תיאום ציפיות

אני חיבת להגיד לך מיד בתחילת הכתבה שלא תמצאי פה טיפים שיעשו לך יותר זמן, אין שיטה להאט את הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו ולא בטוח שזה מה שאת באמת רוצה. מי שמחכה לגלות את הסוד איך ביד אחת מקפלים כביסה וביד שניה, באותו זמן, מטגנים שניצלים – תתאכזב. יש מי שחולמות להצליח, יום אחד, למרק כל יום את הפאנלים, לטפח עציצים, להבריק כלי כסף ולאבק את המנורות כל יום, בנוסף לטיפול בשמונה ילדים יקרים ועבודה במשרה מלאה. את יודעת מה? זה לא יקרה.

הפוסט הזה לא יספר לך איך להיות פרקפקציוניסטית מצליחה שמתעלה על עצמה מידי שבוע ולא איך לעבוד יותר מהר ולהספיק יותר בשיטות מתוחכמות.

מה כן?

אני רוצה לחלוק איתך את הניסיון שלי כיועצת לעסקים – מאז שהתחלתי להשתמש בכלים מעולם העסקים בבית שלי, ולנהל כמו מנהלת [גדלתי והתבגרתי כילדה רחפנית, שכחנית ודחיינית:) ] ואת ההיכרות שלי עם אלפי [אלפי!!] נשים שהשתתפו בסדנאות שלי, והנה מה שעזר להם להגיע לשבת בשמחה, בנחת, בסיפוק גדול ובכבוד. ממש כמו מלכה!! 

בואי נתחיל:

ניהול זמן

המונח המקצועי המקובל לדיון על הספקים ופרודוקטיביות הוא "ניהול זמן". זה מושג מטעה. אי אפשר לנהל את הזמן, הזמן הוא תנועת גרמי השמים, ואין לנו השפעה של ממש על התחום. החוויה האישית של כל אחת מאיתנו, והאופן בו אנחנו מרגישות שהזמן חולף או נעצר – אלו הדברים המשמעותיים שבהם נוכל לשחק. אלו הכלים שלנו: ההרגשה, התפיסה, החוויה, המשמעות, המחשבות. ניהול הזמן הוא למעשה שינוי התפיסה שלי, התפתחות החוויה שלי ופיתוח רגישות לשעון, ליממה, למטלות – הכל בלב.

אין זמן

חווית "אין זמן" ביום שישי קצר היא התחושה החונקת שאיתה את מתעוררת בבוקר של יום חמישי ויודעת שכבר יום חמישי וזה נורא כי מחר יום שישי ושבת, ואין זמן. הזמן אזל. השבוע חלף לו, ואיננו. הלחץ מתחלף בתחושת חוסר אונים ומצרף אליו מחשבות מדכאות על הדרך שבה יום חמישי הולך להיות עצבני ועמוס. אנחנו מציירות לעצמנו את התמונה הקשה ועוזבות את המיטה בהתפוצצות אנרגיה סוערת וקדחתנית, תזזיתיות ומהירות יותר מידיי – להספיק, לעשות, להזיז דברים – מהר! אין זמן! עוברות ממשימה למשימה לפני שמשימה הושלמה, מדלגות על שלבים, קופצות במדרגות, מערבבות ביד אחת ומסרקות ביד השניה, מדברות ומקשיבות באותו זמן לשני אנשים שונים ובערוצים שונים – הכל כדי לנצח את השעון כי אין זמן.

יש הרבה מה לעשות

אנחנו קורסות מרב מחויבויות לדברים שאמרנו לעצמנו וגם לאחרים שאנחנו צריכות לבצע, מוכרחות לעשות. יש כל כך הרבה מה לעשות, אין מצב להצליח להכניס את כל זה לזמן הנותר וזה איום ונורא! האם כל מה שצריך לעשות נבדק ונבחן? מה הערך של כל משימה בפני עצמה ובמערך הכולל? מה הדברים שבאמת רק אני צריכה לעשות בעצמי ואחרים אינם יכולים לבצע במקומי? מה המטלות שאפשר בכלל לדחות ליום ראשון שבעוד שבועיים? כמה זמן מתבזבז לי על תהליכי קבלת החלטות כשאינני יודעת ממה להתחיל ועל מה לוותר ואם בכלל לבצע ואיך? איך תכנון מוקדם יכול לעזור לי לקצר את משך הזמן של עשיית הדברים – אם על ידי החלטיות ברורה של העשייה ואם על ידי הכנת השטח מראש, המוצרים, הרקע והשותפות של אחרים במלאכה?

