שלום,
שבוע טוב לך!
אני מנסה להחיות את הרגעים של תחילת השבוע
ולהגיד שהשבוע הזה רק התחיל,
אבל שתינו יודעות שזה לא ככה –
ושבעצם כבר ממש ממש יום שני, שזה אומר שיום שלישי כאן
ואחרי יום שלישי זה – רישמית – אמצע השבוע
שלאחריו מגיע סופש.
התחושה הזו,שמרגישה איך הזמן עובר, אינה אופיינית דווקא לאלו שמתכננות את מחר
שיש להן יומן
והן כותבות מה הן צריכות להספיק השבוע.
לא!
גם אלו שהימים הבאים שלהן פתוחים, ללא התחייבויות מלחיצות
רשימות של "לעשות"
ופגישות שאסור לאחר אליהן –
גם אלו מרגישות לפעמים שהן כבר בעתיד – מבחינת הדאגות וה"מה יהיה"????
במיילים הקודמים דיברתי על שנה הבאה – מבחינת הסבת מקצוע ולימודים וחשיבה על העבודה.
קבלתי עשרות תגובות ארוכות ומשתפות בסיפורי עבודה ומקצוע מעניינים.
אבל קודם כל אני עונה להרבה שדיברו על הזמן בהקשר של תעסוקה
– מאיפה יהיה לי זמן ללמוד?
– איך אפשר להתחיל עבודה חדשה כשאני עדיין עובדת, משרה מלאה?
– אם אני אעבוד עוד, כדי להרוויח עוד, זה יהיה על חשבון הבית!
הטיפים:
הזמן שמיועד לשינוי תעסוקה הוא השקעה לטווח רחוק יותר, והוא אינו בתוך המשבצת של "חשוב ודחוף".
המשימות היומיות שלנו הן בגדר "כיבוי שריפות" –
לצאת לעבודה לפני שנאחר, להעיר את הילדים כדי שלא יאחרו, להכין ארוחה שלא ינשנשו לי ויתעצבנו.
החשיבה קדימה על השנה הבאה היא כבר צעד ראשון של "חשוב ולא דחוף" כי אפשר לדחות את זה
לזמן בלתי מוגבל
וגם לא לעשות כלום בכלל במשך שנים ורק לסבול מתנאי עבודה גרועים.
הדחיינות נובעת מכמה גורמים, אני כותבת פה שנים:
א.פחד שלא נצליח. בתחום התעסוקה זה ברור – אני פוחדת לאבד מה שיש לי, פוחדת שלא אמצא עבודה אחרת,
פוחדת שאני מבוגרת ולא אוכל כבר ללמוד שום דבר חדש.
ב. חוסר חשק להשקיע עבודה קשה ומאומצת, ובחירה להישאר במצב הקיים. אם יש לנו סף תסכול נמוך, אנחנו מתייאשות מהר
וכשניסינו קצת ולא הלך – אנחנו אומרות "יהיה בסדר" ומרימות ידיים. 
מה הסיבה שבגללה את דוחה את ההשקעה בחיפוש מקום לימודים או במציאת מקום עבודה חדש
אם ברור לך שהמקום הזה אינו מספק עוד???
אתגר הזמן: "אין לי זמן" זו תחושה כרונית, שמלווה את כולנו, כמעט.
למעשה, הדברים ה"חשובים ודחופים" משתלטים לנו על עשרים וארבע שעות היממה.
הכל חשוב.
הכל דחוף.
האמנם?
מתברר שיש קצת, מעט, כמה משימות שיש לנו דחף לבצע
כי "אני עושה את זה הכי טוב" ובאמת אפשר לקחת את המשימות הללו, מהמשבצת של "דחוף ולא חשוב" –
כי לא חשוב שדווקא אני אבצע את הת הפעולות הללו –
ולהאציל סמכויות.
פתאם מתפנה לך זמן!
שאותו את מקדישה למטרה חשובה ולא דחופה = התפתחות אישית, הסבת מקצוע, לימודים.
מי יכול לעזור לך ולבצע משימות יומיומיות שהן חשובות, אבל לא חשוב שדווקא את תבצעי אותן?
מה המשימות הללו? ואיך תמצאי מי שיבצע אותן במקומך? כמה זמן יתפנה לך בשבוע?
איך תקדישי את הזמן הזה ללימודים / לחיפוש עבודה??
האתגר שאני מזמינה אותך להתמודד עימו הוא
אתגר הזמן
פני לעצמך זמן!
את רוצה לשתף אותי איך את עושה את זה?
השיבי למייל הזה. תודה. אני מגיבה לכל אחת, בעזרת ה'.
שלך
יעל