איך זה ייתכן? איך יכול להיות שעם כל המכשירים והמכונות עדיין כל כך קשה לנו ואין לנו רגע פנאי? מדוע העומס אינו קטן? התשובה, כמו כל דבר בימינו, מורכבת.

הגורמים ללחץ בימינו אינם שונים ממה שהיה בעבר:

•  מצבי בריאות וחולי מהווים גורם ניכר המשפיע על רמת הלחץ בחיי היומיום.
• שינויים ומעברים בחיים – נישואין, לידת הילדים, חתונת ילדים וכדומה.
• קשיים כלכליים – שהיו נכונים ומציאותיים תמיד לגבי חלק ניכר מהאוכלוסיה
• לחצים בסביבה – היום קוראים לזה "המצב הבטחוני" פעם זו הייתה אנטישמיות וחוסר ביטחון עקב ממשל חלש ואספסוף אכזרי, תנאים פיזיים קשים מאד, מלחמות ורעב.
• בעיות משפחתיות היוו מאז ומעולם מקור ללחץ על בני המשפחה. קשרי חמות כלה סבוכים, בעיות בשלום בית וקשיי גידול הילדים מופיעים בכל הסיפורים מדור לדור.
• אבדנים ותאונות הגורמים לעקה ולכאב רב היו תמיד מקור ללחץ ולחרדות.

עם זאת, ברור שיש מימדים חדשים ללחצים הללו וכי אנו מתמודדים כיום עם סוגים שונים ועם מרכיבים שונים של לחצים ישנים וחדשים.

עומס ומטלות יומיומיות

יש להבין שהטכנולוגיה שעומדת לרשותנו בבית אינה מורידה עבודה בסופו של דבר משום שהדרישות עולות ככל שהטכנולוגיה משתפרת. בגלל שקל לנקות יש לנו הרבה יותר חפצים, יותר בגדים, יותר מערכות כלים ויותר ויותר אביזרים וריהוט. בגלל שקל לנקות אנחנו דורשים מעצמנו לרחוץ ולמרק הכל פעמיים בשבוע ומכבסים בגד לאחר שנלבש במשך שעות אחדות. אנחנו אוכלים יותר וקונים יותר. הדבר בא לידי ביטוי בצורה מוחשית בעולם העסקים – עסקים נדרשים להעניק שירות מהיר יותר ומדויק יותר ככל שהטכנולוגיה מאפשרת זאת. הלקוחות דורשים זמינות רבה יותר ומבחר גדול יותר. לכן, תמיד תהיה תחושה שהמשאבים אינם מספיקים והעומס רק מתגבר.

הגברת קצב החיים גורמת לתחושה תמידית של חוסר זמן בדיוק כמו שהמבחר העצום של מוצרים גורם לתחושה תמידית של חוסר כסף. בגלל שיש תקשורת מיידית צריך לקבל החלטות על אתר ולספק תשובות טובות במהירות. בגלל שהמידע כל כך זמין, מצפים ממך לשלוט בו. בגלל שהכל כתוב בעיתון ומצולם בצבע יוצאים מנקודת הנחה שאת מבינה הכל, זוכרת הכל ושתשתמשי במידע הזה ביומיום. בגלל שספרים הם מצרך זול, יחסית, ונגיש מאד את אמורה לקרוא הרבה ולהשתלם בכל התחומים של חייך – אמהות, כלכלה, חינוך, תחזוקת בית, פסיכולוגיה, עיצוב ופוליטיקה. הידע עצום ולעולם לא תוכלי להשתלט עליו ולכן התחושה היא של עומס בלתי ניתן להכלה ולחץ גדול.

לחצים חברתיים

לחצים חברתיים הם מקור משמעותי ביותר ללחץ יומיומי. בעבר היו לחצים חברתיים שנבעו מהסביבה הקרובה שבה חיה המשפחה את חייה. כיום התקשורת האישית מחברת בין אנשים רחוקים אבל עלולה לנתק אותנו מעצמנו. אנו מאבדים את הפרטיות שלנו ונעשים חשופים גם לעיניהם של אנשים שאיננו פוגשים יום יום – כלומר, מעגל האנשים שבא איתנו במגע גדל מעבר למספר האנשים שאנו יכולים פיזית לפגוש מידי יום פנים מול פנים. למעשה, אנחנו בקשר עם הרבה יותר אנשים מאשר אלו שבסביבה הקרובה שלנו, ואנו מרגישים שכל אלו הם הסביבה הקרובה שלנו כי הקשר שלנו איתם הוא רצוף. איך הדבר משפיע עלינו? חלק גדול מאיתנו נעשים תחרותיים מאד. אנו חשים בצורך עז להצליח ולהרשים את הסביבה הגדולה הזו שסובבת אותנו ושופטת אותנו ומעריכה אותנו. את מחכה לקבל מאמא שלך או מחמותך אישור לטיבה של ארוחת הצהרים שבישלת, למרות שאף לא אחת מהן סועדת אצלך היום. פשוט, התקשרתם והילדים מספרים לסבתא מה אכלו היום… הדיווח היומיומי הזה נעשה מלחיץ! באופן דומה עובר מידע על אודות מחלות, קניות, מצב גופני וכלכלי, עניינים אישיים ואתגרים בעבודה. הכל מדווח, הכל בזמן אמת והכל שפיט בפיהם של השומעים. לא פלא שאנחנו מתאמצים מאד לגרום שהחדשות יהיו טובות ככל שניתן – אך מאמצים בכיוון זה שואבים כוחות וזמן שהיו עשויים לשרת מטרות חשובות יותר. הלחץ החברתי גוזל משאבים נחוצים למען מטרות מיותרות.

