האם אמהות יכולות להיות בחופשה? התשובה שלי היא "לעולם לא" והחוויה הזו הגיעה אלי מוקדם מאד, עם האמהות עצמה: יש דברים שלא יחזרו להיות כפי שהם, אמא היא תמיד אמא.

בלילה שבו נולד בני הבכור נרדמתי מותשת בבית החולים, וחלמתי את הלידה כולה כפי שהייתי רוצה שתהיה. בחלום הכל היה כמו שחלמתי שיהיה, אבל הייתה מחשבה מטרידה שלא עזבה אותי לרגע: בחלומי על לידת בני הבכור, דאגתי במשך כל הלידה מי שומר כרגע על התינוק שלי? מי מטפל בו? אני עסוקה בלידה, והוא – מה איתו? התעוררתי המומה. בקושי חמש שעות שאני אמא, וכבר לא יכולה לישון בלי לדעת שיש כאן ילד שאני אמא שלו, גם אם אני ישנה. זה היה חזק, זה היה מדהים, ולא עוזב מאז. 

לאמהות, חופשה היא הרפייה והמטרה בדרך כלל היא התאוששות. חופשה היא גיוון והמטרה היא התרעננות והתחדשות. חופשה היא שינוי בסדרי עדיפויות כדי לחזור לעומס השגרתי בשמחה ועם כוחות. איך תרפי, תנוחי, תקלי על עצמך, תחושי את החופש יחד עם המטלות השגרתיות שלא עוזבות ליום? 

עשרים שמונים

לכל מי שהשתתפה בסדנה – הקוד הזה אומר הרבה, [ומי שלא השתתפה – מוזמנת ליצור קשר כאן – ולברר על הסדנה] ובהקשר של חופשה העוצמה של המיקוד מתעצמת: 

מתוך כל המטלות שאת רוצה לקבל חופשה מהן, את בוחרת אחת שתעניק לך שמונים אחוז של חופשה, למרות שמדובר רק בעשרים אחוזים מכלל עבודות הבית. למעשה, את בוחרת לקחת חופשה מאחת ממטלות המשפחה, ומתכננת את זה כך שהבית ימשיך לתפקד גם כשאת בחופשה. לדוגמה:

• שבוע אינו שבעה ימים. למעשה, הימים שני שלישי ורביעי הם הם השבוע כולו. חופשה של שני-שלישי-רביעי היא עשרים/שמונים – לקחת שלושה ימים וזה מרגיש כמעט [שמונים אחוז] כמו שבוע [מאה אחוז].
• ארוחות הן רק חלק אחד מכלל מטלות הבית, אך אם במשך שבוע אינך צריכה להכין אוכל למשפחה – תחווי שחרור משמעותי ביותר! איך תיערכי לכך? 
• האם באפשרותך לתכנן לך שבוע ללא כביסה? לא, לא לצבור, המחיר שתשלמי אחרי שלושה ימים כאלה עשוי לגרום לחרטה עמוקה. מי יעזור? מה האפשרויות?  

משולש המשאבים

אני סבורה שהסוד האמיתי של חופשה הוא לבחור משאבים שאותם אני מנצלת במקום כוח. להתכונן מראש ולהשתמש בזמן כראוי, להחליט על מה להוציא את הכסף וכמה – ואז להגיע לתפוקות ללא השקעת כוח, גם במנוחה. הנה התכנית:

תכנון 

לתכנן חופשה? כולן נאנחות. פעם אחת רציתי להיות ספונטנית, זורמת, לתת לדברים לעוף לאן שזה יוביל אותי ולהיות בחופשה כמו שצריך.  לתכנן חופשה נשמע כמו דבר והיפוכו. תכנון הוא כבלים וחופשה היא דרור, תכנון הוא עומס וחופשה היא הכלום בעצמו. תכנון הוא …. חופשה היא…. לתכנן זה בשבילי…. חופשה היא עבורי….. 

את בטוחה? . זה הזמן לבדוק את הנחות היסוד שלנו ולראות אם הן תואמות את המציאות. מה יקרה אם באופן ספונטני מאד תקחי את הילדים לקניות? בלי להיערך, בלי לתכנן, בלי להגביל? את נבהלת מעצם הרעיון, ויודעת שזה לא הולך להיות בילוי חגיגי כל כך. נכון. תכנון יהפוך גם קניה עם הילדים לחוויה נעימה וכיפית, בעיקר כשמסיימים אותה בזמן! 

לכן אני בעד "תכנון מאפשר": 

1. חושבים, משוחחים, דנים ומקבלים החלטה על מטרה. [לשם מה אנחנו יוצאים עם כל המשפחה? או זוגית? או עם בני הדודים והמשפחה המורחבת? לשם מה נארח? למה חוג שחייה? למה ים? בשביל מי לקום מוקדם או מאוחר?]
2. מכינים את הרקע שיאפשר לנו לזרום: מסגרת תקציב, מוצרי מזון או מכשירים או חפצים שצריך. 
3. זורמים. מגיבים לרעיונות, ליוזמות, לבקשות, לאפשרויות שצצות בכל רגע. 
4. נהנים!

תכנון מאפשר הוא הכנת הבמה לקראת ההצגה הגדולה. בהצגה יהיו הרבה אילתורים, אבל חייבים שתהיה במה, שיהיה מסך, שתהיה מערכת הגברה ואורות. המציגים יהיו יצירתיים על הרקע הנכון שהוכן מראש. הכנה מראש לא מגבילה אותם, אלא מעניקה הזדמנות להיות מי שהם יכולים להיות. תכנני לכם את החופשה שתאפשר לכם להיות יחד בכיף, ולעשות את מה שאתם יכולים לעשות. 

הזמנה אישית 

שתפי אותי בחוויית החופשה שלך:

איך חופשה עם הילדים הפכה לחופשה שלך ולא חופשה של הילדים?