יש לפחות אלף דברים שאני רוצה לעשות, ויכול להיות שאם אמצא זמן לשבת ולכתוב הכל, יהיו שם אלפיים או מיליון. רוצה? רוצה אינה המילה המדויקת. יש דברים שאני צריכה לעשות, יש דברים שדורשים ממני לבצע ויש דברים שאני דווקא רוצה, מכל הלב, ממש מעומק הלב – אבל איני מצליחה להגיע אליהם, תכל'ס – תקועה ללא מעש.

ייתכן שהמשימות שאינך רוצה לבצע, דווקא אותן את מבצעת. לרובנו יש רשימה ארוכה יותר של רצונות ושל רעיונות ושל מטרות שבתוך תוכנו אנחנו ממש רוצות לבצע, אבל בשכבה החיצונית של הרצון, כלומר ברובד של הידיים והרגלים והתנועה של הגוף – יש סירוב. אין תזוזה.

בגלל המצב הזה, נוצר אבסורד מתסכל:

• אני עושה הרבה דברים שאני אינני רוצה לעשות, אבל חייבת, ורוצה לעמוד במחויבות שלי.
• אני אינני עושה הרבה דברים שבתוך תוכי אני רוצה לעשות, שום דבר לא מפריע לי לבצע אותם, אלא אני שלא מבצעת את מה שאני רוצה מאד מאד לבצע.

מדוע יש דברים שמתבצעים ודברים שאינם מתבצעים?

מה ההבדל בין אלו לאלו?

ובעיקר: איך אפשר להביא את עצמי לבצע את כל הדברים שקשה לבצע?

הכאב: הדברים שלא קורים

הדברים שלא קורים, כואבים. יש לנו מקום בלב שבו כואב לנו כשדבר נדחה ומקום גדול

במוח שבו הדברים שלא נעשים תופסים מקום. למעשה, בכל רגע נתון אנחנו יכולים לזכור לא יותר מתשעה פריטים בזיכרון קצר הטווח, הקדמי, של המוח. הכישורים הניהוליים שלנו מתמודדים עם תשעה פריטים שאותם הם זוכרים ומסנכרנים אותנו בתיעדוף שוטף למה להקדיש זמן מידי רגע. כשיש לנו יותר מתשעה דברים שלא נעשו, למרות שהם כבר היו אמורים להיעשות, המקום של הזיכרון שלנו תפוס.

המוח תפוס.

החשיבה תפוסה.

אי אפשר להעלות רעיונות לפתרונות יצירתיים או לחשוב על פתרונות בכלל, והתחושה הכללית היא שאין מוצא, תקועים, לחץ, מתח, תסכולים. הרגשות הללו כואבים לנו ומשפיעים על ההתנהלות שלנו באופן מעשי כל הזמן. הדברים שלא נעשו הם "שודדי אנרגיה" כי אנחנו מקדישים להם כוח, מקדישים להם זמן, מקדישים להם מחשבה – ולמעשה, לא זז כלום.

בגלל ששום דבר לא קורה – האנרגיה נוזלת, דולפת, כמו מתוך דלי מחורר, מתבזבזת ללא תכלית.

שכנה שלי מקטרת על הכלים בכיור שלה ומפטירה בחיוך מריר: "לפחות הם לא בוכים בלילה…". את יודעת מה? הם כן בוכים בלילה! הכלים הללו מעיקים, את יודעת שהם שם, וזה מסתכל.

אולי, הכלים של ארוחת ערב אינם מעיקים כל כך, אבל הכלים של שבת שנשארו עד יום שלישי בהחלט מפריעים ושודדים אנרגיה! ]

המטלות שאת יודעת שאת צריכה לעשות גורמות לך למגוון של "עשיית דמה":

את מתקשרת לחברות או לאחיות או לאמא ומתלוננת על כך שהשמנת בפסח ושאת חייבת להתחיל בפעילות גופנית ולהפסיק עם הפחמימות הריקות… ומה למעשה? חלש.

את רושמת ומשרבטת תזכורות ורשימות על פתקים שיאבדו – ובהם את מתזכרת ברמזים שרק את יכולה להבין, וגם זה לא תמיד, מה עליך לבצע – שלא תשכחי. 

