חג פורים שמח לכן!
כמה מלחיץ שצריך לשמוח. איך נשמח? יש הרבה טרדות, עניינים לא פתורים, בעיות שאינן סגורות, אתגרים שאנו מתאמצים לעמוד בהם ועדיין בספק באשר לסיכויי ההצלחה שלנו – ומעל לכל – פסח מאחורי כתלנו, עכשיו – ביום בהיר – תשמחי! למה? והכי קשה – איך?
אז הנה עוד מטלה לרשימת המטלות – משלוחי מנות, תחפושות, סעודת פורים, רשימת אירוח, מתנות לאביונים וגם – תשמחי את עצמך.
מה את עושה כדי לשמח את עצמך?
מזמינה אותך לערוך רשימה של דברים שגורמים לך להיות שמחה –
פרחים/ מוזיקה/ מקלחת/ נשיקות וחיבוקים/ בדיחות/ קניות/ בגדים יפים/ טיולים/ אפייה/ פטפטת…
והנה הגעת למשהו שגורם לשמחה גדולה במיוחד: בית מסודר, מטבח מסודר, חדרים מסודרים, בית נקי, ארוחה חמה מוכנה, ילדים רחוצים…
זהו, שלהיות בשמחה בפורים ולהיות בשמחה כל השנה, זו הרגשה שמושתתת על הרבה סדר, ארגון ושליטה במה שקורה לך ביומיום. כמה טוב להתעורר בבוקר ולגלות שנעלי הבית ליד המיטה, המשקפיים במקום, מברשת השיניים שם, ויש שפופרת של משחה סגורה ונקייה בכוס. המראה בוהקת ובבואתך הרעננה משתקפת בה, המגבת ריחנית ותלויה על הוו ואת מספיגה את הידיים ברכות. את נכנסת לחדר הילדים הישנים ומעירה אותם רגע לפני השעון המעורר. הם קמים ולכל אחד בגד מוכן בתא שבארון, מגוהץ ומתאים למזג האויר ולפעילות שהוא מתעתד להשתתף בה. כמה חיוכים יש בבוקר כזה, כמה שמחה פשוטה – בלי ויכוחים, בלי גערות, בלי חיפושים.
אז למה, כשרוצים לומר שהיה בלגן בבית אומרים שהיה "שמח"? סדר, דווקא הוא מכל הבלגן, עושה שמח.
מפתה לומר שאנשים מסודרים הם לחוצים. המציאות מוכיחה שאנשים שאינם מסודרים עשויים להיות לחוצים לא פחות. מידת המתח שמרגישים אנשים אינה קשורה בהכרח למידת הסדר ששולט או לא שולט בחייהם. ייתכן דווקא שהסדר יגרום לרוגע ולשלווה – כשאת מוצאת מה שאת זקוקה לו מיד, כשאת פותחת ארון ומוצאת מה ללבוש, כשאת רוצה לבשל והשיש ריק, בכל פעם שקורים לך דברים כאלה את שמחה. לעומת זאת, כשמחפשים ולא מוצאים, כשמאחרים, כשלא יודעים מה לעשות כי בכל מתכון שתבחרי יש שני מוצרים שאין בבית – זה מלחיץ, מרגיז, מעצבן. ההרגשה היא ששום דבר לא הולך וכאילו מישהו מתנכל לנו ורוצה לשים לאל את מאמצינו לבצע משימות שעלינו לסיים כבר.
אל תילחצי מהסדר, תשמחי איתו!
כמה טיפים של סדר לפורים:
א. ברור שפורים הוא יום שמח, גמיש ורועש. לכן, לא סביר להניח שתוכלי לתכנן אותו – על כל פנים, לא את כולו. את יכולה לתכנן רק חלק. איזה חלק? את הלילה? את שעות הבוקר המוקדמות? תכנני רק את חלק היום שאת עשויה לצפות מה יקרה בו. את שאר הזמן השאירי גמיש.
