לא כולן רוצות עזרה. לא כולן אוהבות להאציל סמכויות. יש אמהות שלא רוצות. יש כאלו שמתרעמות על חלוקת התפקידים שמשתמעת כאשר מדברים על עזרה – כאילו העבודה היא של אמא והאחרים עוזרים לה ועושים עבורה משהו. אבל שיתוף פעולה זה משהו אחר. את זה גם את רוצה. מה זה? ואיך?

"זה היה בוקר מוקדם של פורים ואני השכמתי להתפלל שחרית. הקטנות התעוררו ורצו להתחפש מיד. לא רציתי לדחות את התפילה ולהתחיל להתעסק בתחפושות ולכן אמרתי לקטנה – "תבחרי:  או לחכות שאני אלביש אותך או להיעזר באחיך שילביש אותך מיד עכשיו". היא לא אהבה את הברירה – "בסדר",  אמרה, "הוא ילביש אותי, אבל אני לא אשתוף לו פעולה!"

נכון שכיף שיש מי שעוזר לך. בטח שזה נהדר כשבעלך מנקה לפסח. זה מקל מאד כשיש לך שלוש בנות עשרה שמקרצפות, אופות ולפעמים גם מבשלות. תמיד את משבחת את הבן בגיל 9 על כך שהוא מביא את הקטנה מהמעון – ומה היית עושה בלעדיו. עזרה היא חשובה, לפעמים הכרחית, יש פעמים שבהם ממש לא ניתן להסתדר בלעדיה  ואת נעשית תלויה לגמרי בעוזרת, במשפחה – שימלאו פונקציות שהיית מבצעת בעבר ושאת מקווה לחזור ולבצע בקרוב.

רבות דובר על בקשת עזרה, על קבלת עזרה, על להיות כזו שנעים לעזור לה ושאפשר לעזור לה. אימהות דנות על הספסל בגינה ובחדר הכושר על מידת עזרה של הבעל והילדים ומבקשות זו מזו טיפים – איך לקבל עזרה יותר אפקטיבית.

אבל.

יש אימהות שהמילה עזרה עצמה מעצבנת אותן – מה עזרה? מי קבע את חלוקת האחריות באופן כזה שהכל מוטל על אמא? זה הבית שלהם, לעצמם הם עושים! ויש גם את מי שאינן מבקשות עזרה, אינן רוצות עזרה וממש מתנגדות לאופי זה של האצלת סמכויות בבית – הן מבקשות פשוט שיתוף פעולה. לפעמים, די בשיתוף פועלה כדי לסייע לך להצליח.

"שלא יעזרו, רק שלא יפריעו!"

"העזרה הכי גדולה – שלא תסתובב לי פה בין הרגליים"

"אני יכולה לעשות הכל לבד, בתנאי שאני לבד – וכמה שעות ביום אני באמת לבד ויכולה לעבוד?"

אמירות כאלו ודומות להן משקפות צורך אחר – אני צריכה שיתוף פעולה. מהו שיתוף פעולה ואיך זה עובד?

Win-win

המודל העסקי מתנדנד כמטוטלת בין תפיסת מתחרים לתפיסת משתפי פעולה. בשוק הגלובלי כולם נגד כולם וכולם יחד עם כולם. הלקוחות והספקים, היצרנים והיבואנים, בעלי המקצוע ובעלי העסקים – כולם יכולים להיתפס כמתחרים זה בזה, ככאלו שהאינטרסים שלהם מנוגדים והם רוצים להרוויח כסף זה על חשבון זה – או שהם נתפסים כמשתפי פעולה שעובדים יחד כדי שכולם יצליחו.

ספק מרוויח מעניק ליצרן ביטחון שהספק שלו יציב ויעמוד בהתחייבויותיו. לכן, גם אם היצרן רוצה להוזיל עלויות במו"מ קשוח ולהרוויח יותר, עדיין כדאי לו שהספק ירוויח די כדי לייצב את העסק שלו ולהתפתח. יחסי ספק ויצרן דומים ליחסי מוכר ולקוח – המוכר רוצה להרוויח מקסימום, אבל מוכרים ש"עוקצים" לקוחות ומוכרים להם במרמה מוצר נחות במחיר יקר – מפסידים לטוח הארוך ונעלמים מהשוק. גישה של שיתוף פעולה אינה מנסה לנצח על חשבון ההפסד של הזולת אלא ליצור מצב שבו כולם מרוויחים.

אפשר ליצור סיטואציות של  Win-win  [כולם מנצחים] על ידי שיתוף פעולה. במצבי שיתוף פעולה שני אנשים מבצעים פעולה מסוימת בשותפות, יחד, והפעילות היא זו שמאחדת ביניהם. אמנם יש לכל מהם צרכים שונים ואינטרסים אישיים אגואיסטיים אך כשהם פועלים יחד, הם משלימים זה את זה ומשיגים מטרה אחרת – משותפת לשניהם. האינטרסים של כל אחד באים לידי ביטוי והצרכים של כל צד מקבלים מענה באופן שלא מזלזל בצרכים של הצד השני ולא פוגע בעקרונות שלו. שיתוף פעולה הוא מצב שבו כל אחד מקבל מה שהוא צריך – ובלי זה, אין כאן שיתוף פעולה. יש צד מרוויח וצד מפסיד, וכאשר מישהו מרגיש שהוא הפסיד הוא ימהר לנסות לנצח בסיבוב הבא.

