחרון בחנויות ומחירים מטורפים
תודה על הטיפ!