אשה אחת אמרה לי
ושאלה בחיוך מנצח: את יודעת מה הבדל בין בלבוסטע, למי שלא?
הבלבוסטע שרוצה לשתות קפה, מכינה לעצמה ספל קפה, שותה ושוטפת את הספל ואת הכפית.
ומי שלא?
ניגשת לכיור העמוס בכלים – שוטפת לעצמה ספל, שוטפת לעצמה כפית, ומכינה לעצמה ספל קפה.
חיוך גדול.
מה? יש הבדל?
מה זה משנה מתי שוטפים את הכוס או את הכפית? זה משנה בכלל? בכל מקרה מרטיבים את הידיים, מסבנים ושוטפים.
גישת "מה זה משנה" מתקרבת בצעדים מסוכנים אל תחום חוסר האונים, הדיכאון ואבדן המשמעות והערך של הפעולות שאנו עושים. אין דבר רחוק יותר מן האמת! כל פעולה שאנו עושים היא רבת ערך, רבת השלכות ומשק כנפי פרפר במקום אחד יכול להביא לרעידת אדמה במקום אחר, רחוק. הדרכים שבהם העשייה שלנו משפיעה על הסביבה שלנו ועל עולמות שמשיקים לעולם שלנו נסתרות מאיתנו. לפעמים אנחנו מגלים איך דברים קרו, איך דברים השתנו, ולעתים קרובות איננו מגלים זאת, ובכל פעם שאנחנו פועלים – דברים קורים, מעבר למה שאנחנו רואים באותו רגע.
ונחזור לכיור, לערימת הכבסים, לקפה בבוקר ולתכנון של הזמן שלנו:
אני מאמינה שכל פעולה שאת עושה כל בגד שאת מקפלת, כל שמלה שאת תולה בארון יוצרת שמחה בבית שלך
מסדרת פינה בלב שלך ומפנה לך מקום שיכול מעכשיו להכיל התרגשות מסיפור של ילד, אינטימיות בשיחה עם בעלך, צחוק בשיחה עם חברה, סבלנות במפגש עם לקוחות.
אני פוגשת נשים שאמרו לי שזה לא משנה מה הן יעשו – הבעל אוגר חפצים מיותרים,
הילדים מבולגנים כמוהו
הבנות מרחפות כמו שרק הן יודעות לזרום בלי להרגיש את הזמן
ולכן הבלגן כל כך מושרש בהתנהלות של הבית, חבל לנסות לשנות.
לא הסכמתי.
הייתי מורה להסטוריה והסברתי לתלמידות במשך שנים על גורמים ועל השלכות, על מלחמות, על שלום, על חורבן ועל גאולה
והכל היה צמוד להתרחשויות: אנשים פועלים בעולם ודברים קורים בעקבות הפעולות שלהם
ואני בטוחה שגם בבית זה כך:
מתכננים את השבוע הקרוב, קמים בזמן, מתכננים לחייך גם אם הילדים יצעקו –
מכינים סלט טעים וקונים מראש לחם מחיטה טרום נבוטה
ומצליחים לאכול פחות פחמימות, ויותר סיבים תזונתיים.
העולם פשוט: זהו עולם המעשה, וחז"ל לימדו אותנו שמעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
מה את רוצה לקרב לחייך? איך את עושה את זה?
מה את רוצה להרחיק מחייך? איך את עושה את זה?
יעל שלום,
קראתי עכשיו את המאמר, נהניתי מכל מילה!!
דברים נכונים שמוגשים בצורה שמעוררת בי את החשק לנסות…
תודה ענקית!
חני.
נ.ב. המלצה חמה:
להעביר את המאמר לכל בני הבית, אם לא יועיל-לפחות לא יזיק, אבל אין מצב שלא יועיל!!!!!
ושוב, תודה רבה רבה.
מילה מאמא של חני:
יעלי, כרגיל- כל מילה שלך שווה זהב.
הגליק הפעם הוא שהבת שלי כבר מתלהבת!!!!!
שמחה בשבילה, והאמת- גם קצת (נו, טוב, הרבה!) בשבילי.
ואם נראה תוצאות – אשקול לשלוח לך מגנום:)
עוד מילה של חני:
בטח עד קרית ספר הוא ימס…
יעל המקסימה!!
גרמת לי עכשיו, לאחר קריאת המאמר לקום וללכת להכניס שמחה וסדר בביתנו.
תודה רבה!!
הלוואי שכולם יזכו ותמיד…..
ונ.ב: תפס אותי במיוחד מה שכתבת על העני שהעניות הולכת אחריו…. בהשוואה לעקרת הבית, זה חידד בי את הרצון לא להתפשר ו – ל-ע-ב-ו-ד!!!! לקחתי את זה כדרך חיים בע"ה!
אדם לעמל יולד…. העמל הזה מביא לנו את האושר:)
הבלובסטע וזאת שלא שתיהן שוטפות כוס אחרי או לפני כל לגימה.
