השנה בבירור עברה מהר מידיי. כבר מברכים חודש אדר! הרגע היו פה החגים, לפני דקה הדלקנו נרות חנוכה. טו בשבט נחגג בשבוע שעבר, לא? מה זה פה – כבר פסח???
בל נגזימה: עוד מעט פורים, ופסח מגיע חודש אחרי פורים, מדוע את נלחצת כל כך? בפוסט הזה תהיי מודעת לתחושת הזמן שלך, תרגיעי את הלחץ ותאמצי צורת חשיבה מציאותית יותר בקשר להספקים שלך. קדימה!
תחושת הזמן
הזמן מתרחש מחוץ לגוף שלנו, הוא קורה במערכת של היקום כולו. כדור הארץ מסתובב סביב צירו, סביב השמש וגם הירח מקיף את כדור הארץ – כל אלו יחד יוצרים את היממה, את השנה ואת החודש. אלו הם חלקים מדודים של זמן שאנו חווים.
איך אנחנו יודעים שהזמן חולף? מה אומר לנו שהגיע הלילה? איך אנחנו חווים את משך השנה?
זה לגמרי אישי
החושים שלנו אמורים לדווח לנו על המתרחש מחוצה לנו: האוזן מעבירה מידע על תנודות אויר שמפוענחות לצלילים ולקולות, העין קולטת גלים אלקטרומגנטיים והופכת אותם למידע ויזואלי, קולטני ריח באף וקולטני טעם בפה מעבירים מידע על איכות המזון וחיישנים מיוחדים בעור מספרים על הטמפרטורה, על הלחץ על מידת הלחות ועוד. אם כן, מהו האיבר שקולט את תנועת כדור הארץ, השמש והירח? איך אנחנו יודעים שהזמן עבר?
התשובה מורכבת מכיוון שאין לנו איבר מסוים בגוף שמרגיש את התנועה של כדור הארץ ואת התקדמות היום. אנחנו מנסים לשער כמה זמן עבר לפי רמת הרעב [כנראה כבר צהרים] לפי ההספקים שלנו [אם סידרתי את כל הבית, כבר צהרים] וגם לפי תחושות של לחות וכמובן בעזרת חוש הראייה – אנו רואים את השמש זורחת או שוקעת ומתאימים את עצמינו לזמן החולף.
דווקא בגלל שאין לנו איבר מסוים שאומר לנו מה השעה – אנחנו מסתמכים על רגשות ותחושות, על חוויה אישית. את יודעת: כשאנחנו לחוצים ומתוחים הזמן כאילו נעצר, כשאנחנו משועממים הוא עובר לאט – כשנהנים הזמן עובר מהר. מתברר שזו הסיבה שקשה לנו לתכנן את ההספקים שלנו, לדייק במשימות שאנחנו לוקחים על עצמנו ויש מאתנו שזו הסיבה לכך שהם מאחרים כרוניים!
זרימה והנאה
קרה לך פעם שסיימת שיחת טלפון והתפלאת שעברה שעה וחצי? קרה לך שהרמת את הראש מהספר ולא ידעת אם יום או לילה? פעם, פעם, האם הייתה סיטואציה שבה שקעת לתוך פעילות עד שלא שמת לב שכבר צריך לצאת ולהחזיר את הילדים הביתה? אם זה קרה לך, אני בטוחה שחווית זרימה עם מה שאת עושה וכיף גדול. זה נהדר לשקוע לתוך משימה עד כדי כך שלא מרגישים איך הזמן חולף ומאבדים לכמה זמן את חוש הזמן.
השחרור מהחוויה של חלוף הזמן הוא אולי טעימה קצרה מהנצח ומהעל-זמניות שמופיעה בספרי מדע בדיוני. זה כיף אבל לא נעים לשכוח להביא את הילדים מהגן…
יש לך שעון?
אם יש לך שעון, זו לא צריכה להיות בעיה מיוחדת להביט בו, לפחות מידי פעם. השעון יכול לעזור לך להכיר את עצמך ואת הקצב שלך ואז את לומדת לסנכרן את הפעילויות שלך עם השעות של השמש והירח והכוכבים: להתעורר כשהשמש זורחת, ללכת לישון בשעה קבועה, לאכול ארוחת צהרים – בצהרים. וכדומה.
- שימי לך שעון עצר כדי למדוד כמה זמן לוקחות פעילויות שגרתיות שאת צריכה לבצע ביומיום.
- שערי לפני שאת מתחילה פעילות מסוימת כמה זמן היא תארך ובדקי עד כמה היית קרובה לאמת.
- הגבילי את הפעילות לפרק זמן מסוים וצייני תוצאה מופקת בפרק הזמן שצוין. כיף לעמוד ביעדים!
- נסי לשער במיוחד פעילויות לא שגרתיות כמו מיון בגדי העונה, הכנת משלוחי מנות, תפירת תחפושות וכדומה. כמובן שאת צריכה לכלול גם הפרעות צפויות.