ב. מה את רוצה לעשות בזמן שבו את יכולה לבחור מה לעשות? הציבי לך מטרה חשובה, ערכית, רוחנית אפילו. פורים הוא יום קדוש וכל הפושט יד נותנים לו. לכל אחת מאיתנו יש הרבה על מה להתפלל, וכולנו משתוקקות לתפילה מרוממת שתעניק משמעות עמוקה ליום הקצר והיקר הזה. תוכלי להקדיש זמן למעריב, לשחרית, לתהילים, לתחינות. ייתכן שאת רוצה להכין משלוחי מנות חשובים מראש לאנשים שיוקירו את המאמצים שלך ויתרגשו מתשומת הלב. ייתכן שאת יודעת שכדי להתפלל שחרית ומנחה ביום הפורים, עליך לסיים את בישול הסעודה כבר בלילה.כל מטרה שתבחרי – מטרה שמותאמת לערכים שלך – תחמי אותה בזמן שאת יכולה לשלוט בו, ותחושי בפורים סיפוק ושמחה של מצוה.
ג. כולנו רגילות לדרוש מעצמנו יותר כשמדובר בחגים – משקיעות בתחפושות, משקיעות במשלוחי מנות, משקיעות בתבשילים לסעודת פורים. ההשקעה מבטאת את האהבה שלנו לחגים, למצוות, לילדים שלנו, לידידים שלנו. ההשקעה חיובית ותורמת גם לך וגם לאחרים אך עליך לבדוק היטב אם אינך עוברת את הגבול. [אתייחס לכך בהמשך בקשר להכנות לפסח] השקיעי בדברים שיש בהם תועלת, פעלי בשמחה כשאת נהנית מן התהליך עצמו והתגמשי כשאת רואה שהתנאים אינם מאפשרים את הרמה הגבוהה שתכננת להשקיע בה.
ד. בפורים עיקר הסעודה הוא שירים, יין, סיפורים ודברי תורה על המגילה. לא האוכל. לכן, השקיעי בהתאם – הכיני מוזיקה, קשטי את השולחן, דאגי למפיות רבות ולמרחב ריקודים ואחרון חביב – האוכל. חשוב להכין סוגי מזון שילדים אוכלים בלי שיצטרכו להאכיל אותם – לא תהיי פנויה לכך בזמן הסעודה.
ה. פרשת הכסף עומדת במרכז ההתרחשות במגילה וכך גם בזמן הזה – פורים הוא חג יקר. אני ממליצה לכם לאסוף את החשבוניות או לרשום את ההוצאות על אביזרים לתחפשות, מסיבות פורים, משלוחים לכל אחד מאנשי החינוך במוסדות של הילדים, משלוחי המנות המשפחתיים, הסעודה והבלונים – תגלו [בתדהמה?]שהסכום הכולל – גבוה ביותר! לכן, כדי שלא תופתעו [פסח בפתח, כאילו שצריך להזכיר] במחשבה תחילה: קבעו סכום שאתם יכולים לעמוד בו והחליטו על העדיפויות שלכם במה להוציא וכמה בכל סעיף. אפשר לסכם מראש עם הילדים על חיסכון בתחפושות למען משלוחי מנות ולהפך. כדאי לקבל החלטות כאלו ביחד.
כשהכל מסודר לך בראש, המטרות החשובות בראש מעיינייך והזמן המתאים לרשותך – אין שמחה כהתרת ספקות!
פורים שמח לכן
יעל
חבריה,לא לבלבל את השכל רב התלמידות שלי שיש להם קשיי למידה ,שמתי לב שהן באות מבית מבולגן,ושעושים להם אבחון דידקטי כדי לראות מאיפה נובע הקושי ,המאבחנות לא מבינות מה אנחנו רוצים מהן,אז בבקשה בלי תירוצים בית נקי ומסודר-שווה ילדים בריאים בריאים בנפש,אני עכשיו נמצאת בתקופה לא קלה של שמירת הריון טוטאלית,וכמובן שהבית מתפקד ברבע כי אלף זוגות ידים שעוזרות לא עושות את מה שאמא אחת עושה,(תפרגנו לעצמכן),ופתאום הילדים הטובים שלי קצת מתחילים להיות בעיתיים,וברור לי שזה בגלל הבלגן שהבית נמצא בו,ותגדנה לי יש כאן מישהי שלבעלה לא מפריע שהבית בלגן?שתגיד תודה היא לא יודעת מה היא חסכה לעצמה,
יעל היקרה!מ ודה על כל מאמר ומאמר.מחכה בקוצר רוח למאמר בנושא פסח
תעקבי באתר – אני מפרסמת גם מאמרים שאין להם קישור ברשימת התפוצה.
