פותחים שנה, כמה חיכננו לראש חודש אלול
וכמה חיכינו לראשון לספטמבר, להבדיל.
והנה הם מאחורינו, ואנחנו מגלות שלא קל – עדיין יש בלגן, סדר היום עדיין לא מוגדר
הם הולכים לישון מאוחר, וגם אנחנו ולא קל להתארגן בבוקר.
מה הטיפים שלך?
כתבי לכולנו כאן בתגובות. תודה!
אחרי ששוחחתי עם הילדים על הבקרים שבהם כולנו סובלים מלחץ, זה נשמע כך: "נאחר את האוטובוס, ילדים!" "אמא הלחץ קשה לי!"
עשיתי טיפול NLP על זה.
בעקבות הטיפול החלטתי לשנות. הסברתי לילדים שעושים שינוי. הראיתי להם בשעון מתי הם יודיעו לי שהם מוכנים כדי שנצא. שהאחריות לא להפסיד את האוטובוס עוברת אליהם, והם יקראו לי לצאת כשהמחוג הארוך על המספר 10(6:50 בבוקר).
הערתי אותם בשש בערך וחזרתי לנוח.
זה היה הצלחה מסחררת. בוקר רגוע. עם נחת.
הילדה אמרה לי "אני מוכנה" בשש וחמישים.
קמתי ולקחתי אותם.
בגרות ואחריות לילדים וברק בעיניים לכולנו.