חווית הזמן במשפחה
בכל גיל מרגישים את הזמן בצורה שונה, וגם הילדים שלך חווים את משך הזמן בצורה שונה ממך. אני מתארת לעצמי שאת מתחילה לקחת בחשבון את חווית הזמן של הילדים שלך כאשר את אומרת להם "רק רגע" או אפילו מגדירה זמן ברור "מחר". קשה להם עם זה, וכעת זה מובן. אין להם כלים להעריך משך זמן ולהתאים את עצמם לתנועת היקום. לכן – תווכי להם את המתרחש בעולם מסביב וספרי להם על הסדר של המטלות ועל הפעילויות שעוד יקרו לפני שיתרחש מה שהם מצפים לו.
כשאת לחוצה עם מטלות רבות, כל דקה חשובה, ולפעמים את קצרת רוח כאשר הילדים מנסים לספר משהו שעבר עליהם או סתם לחלוק חוויה מצחיקה. נראה שהם מדברים באריכות ולא מסיימים לדבר ולדבר… תזכרי שזו סתם חוויה שלך: כל העניין לוקח רק דקה, את מרגישה שזה לא נגמר בגלל הלחץ שלך. תנשמי, תקשיבי, תראי שזה נגמר וכולם רגועים. הרבה יותר מהר מאשר להסביר להם שאין כעת זמן לשמוע את הסיפור שלהם.
שגרה בבית עוזרת לכולם להיות מסונכרנים עם היקום: קבעו שעת קימה, שעת ארוחה, שעת שינה לכל המשפחה ולכל בן משפחה בנפרד ותחוו תיאום קולח וזורם עם העולם כולו.
יעל. אני לא אוהבת את פורים. הכל כל כך יקר ומלא רושם ונגמר ברגע. אני מנסה לדחות את המחשבה על זה. הבת שלי בת 9 מכניסה אותי לזה בתחפושת המושקעת שהיא חולמת עליה ועל המשלוח מנות לחברה. "אמא. חברה שלי אמרה שאני מביאה משלוח מנות מאוד פשוט" אין לי כסף מיותר. אני עובדת 8 שעות ביום. ופורים תופס אותי ממש לחוצה. כולם מתכוננים בשמחה ומשקיעים ומוציאים כספים. ולי ממש קשה עם זה. יש לך אולי עיצה בשבילי?
רותי
קורה לנו הרבה – כשאנחנו בעומס – שפשוט מפסיקים ליהנות. עושים הכל רק כדי לסיים ולגמור ולעבור לדבר הבא עד שהעומס יחלוף [בדרך כלל הוא לא חולף כל כך מהר – אם בכלל]. הרגשתי את זה לאחרונה כשהיו במשפחה סידרת שמחות ואירועים – זה מתחיל לעייף, עם כל השמחה. קשה לצאת 4 ערבים בשבוע לאירועים גם אם חיכינו חיכינו לארוסים הללו או לחתונה הזו כבר שנים! איך מתמודדים? מתמקדים בתודה לד' ולא בעייפות שלנו. וכמו שאומר דוד המלך "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" – אם כבר רדיפות, אם כבר עומס ולחץ וקשיים – לפחות בטוב ובחסד, לפחות בשמחות… עדיף שהקושי שלנו יהיה הקושי לחגוג!!
התכנים שאת שולחת מענינים ומאירים נקודות שונות בחיים. אני מרגישה שיש לי ב"ה יכולות של סדר וארגון אך נראה לי שעם כל הנסיונות שלי ליעל את ארגון הבית והנקיון קשה מאוד לתחזק את הבית יום יומית .כח לא קונים בסופר, אחרי עבודה של 9 שעות נשאר רק הכח המינימלי להקשיב לילדים, שעורי בית, מבחנים, מקלחות ו….למיטות- גם אמא! הילדים עושים תפקידים של 10 דקות כל ערב לארגון כללי של הבית (וזה לא עובד 100 אחוז) .ליום החופשי אני קוראת "יום שיקום הבית" וזה כמובן לא מחזיק הרבה….או משאיר ערמות כביסה נקיה לקיפול…. או שאני יותר מבשלת ופחות מספיקה בסדר וניקיון…… לסיכום הגעתי למסקנה שעם כל הרצון יש מישהו למעלה שנתן לי נתונים מסוימים בחיים שמקשים עלי להגיע למצב של בית מסודר ונקי כפי שהייתי רוצה….אני עושה את ההשתדלות שלי עד כמה שידי משגת והעצות שלך כמו "מה שלוקח 2 דקות לא לדחות" נתנו לי לעיתים עוד מעט כח (שעדיין לא מוכרים בסופר 🙂 ) את השאר צריך פשוט (בעצם לא כ"כ פשוט) ללמוד לקבל באהבה…..