יעל יקרה! כמו תמיד את מפתיעה , והרעיונות שלך מדהימים בכל פעם מחדש! יישר כחך!
אני חושבת שסדר לא קשור דוקא בסדר חיצוני של בית לא מבולגן, אלא, המדובר בצורת התנהלות וסדר פנימי שיוצר את הסדר החצוני שכ"כ נצרך. לחיות בבית מבולגן זה יכול להטריף את הדעת, וגם לרדוף אחרי הסדר כל החיים מטריף לא פחות, לכן לדעתי חייבים לצור מבראשית צורת התנהלות , ודרך חיים של ארגון וסדר.
כמובן שלסדר את הבלאגן זה קשה ואפ' קשה מאוד, אבל, אחרי ששורר הסדר לצור סדר יום ששומר על הסדר. לדוגמא: כשקמים בבקר לסדר מיטות לפני שיוצאים מהחדר, או, הילדים מורידים בערב את הבגדים לתוך הסל כביסה ,או על השידה כדי לשמור למחר וכדו'
כך לדעתי נוכל לצור לעצמינו מסגרת רגועה ושלוה, עד כמה שניתן, והעיקר שמחה שיש בה ספוק!
נכון מאד, ועוד נרחיב על כך לקראת פסח.
יעל שלום,
נראה לי שתמצית פורים מבחינת ניהול הבית הוא "הרצים יצאו דחופים".
כל היום הכל נורא דחוף וחייב להיות מסופק ברגע נתון – התחפושות לגן וביה"ס, המשלוחים בשעות הבוקר וכו'. ואם משהו הוא אפילו נפלא, אבל לא היה מוכן בזמן המיועד – אין לו שום משמעות, ולרב א"א יהיה להשתמש בו.
ברגע שפורים מתחיל זה כמו מגלשה במהירות גבוהה – הרבה אדרנלין במע', המון התרגשויות, הפתעות וחויות. אם הייתי מוכנה לזה מראש אז הכל היה מאד כייפי ומקסים, וכשלא זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
שנזכה למעט שליטה,
ושנצליח לשחרר ולהנות בחוסר השליטה.
פורים שמח,
שולי
רק לפני שהרצים יוצאים תציידי אותם באגרות – קחי זמן לתפילות, לקריאת מגילה ולמתנות לאביונים.
אכן שמחה. אני אוהבת את הרעיונות שלך. את הרוחניות שאת מביאה לדיבורים על יעילות ועל חיסכון.
תודה רבה. שתמיד נהיה בשמחה.
בתור בעלת בית מבולגן חשוב לי לאשר את דבריה של יעל. ההתרגלות לבלגן לא מוסיפה רוגע וכל מילה של יעל נכונה בדיוק. דווקא דבריה של יעל שמלמדת שיש דרך לצאת מזה, להגיע לסדר גם למי שלא נולדה כזאת – היא בשורה ענקית בשבילנו. תודה וצמאים לכל מילה שתכתבי בהמשך
שלום יעל,
אני מאוד מודה לך על הטיפים.
בנוסף שמעתי הרצאה שלך ב"אשירה" על דחיינות והתחברתי לתוכן הדברים מייד.
מקווה בעז"ה ליישם מקצת התובנות.
המון תודה לך על הידע הרוחני והמעשי הרב.
תודה על המשוב על הסדנה ב"אשירה". אני חושבת שזו השלמה מצוינת למיילים שכל הרשומות באתר קבלו.