באחד מימי השישי החורפיים הכנתי פלפלים ממולאים ובישלתי אותם על אש קטנה ביותר. היה יום קצר ולחוץ, נסענו לשבת ואני שכחתי את הסיר עם התבשיל על האש. כשחזרנו במוצאי שבת היה הבית אפוף ריח שרוף והיה עלי להשליך לפח גם את הסיר שנשרף מאד ולשטוף את הרצפה והקירות מהריח שדבק בהם. התגובה הראשונית שלי הייתה: "אמא שלי הייתה כועסת עלי ונוזפת בי בחריפות לו הייתה יודעת שהשארתי אש כשיצאתי!" בעלי חייך: "את יודעת שהיא לא תדע כלום אם לא תספרי לה בעצמך…" שנינו ידענו שאני אספר לה ואקבל את הנזיפה שמגיעה לי על פיזור הנפש. במשך השנים נעשיתי יותר מודעת לצורך שלי לחלוק את החיים שלי עם אחרים ולספר על מה שעובר עלי גם אם יש לכך מחיר.

חרדת לימודים

תופעה חדשה נוספת שמוסיפה לחץ לחיים שלנו היא חרדת לימודים. הלימודים אינם מסתיימים בגיל חינוך חובה ולמעשה אינם מסתיימים לעולם. כל הזמן עלינו ללמוד להשתמש במוצרים חדשים וחדשניים ללא סוף. אמהות לילדים נאלצות ללמוד איך למלא טופסי רישום ממוחשבים מול האשנב במקום בשיחה פנים מול פנים בעזרת דף ועט. הן לומדות להפעיל מכשירים חדשים החל במדיח כלים וכלה בנגן. בעבודה הן מגלות שהארגון עובר לתוכנה חדשה, לשפת מחשב חדשה, לסביבה חדשה – איזה תחום אינו משתנה ואינו דורש מאינו ללמוד מיומנות חדשה עבורנו? אנשים רבים מגיבים בחרדה כשהם צריכים ללמוד משהו חדש. הם חוששים מכישלון, דואגים שמא לא יקלטו היטב את החומר החדש ולא ייטיבו לשלוט בו ולהשתמש בידע שעליהם לרכוש. החרדה מובנת לאור העובדה שפיגור בלמידה עלול להוביל לפיטורים ולכל הפחות להשפיע עמוקות על הקידום ועל רמת השכר.

מקום העבודה שלי עבר לסביבה ממוחשבת – החלטתי לצאת לפנסיה מוקדמת ולא להתמודד עם המעבר – הוא "גדול עלי".

לביתנו הגיע טכנאי וכשראה את בעלי ואותי מחכים לו נעשה מוטרד: האם יש בבית ילד? שאל אותנו. תמהים, קראנו לביתנו הצעירה, בת 11. הטכנאי שראה אותה נרגע והסביר לה כל שיש לדעת על הפעלת המכשיר. לאחר פחות מחמש דקות הוא נטל את התיק ופנה לכיוון הדלת. נדהמנו "רק רגע, איך מפעילים את זה?" הטכנאי הפטיר – הילדה תסביר לכם הכל. והלך. המעניין הוא שכך באמת היה.

כשחזרתי מחופשת הלידה שלי לא הכרתי את המשרד! שינו את סביבת העבודה לגמרי, עברו לתוכנה חדשה. שמחתי שלא ידעתי על כך קודם כי אני מניחה שלא הייתי מעזה להאריך את החופשה לו הייתי מודעת לשינויים שמתרחשים כאן. אני משקיעה מאמצים רבים להשלים את הפערים ולהבין מה קרה בזמן שלא הייתי בעבודה ולהשתלב.

לחץ, הוא, אם כן, התגובה שלנו לכך שיש לנו עומס רב של מטלות, עומס רב של מטרות, עומס רב של דרישות מקבילות או סותרות בחיים.

האם יש מה לעשות בקשר לכך? מתברר שכן! הרשמי לטיפים וקבלי כלים אמיתיים להתמודדות עם קונפליקט בית עבודה ועם לחצים ביומיום!