יפית, בעזרת ד' אמשיך לשלוח תכנים גם בנושא של עזרה מהילדים וגם בהתארגנות כאשר אין מספיק זמן. תמשיכי להיות בקשר.
יעל יקרה!
את תמיד פוגעת בול במקום המתאים והרלוונטי , אז יש בית , עבודה, טיפול בילדים על כל גילאיהם, סידורים, שבת כל שבוע ועכשיו פורים ופ ס ח , ואני רוצה להתחיל עם הכל מוקדם כדי לא להגיע ברגע האחרון לשום מקום , אז מנהלים יומן ובסוף תמיד הסוף נראה אותו הדבר, לחץ….חוסר סבלנות.. חוסר שליטה על הכל ביחד.. ועוד תיאורים אחרים צבעוניים… למה? איך זה קורה ובכל פעם מכעיס מחדש?.?
אני בטוחה שתדעי לענות לי כמו תמיד!
שרי.
שרי, תמשיכי לעקוב אחרי הפוסטים – יהיו טיפים גם להתארגנות, ויחד עם זה – חשוב מאד: להציב מטרה חשובה של לא לכעוס, ולמצוא דרכים להרפות את הלחץ בעזרת ניהול רמות האנרגיה.
יעל יקרה את מוכיחה לנו תמיד ש"לא בשמיים היא…."
הכל עניין של תכנון ומודעות.
תודה רבה לך על הכל זה עוזר מאוד.
קרן
יעל חביבה!
את האדם הנכון ותמיד בזמן הנכון,במקום הנכון,כל מילה פנינה,קל מאד להתחבר למכנים שלך,הכתובים בחן ובכחמה.
שאלתי כבר פעם מתי נזכה אנחנו נשות בני ברק לסדנא?
המון תודות שושנה
בדיוק קרה לי היום עם בתי שרצת משהו של דקה, ובמקום לעשות זאת, התחלתי להסביר שאני בלחץ..וזו טעות.
כן, קורה לנו. כשאנחנו בלחץ כדאי לאמץ אמירות פנימיות שימקדו אותנו בעשייה ובפתרון במקום בסערת הרגשות. יותר פרודוקטיבי פשוט לבצע…
תודה לך על השיתוף והכנות.
חזק מאוד מאוד! אשמח לקבל עוד חומרים מוצלחים! תודה, יעל!
יעל את פשוט נהדרת הייתי אצלך בבנין שלם ובסדנא אינטרנטית ובסדנא החדשה אני כל כך נהינת לשמוע אותך אך לעשות שינוי בעצמי עוד לא הצלחתי, , ,
אילנית – איזה שינוי את רוצה לעשות? באיזה תחום? בואי נתמקד, ונראה איך להתקדם צעד אחרי צעד – הרי את הכלים את מכירה.
תודה.
אצלי הבעיה מסתבכת מאז הלידה ועד…. גיל שנה לפחות – זה הגיוני?
תחושת הזמן ותכנוני הזמן מאבדים מחשיבותם, כי במילא אם צריך להניק אני יעשה את זה – כמה זמן שזה יקח.
וכן לגבי החלפה, בכי וכד'. איך מחזירים את תחושת השליטה?
את נוגעת בנקודה חשובה: תחושת השליטה! אז זה לא רק להיות מודעת לקצב החדש שלך, אלא גם לקבל אותו, להשלים איתו, להכיר את עצמי בצורה החדשה של קצב איטי יותר –
ולשלוט על הנעשה בשלט איטי יותר. נראה לך אפשרי?
נהניתי מאד, ממש במקום וממש מועיל, אשמח לקבל עוד.
יעל מקסים.
צורת הכתיבה שלך קלילה ונוגעת בדיוק במה שצריך.
ממש אוהבת מצפה כל פעם מחדש לפוסט שלך. שבוע מבורך. עינבל.
תודה, נחמד לקבל את התיזכורות שלך והמאמרים
מאד אשמח לקבל טיפים לגבי התארגנות מוקדמת לשבת
בדר"כ אני נתקעת עם נושא האוכל: הבישולים לשבת והארוחת צהריים של יום שישי
ושוב תודה
תודה יעל, אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך וכמובן הספרים שהם הרבה יותר מסתם ניהול בית כי אפשר להיעזר בהם גם למטרות אחרות
יעל – אני אוהבת את הכתיבה שלך! תודה על התובנות….
מקסים ונותן הרבה כח, לגבי הנושא של הלהקשיב לילדים זה נכון ומאד , הבעיה שאנחנו כל כך לחוצים שפשוט לא חושבים על זה תודה על התובנה.
תודה רבה ,
זה ממש בזמן
עוד כמה עידודים, דרבונים טיפים כאלו יעילים
ואני הרבה יותר טובה
ישר כח יעל!
שרה
יפה מאד. תודה רבה!