שימו לב: יש הרצאה מוסרטת על הנושא של דחיינות בשם "ניהול ביצועים" – באתר "אשירה" – הירשמו שם ותיהנו.
השיעור "ניהול ביצועים" אינו נכלל בסדנה המקיפה, ועלותו רק 5 ש"ח.
לדעתי ההנחה שהמסודרות הן לחוצות נובעת מאיזו עמדה נפשית, ממשהו כללי יותר ממה שתארת. העובדה שיהיו לי את המצרכים הדרושים לפני הבישול או שנעלי הבית שלי יעמדו ליד המיטה כשאקום בבקר תגרום לי אמנם לאיזושהי שביעות רצון נקודתית אך לא תהפוך אותי לבן אדם שמח. כשהמצב לא יהיה כזה ומשהו כן יחסר, יהיה לי קשה להתמודד ולזרום בניגוד לאנשים המבולגנים שכשם שלא אכפת להם מבית שאינו מבריק ומסודר ומילדים שאינם נראים טיפ-טופ כך גם אם יחסרו או ייעלמו להם דברים הם ידעו להתמודד ולזרום עם המצב החסר ולא יעשו עניין. כמובן שאי אפשר להכליל אבל נראה לי שבסה"כ החיים של הלא-מאורגנים עוברים עם פחות דאגות וטרדות.
הקביעה המצוינת שלך שסדר "לא יהפוך אותי לבן אדם שמח" נכונה ביותר!
שמחה היא עוד משהו, אחר. וזה מה שאני מנסה לומר – סדר ושמחה, בלגן ולחץ הם ארבעה דברים שלא קשורים בהכרח זה בזה.
אנשים מנסים לטעון בזכות הבלגן שהוא מרגיע – נו, זה ממש לא כך. וסדר לא מלחיץ.
על גמישות אכתוב בעזרת ד' בקשר להכנות לפסח. תהיי בקשר!
אני חושבת שיש קשר בין סדר ללחץ.
אני מכירה הרבה נשים שיש אצלן בלגן נוראי, שאני במקרה כזה לא הייתי שורדת, והן יושבות רגועות ושמחות כי זה לו מפריע להן.
הרבה נשים מבולגנות לא מייחסות חשיבות לסדר ולכן גם לא נכנסות ללחץ.
דווקא נשים מסודרות נלחצות מכל בלגן קטן.
אני טיפוס מאוד מסודר וחושבת שיש לזה מחיר
יש מסודרות לחוצות, כמובן. בדיוק כמו שיש מבולגנות לחוצות.
יותר מזה: יש הרבה מבולגנות ששמחות מאד כשהן לא עובדות ולא מסדרות אך כשמגיע "רגע האמת" – צריך לצאת מהבית או לארגן לשבת, פתאום הלחץ מגיע ובגדול.
קשה לא להתעצבן כשמאוחר ולא מוצאים דברים הכרחיים. אבל, שוכחים. וממשיכים…
לפעמים עצם הקושי לסדר – כמתחילים לסדר – גורם לדחיינות ולכן גם בפעם הבאה לא מתחילים לסדר עד שכבר אין ברירה.
ויש כאלו שחיים בבלגן באמת – וזה עולה להם הרבה כסף [חפצים שאבדו וצריך לקנות חדשים, תיקונים ותחזוקה, מוניות ברגע האחרון] וגם גוזל זמן [חיפושים, למשל. ועוד]
אל תצטערי על כך שאת טיפוס מסודר ותעבדי על רמת הלחץ שלך בעזרת כלים להתמודדות עם לחצים. אתייחס לכך לקראת פסח.
בס"ד
הי יעל אני רוצה להודות לך על כל המאמרים האחרונים שעשו לי ב"ה קצת סדר(וזה עוד לפני ליל הסדר) והכי הכי חשוב ענין הדחינות שאני משתדלת משתדלת לא לדחות וזה תהליך בנתיים תודה רבה ותבורכי פורים הכי הכי שמח וכל טוב לך