יעילות

כשאנחנו פועלות נכון, אנחנו יעילות. כל פעולה שנעשית בצורה ממוקדת, נטו בישול – ללא ההקדמות של סידור המטבח + החלטה מה לבשל+ בדיקת מלאי + התייעצות+ קניות ואז בישול – הוא פעילות יעילה. גם קיפול כביסה נעשה ביעילות כשהארונות מוכנים לקליטת הבגדים וניקיון הבית הוא פעולה ממש קצרה כשהבית מסודר. יש דרך נכונה לשטוף כלים ויש דרך קצרה לטפל בכביסה – ואין הכוונה שיש רק דרך אחת שהיא נכונה וכל מי שלא פועלת כך, טועה. אני מתכוונת לומר שיש דרך שמתאימה לבית שלכם: עד שהשתמשתי בפיירי הייתי מסבנת ושוטפת את הכלים אחד אחד. עם פיירי שעובד במשך דקה בערך על הכלים, אני מסבנת את כל הצלחות ושוטפת את כולן – הסבון עשה בינתיים את העבודה. שיניתי את סגנון העבודה שלי, והוא יעיל כמו שהיה יעיל ונכון לפני כן בנתונים הקודמים. את תצטרכי לגלות אם את יעילה יותר בשעות הבוקר או בשעות הלילה, אם את יעילה יותר כשאת מבשלת ארבעה סירים במקביל או שאת מרוכזת יותר כשאת מעמידה כל סיר בנפרד על האש. יעילות היא פונקציה אישית מאד, ומשתנה עם הזמן לפי המצב המשפחתי, הנתונים הבריאותיים שלך [כאבי גב, למשל משפיעים מאד על שיטות העבודה!!] ומבנה המטבח והחדרים בבית שלכם. חתרי ליעילות כל הזמן, ובדקי איך עובדים בצורה אחרת עד שתגבשי לך את הטייס האוטומטי שפועל על עיוור ורץ בקיצורי דרך.

אפקטיביות

כשמבצעים את הדבר הנכון בזמן הנכון מגיעים לתוצאות הכי טובות שאפשר. אם את שוטפת רצפה לפני שאת מבשלת, יכול להיות שכיף לך לעבוד במטבח נקי, אבל תצטרכי עוד  מעט לשטוף שוב – וחבל. חשוב לסדר ארונות, האם זה הדבר הנכון שיקדם אותך למטרה שלך עכשיו?? שאלות של אפקטיביות קשורות בראיית התמונה הכוללת ואנחנו, שעובדים בתזזיתיות של הפרעת קשב וריכוז, רואים רק את הנקודה הנוכחית – ומפספסים את הכל. פתאום, לגמרי בפתאומיות, מגיעה הרגע הזה של חצי שעה לפני שבת ואנחנו בהלם מכל הדברים שלא נעשו עדיין! בהלם! תכנון הוא פעולה פשוטה שבה לקוחים זום-אאוט, מתרחקים, מסתכלים על כל היום ועל כל המשימות ואז מחליטים מה אפקטיבי, מה נכון לבצע עכשיו, מה לדחות. כן, זה לוקח זמן. בפעמים הראשונות זה יותר, אחר כך פחות ופחות זמן – את תיעשי החלטית יותר וברורה יותר ביחס לדברים שאת מרגישה שאת רוצה לעשות ולאופן שבו את רוצה שיום שישי ייראה אצלך בבית. יכול להיות שאת רוצה עזרה בתהליך הזה? אפשרי! פרטים על תכנית הכנות לשבת ביום שישי קצר, כאן עם עוד שני סירטונים מעולים על הדרך. לחצי כאן. 