כולנו משפחה אחת

בבית, לכל אחד יש צרכים משלו, אינטרסים אנוכיים והעדפות. ככה זה. ילדים רוצים לשחק, אמא רוצה שהם ילכו לישון. את רוצה שינקו ויסדרו, הם מעדיפים להשאיר את המשחקים למחר. בעלך אומר שצריך לתת שתי מנות לאדם אחד, ואת רוצה להכין מנות לעשרים ידידים. בעלך אומר שצריך לנקות לפסח עד היכן שהיד מגעת – אבל את רוצה לצחצח ולרוקן ארונות. מה המטרה המשותפת? כולנו משפחה אחת.

יצירת שיתוף פעולה היא יצירת אוירה שבה כולם מרגישים את כולם, מבינים את הצרכים, מקשיבים, מתחשבים. ההתחשבות הזו היא המדד של שיתוף הפעולה. כאשר ילד רואה עד כמה את עמוסה ועסוקה הוא מבין בעצמו שלא להטריד בכל מיני בקשות מיותרות שאינן דחופות. שיתוף פעולה הוא נקיטת פעולה המשלימה את הפעולה שאת מבצעת – להימנע מלעבור על הרצפה הרטובה בזמן השטיפה, לא להיכנס למטבח כשאת מעבירה סירים לפלטה של שבת, להעסיק את הילדים כשאת ישנה ולהרגיע תינוק שלא יעיר את האחים.

פעולות שמוכיחות שיתוף פעולה שונות מפעולות שמהותן עזרה. עזרה פירושה לבצע משהו במקומי, לקחת ממני נטל, לקבל על עצמך מטלה שאני הייתי אמורה למלא. לא תמיד אני שמחה ומרוצה מהדרך שבה הילדים ממלאים מטלות במקומי, ולא תמיד הם עושים זאת בזמן שאני הייתי רוצה שהם יבצעו זאת. לא פעם אני משבחת ביצוע לחצאין ולרביע. לא פעם אני מתגמלת גם כשלא ממש מגיע. לפעמים הם בוחרים לעזור דווקא בדברים שאני הייתי מעדיפה שישאירו לי, ויש פעמים שבהם העזרה מסבכת אותי במטלות יזומות של פתרון בעיות ומזעור נזקים.

לעומת עזרה, שיתוף פעולה עשוי להיות הדרך הבוגרת והאצילית להראות שאכפת לנו, שאנחנו אוהבים.

איך משתפים?

א.      דברי על הרגשות שלך. כאשר את עמוסה, לחוצה או ממהרת היי כנה וחלקי את הרגשות שלך עם הילדים. את יכולה להפנות את תשומת ליבם למציאות: אתה רוצה שאני ארים אותך? מה יש לי ביד ימין? ומה ביד שמאל? נראה לך שאני יכולה להרים אותך עכשיו?

ב.      הדגישי את המטרה המשותפת. למשל, כאשר את דנה עם הילדים על משלוחי המנות של פורים הסבירי מדוע כדאי להתכונן מראש, מה ההשלכות של הרגע האחרון על הסיכוי שלהם להכין משלוח נאה ומכובד וכיצד תכנון חוסך להם כסף. כשאת בונה עם הבת שלך את התוכנית לניקיון פסח – התמקדי במטרות של שתיכן: אוירה טובה, זמן לחברות ולעוד דברים ולא עבודה "מזריחת החמה עד צאת הנשמה". כשהיא מבינה איך האינטרס שלה יתקיים – היא משתפת פעולה עם התכנית שאתן מתוות יחד.

ג.       התחשבי באינטרסים האישיים. חובה להבין מדוע הילדה מסרבת לחזור מוקדם, מדוע היא מבקשת לקנות דווקא את הבגד הזה, ומדוע חשוב לה להתחיל כבר פסח. הקשבה לצרכים של כל אחד מן הילדים תעזור לנו, כאמהות, להיענות לצרכים של הילדים שלנו תוך כדי שאנו מקדמות את המשימות ואת הצרכים של כל המשפחה. לדוגמה: מדוע אינכם רוצים לסדר את החדר? רוצים שהכפר שבנינו יישאר למחר. כן, ואני דואגת שמישהו ידרוך על משהו באמצע הלילה בחושך וייפצע. מה נעשה? נמצא פתרון שמתחשב בצרכים של כולם. נשתף פעולה.

יש לך שאלות? ואיך זה בבית שלך? אני מזמינה את הקוראות לשתף כאן: