שלום, שבוע טוב לך!

הפעם אני רוצה לדבר על דברים שבורים, ועל דברים שהתקלקלו.

קל לזרוק לפח,

ואת יודעת שאני אוהבת "להעיף" דברים מיותרים

ולא לצבור בלגן –

 

אבל אני קשה לי עם בזבוזים, עם דברים שנהרסים ברגע

ושמוצאים את הדרך לפח – אם אפשר לתקן אותם. 

לפני שאני מדברת על דברים שיש מצב לתקן אותם

בבית

כמו מכשירים וכלים וצעצועים ומה לא –

בואי נרחיב רגע את נקודת המבט: 

בשבועות האחרונים דיברתי קצת על מציאת עבודה –

ויש סוג עבודה שתמיד תמצאו בו עבודה:

תיקונים. 

כשברית המועצות ניסתה את הצעדים הראשונים שלה בכלכלה חופשית,

את יודעת מה היתה האפשרות להרוויח כסף?

רק תיקונים!

הרי כל המשאבים, החומרים, העץ, הכל היה של הממשלה!

אי אפשר היה לייצר דברים חדשים כי לא הייתה אפשרות לרכוש חומרי גלם –

אבל לתקן היה אפשר. 

האוליגרכים שהיו אחר כך לבעלי השפעה ועושר בלתי נתפס – התחילו משירות תיקונים.

את תופרת? תיקונים! 

את צורפת? תיקונים! 

את צלמת? כמה שאת משקיעה בתיקונים של התמונות! לפעמים זו רוב העבודה.

את סופרת? עריכה והגהות ותיקונים. 

את מורה? הוראה מתקנת.

את נציגת מכירות? יש הכי הרבה עבודה בשימור לקוחות ובגבייה!! [מה זה, אם לא תיקונים???]

גם בעיצוב גרפי, באדריכלות, בהוםסטיילינג – יש עבודה עם לקוחות חדשים שמזמינים

ויש עוד הרבה הרבה עבודה במשרד של מי שיודעת להביא לקוחות, אבל צריכה שישרטטו היטב ויתקנו את הסקיצות.

ייצור מכוניות זה נחמד, אבל הרבה כסף הולך במוסך. מזגנים עוד לא אמרתי?

ויש גם בודקת תוכנה. איך לא.

גם בעולם החד פעמי שלנו יש עדיין מקום נרחב, ויש הרבה כסף והרבה עבודה טובה במערכות שצריך לתקן אותן. 

יועצת ארגונית כמוני חיה על זה. חחחחחח.

 

הבנות שלי אומרות לפעמים שלא שווה לקנות בגד 

שצריך לתקן אותו. 

הן רוצות למצוא שמלה שלובשים וזהו, בלי לתפור את הרווח שבין הכפתורים

בלי להצר'/ להרחיב/ לקצר / להאריך 

בלי לסגור בצואר

בלי לקנות חולצת בסיס [פיגוע עיצובי, לדעתן] – 

כשאנחנו יוצאות לקניות יחד, הן מדגישות לי: רוכשים רק בגד מושלם. 

[כלומר – מתפשרים על המחיר, מתפשרים על הצבע, אבל אין תיקונים] 

 בעיניי – 

בגד עם פוטנציאל הוא רכישה שווה בהחלט. 

כמה הנחות יסוד וכללים בקשר לתיקונים:

 מי מתקן?

יש התלבטות לא פשוטה בין בעל מקצוע לבין הבעל. 

איך בוחרים? מי שיעשה את זה יותר מהר. הזמן שווה כסף.

 

כלי עבודה

ארון כלי עבודה חייב להיות מסודר מאד מאד! וייתכן שזה התפקיד שלך. 

אל תתנערי מ"הדברים של בעלי" כי בסופו של דבר,

הבלגן במדפים הוא זה שגרם לשבוע של חושך במסדרון. 

גם קופסת התפירה צריכה רענון מידי פעם, והרבה גוונים של ירוק.

שימרי את מכונת התפירה שלך – מה, אין לך? לא נרשמת לחוג תפירה?? בת כמה את?  – בהשג יד ועם מערכת מושחלת.

שיהיה לך בבית דבק מגע, דבק חשמל, דבק שלוש שניות, דבק דו צדדי, דבק סופר7, סלוטייפ, אזיקונים וחוט דייגים. 

איפה שמים דברים שבורים? 

תדאגי שלא יהיה להם מקום!

אם יש לך מקום לשקית של בגדים שצריכים להגיע לתופרת

ומקום לחפצים ש"צריך לתקן" הם ינוחו שם בשלום על משכבם

יעלו אבק, ואת – שמסתדרת מצוין בלעדיהם כבר חצי שנה – תשאלי את עצמך בשביל מה בכלל לתקן אותם. צודקת. 

 

גישה

יש לי סיפוק גדול מאד מתיקון דברים. אם מצאתי טבעת מהממת שעשויה מחומר בלתי מזוהה

ואני צובעת אותה בלק כסוף כדי שלא יראו שהצבע התקלף [14 שח או 8] אני עונדת את הטבעת הזו בחדווה מיוחדת. חדוות יצירה.

אם אני משתמשת במג'מיקס שנשבר והצלחנו לתקן את הכפתור שלו

אם ביצענו לבד טיפול עשרת אלפים לרכב –

אנחנו מאושרים. 

לתקן דברים זה אושר!

פעולת התיקון היא בלשות אחר הבעיה, ויצירתיות כשמאתרים פתרון.

המוצר התקול שעכשיו תקין הוא רק חלק מהסיפור.

התהליך עצמו הוא הסיפור – הוא מלא אדרנלין ומתח,

וכשהעלילה מקבלת את נקודת המפנה שלך

והשיא הופך לסוף טוב – זו שמחה גדולה. 

זה לא שאנחנו מתלהבים כשדברים נשברים, אבל ההשקעה בתיקון היא לא בסבלנות אלא בהרפתקנות. זה הבדל גדול.

 

רוחניות 

ידוע שכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן, ושהתכלית שלנו בעולם הזה היא לתקן

ומה היינו היום בלי התקנות מאז מתן תורה ועד היום. 

הלוואי 

שנזכה להתקין את עצמנו בפרוזדור כדי שניכנס לטרקלין. 

שלך 

יעל