סדרי עדיפויות

הפתרון הראשון שאומרות היועצות למיניהן הוא לדעת לוותר על חלק מהדברים – תוותרי! אי אפשר הכל! תורידי את הרמה ותראי שתסתדרי. אני הורדתי את הרמה ולא הסדרתי אלא הרגשתי עליבות ובושה: לא זו הדרך שבה אני רוצה לקבל שבת, לא אוהבת לראות את הבית ככה, לא רוצה שככה ייראה השולחן שלנו, ולא מוכנה שאלו הזיכרונות שהילדים שלי ייקחו אתם לבית שלהם. הורדת הרף לא הייתה אפשרות מבחינתי. הייתי חייבת למצוא דרך לבצע ולא לוותר. תיעדוף הוא פעולה של קבלת החלטות שמבוססת על הערך שאנחנו מקבלים מכל תוצאה ולא על רגשות מהסוג של "זה קשה, בואי נעשה את זה אחר כך" או "לא בא לי להרטיב ידיים עכשיו – אחר כך". במקום דחיית מטלות – חשיבה על הערך, לא על התהליך, לא על המשימה אלא על ההשלכות של ביצועה או אי ביצועה – זו הדרך שתוביל אותך להכניס שבת הביתה בזמן וברוגע. לכל משפחה יש שנים או ארבעה דברים שעושים את ההבדל, שמרגשים, שמשמחים, שמרגיעים. יש מי שאחרי שהשולחן ערוך הוא רגועה, יש מי שאחרי שיש שלושה סירים על הגז ותבנית עוף בתנור – מבחינתה היא עשתה את זה השבוע, ושבת מוכנה. יש מי שרוצה קודם כל לראות אותם לבושים. איך את מעדיפה להתחיל? מה הכי חשוב שיעשה בבית שלכם? הדלקת הנרות תהיה עבורכם שעה של שלום בית.

מהר, מהר

כן – יש שיטות מצוינות לעשות דברים מהר. בספר "ארוחת שתים" גיימי גלר מצהירה שזה ספר הבישול היחיד שמטרתו להוציא אותך מהמטבח, ומהר. ויש לה שיטות מעולות. אפשר גם לנקות מהר, אפשר להשתמש בחומרים טובים שעושים את העבודה, וגם מכשירים וטכנולוגיה מספקים לנו ההספקים החסרים. אני ממליצה מאד על מדיחי כלים במטבח, על מייבש כביסה ועל מיקסר מעולה [מה זה מיקסר מעולה? שאלה טובה!] ופודפרוססור מצוין ורחיץ ובלי הרבה חלקים, ועל סכין חדה שחותכת סלט באבחה אחת. סדרי את הריהוט כך שיהיה קל להזיז אותו בספונג'ה. קני וילונות שקל לכבס. בחרי בגדים שלא דורשים גיהוץ. מעטי במספר מגירות הכלבו במטבח ובבית. הימנעי ממדפים קטנים ושידות שצוברים בלגן. כל אלו הם תשתיות שבונות לך סדר בבית. אם יש לך עומס רהיטים, המון מגירות, עודף בגדים וסרוויסים מיותרים של כלי הגשה שממלאים לך את המטבח – כל דבר ייקח יותר זמן. וחבל. קיצור משך הזמן בנוי על תשתית ולא על זריזות ידיים של קוסמים [אין דברים כאלו].

שבת שלום

הדלקת נרות, קבלת שבת, המלכה בבית. ממתק, פקלע, שירה עם אמא, ביקור אצל חברה, ספר טוב – אל תתני לרגעים הללו לעבור "בין לבין". מה את עושה מיד אחרי הדלקת נרות? תכנני את הרגעים הללו מראש, כדי שיהיה לכל המשפחה שלכם למה לחכות.

רוצה טיפים נוספים? לחצי כאן לשני סירטונים ולהסבר על תכנית "הכנות לשבת ביום שישי קצר"