אבל מה עם אופציית הביניים?
זו האישה, שבמשך היום שותה ושותה ולא שוכחת לפנות את הכוסות לכיור. ובסוף היום עומדת ומרוקנת הכל לאלמגוב.
ובבוקר – שורת כוסות נקיות ממתינה לה.
בעוד ששתי הנשים הראשונות רדופות ומוטרדות כל היום מכוס הקפה, אני בעד השלישית, שחיה בנחת ובשלווה חוץ מחצי שעת שטיפה לילית.
אהבתי.
גם אני בעד השלישית
היי יעל
אני חצי שנה אחרי לידה ורוצה לחזק את מה שכתבת
בימים שהבית מסודר כולם קמים רגועים יותר והכל מתנהל בצורה שלווה יותר
לעומת ימים שאני דוחה ודוחה כולם רק יותר מתוסכלים והכל מתנהל או לא מתנהל בעצלתיים
תודה לך יעל אפילו המיילים הקצרים נותנים הרבה
היי יעל
אני חצי שנה אחרי לידה ורוצה לחזק את מה שכתבת
בימים שהבית מסודר כולם קמים רגועים יותר והכל מתנהל בצורה שלווה יותר
לעומת ימים שאני דוחה ודוחה כולם רק יותר מתוסכלים והכל מתנהל או לא מתנהל בעצלתיים
תודה לך יעל בזכותך הרבה יותר מתייעל
אני עכשיו לפני לידה, וכל הזמן מסדרת…
חשוב לי להראות לבני הבית:
היום עשיתי פרויקט זה, היום סידרתי פה או שם, שיקלטו שזה לא קורה מאליו, צריך לעבוד כדי שדברים יזוזו, שילמדו להעריך, ואולי מחר גם הם יזיזו משהו…
יעל, כמו תמיד ,דברים מחכימים שמזרימים אנרגיה ,תודה.
מדהים, כל-כך נכון, את מחזירה לי את התקווה שגם אני יכולה, גם לי יהיה בית נקי ומסודר.
את מרגשת כל פעם מחדש. בזריקות העידוד שאת נותנת. ובאמת שאת שופעת. תודה יעל.
יעל יקרה,
תודה מקרב על השיתוף, אכן את צודקת אנחנו לא יודעים מה ההשלכות של המעשים שלנו בזמן, לפעמים נראים והרבה לא, אז החלטתי כאות הוקרה למשב את המתנה שקיבלתי ממילותייך. שנים אני מזדהה עם התחושה של מה זה משנה? הסדר הוא בר חלוף לעומת אי הסדר.
מאמצת בחום את הגישה ש'כל פעולה שאני עושה בבית מעניקה לבית שמחה' זה פשוט הסתכלות כ"כ רעננה ומחוץ לקופסה בעיני וכ"כ מחזקת ונותנת כוחות, שבאמת באמת תודה.
יעל
אהבתי הגישה, כך זה בכל דבר…בהלואות בתכנון לחסכון הכלל:
כולם משלמים בסוף השאלה אם לפני או אחרי, ואיזה טעם יש לחוב מעיק עליך לעומת הוצאה ששילמת וסגרת אותה והיא מאחוריך….
או שייכת להסטוריה או שאנחנו בהסטריה…
תודה
יעל יקרה,
כתבה מיוחדת ומצויינת, שעושה סדר בראש, החכמתי!
תודה רבה, תמשיכי לשלוח לנו חומרים איכותיים כאלו.
יעל שלום
אני מאוד אוהבת לקרוא את החומרים שלך!
מה שהבנתי (תקני אותי אם אני טועה) מהמאמר הזה-
אם לא תעשי- זה לא יקרה..
ומה לעשות אם אני:
עובדת בבוקר
מגיעה בצהריים
מגישה א. צהריים
מפנה, מסדרת, מנקה
מתחילים את אחר הצהריים גינה, חברים, שיעורי בית האכלה בכפית, גמילה מטיטול וכ'ו..
השכבה
סדר מאירועי היום+ ניגוב
הכנת א. צהריים למחר+סנדביצ'ים, פרי, תיק לתינוק למטפלת
והופ
נהיה 22:00!
ועדיין לא-
קיפלתי כביסה, תפרתי כפתור, דיברתי עם אמא\חברה\אחות, קבעתי תור למי שצריך, אכלתי?
ברוך ה'!! אני נהנית מהחיים!
אבל ברוך ה' יש לי 4 ילדים קטנים (הכי גדול בן 6)
ואם אני לא אעשה אז לא יקרה!
בעלי מידי פעם כמובן עוזר בהשכבה, קניות, כביסה….
אבל מה לעשות שלפעמים אין לי כוח?!1
אין לי כוח לסדר אחרי כולם כל הזמן…
מה לעשות?…