את מדברת עם עצמך על הבלגן, על הלכלוך, את כועסת, מרגישה רגשות אשמה, מתנצלת, מסבירה, נושאת ונותנת עם עצמך ועם הלב שלך ועם הידיים –

וכל זה דורש אנרגיה, והאנרגיה הזו הולכת לריק.

חשוב שנבין, שמטרות שלא מתגשמות אינן חלומות באספמיא שחיים איתם בשלום.

יעדים שלא עמדנו בהם, מטלות שלא ביצענו, דברים שעומדים על השולחן ועושים לנו בלגן – עולים לנו כסף.

[יש לך דוגמאות? קרה לך פעם שדברים שלא נעשו, שנדחו, שחיכו – בסופו של דבר עלו לך יותר כסף??] 

בנוסף לכך, יש להם מחיר רגשי ומחיר נפשי ולא כדאי לנו להכחיש את העלויות הללו – המודעות תעזור לנו להבין כמה שווה לנו להשקיע כדי לבצע, כדי למצוא את הדרך לעשות וכדי ליצור תשתית של הרגלים ושל סדר שיעודדו ביצוע באופן שגרתי.

 טיפול במגש "דואר נכנס"

למזכירות יש מגש על השולחן, והוא מגש של דואר נכנס ובו כל המסמכים והטפסים שצריך לטפל בהם היום ולא להזניח. בפרפרזה על המונח הזה, אפשר לתאר את כל המשימות שצצות פתאום למגש דואר נכנס שמתמלא כל היום ואת כל המטלות שמחכות לביצוע למסמכים המונחים במגש הזה. 

כמה דברים נחים כרגע ב"דואר הנכנס" שלך?

כתבי כאן חמישה:

• ___________________
• ___________________
• ____________________
• ___________________
• ___________________

בחרי אחד מהם.

אימרי לעצמך בדיוק, רדי לעומק העניין: מה מפריע לך לבצע אותו?

אולי אין לך זמן? אולי את צריכה לקבל תשובה ממישהו כדי להתחיל לבצע? אולי את רוצה לדעת מה העלויות ולברר הצעות מחיר? אולי הביצוע נעשה בחוץ, וחם לך או קר לך שם? אולי יש דרישה לפעילות גופנית [אפילו התכופפות!] שלא נוחה לך? ייתכן שהסיבה היא שיש לפגוש שם מישהו שאינך אוהבת להיפגש עימו…. 

כשאת מבינה מה הדבר שעוצר אותך

את מבינה איך הדבר הפך למר – ולכן לא בוצע.

כעת עליך להמתיק אותו:  איך את יכולה להמתיק את היעד?

• לשטוף כלים כשהידיים מוגנות בכפפות,
• לשטוף כלים במים חמים.
• להבטיח לעצמך מתנה – מצעים חדשים לחדר שלך – אחרי שבועיים של חדר מסודר.
• לגהץ יחד עם שיעור סדר בבית בטלפון של שמור [0722722980]

המתקת יעד עוסקת בשתי אפשרויות:

• להמתיק את התהליך של העשייה עצמו.
• להמתיק את היעד עצמו – את התוצאה, לתת מתנה, ממתק, פרס או צ'ופר [עם הילדים זה עובד, למה שלא תעשי את זה גם לעצמך?]

משהו מתוק לסיום – הקינוח

יש כל כך הרבה דברים שצריך לבצע, ואנחנו רוצות לעשות הכל בנחת. בסדנאות ובקורסים של "הבית – העסק הנבחר" [לחצי לפרטים] אני מוצאת לך את נקודת הסדר שלך ומשם אנחנו יוצרות יחד תשתית כדי שתוכלי להיות בנחת. את יכולה לעשות את הדרך לבד או ביחד. אם את מתחברת לצורך לבצע ובנחת – תיישמי. את התרגיל מהפסקה הקודמת תבצעי לכל אחת מהמשימות שיש לפנייך על השולחן, ואני מזמינה אותך להמתיק גם לילדים שלך את היעדים שלהם – לסדר חדר, להכין מערכת וילקוט, ללמוד למבחן ולהכין שיעורי בית. מה יהיה מתוק בשבילם יותר מממתק??