סופשנה, כולנו עם רגל אחת בחוץ ושתי עיניים שמסתכלות קדימה: מה אנחנו עושים בקיץ? מה התכניות לשנה הבאה?

• הבן שלי התקשר וביקש שהילדות תהיינה אצלינו לכמה ימים כי הם רוצים לנסוע לחופשה.
• הבנות רוצות להשתתף בקייטנה באנגלית בירושלים, ואני דואגת מהנסיעות!
• בשנה הבאה בן ילמד בישיבה גדולה, מחוץ לבית, ואני מנסה להתארגן לכל החלק הטכני: קניית בגדים, הקניית הרגלים של כביסה וגיהוץ וכדומה, אפשרויות הכנת ארוחות במה שלא יהיה בישיבה. איזה לחץ!
• בשנה הבאה הבנות בגנים, והקטנה סיימה עם המעון, אני שואלת את עצמי איך אסתדר בצהרים כשלא בטוח שיהיו צהרונים בישוב שלנו מתחילת השנה. מה יהיה?

חשיבה קדימה אינה רק תכנון. חשיבה קדימה היא שימוש בכוח הדמיון כדי לתאר לעצמנו מצבים שיהיו בעתיד, ואנחנו רוצים להתמודד איתם בהצלחה. אנחנו מדמיינים איך זה יקרה ומחליטים על טיול, על קורסים, על למידה, על שינוי בעבודה, על רישום לגנים או לישיבות. אנחנו מחליטים אלפי החלטות שההשפעה שלהן היא בעתיד, החלטות על מה שנעשה בעוד זמן, בעוד שנה או שנתיים או יותר.

מחקרים הראו שכאשר שואלים סטודנטים על מה שהם רוצים ללמוד בעוד שנה או שנתים, הם בוחרים את הקורסים הכי מעניינים והכי מרתקים גם אם הם יהיו יותר קשים ויותר מאתגרים. אבל כששואלים אותם מה הם רוצים ללמוד בשבוע הבא, הם יבחרו תמיד את הקורסים הקלים, המשעממים שקל לקבל בהם ציון טוב.

המחקרים הללו עומדים על ההבדל בין החלטה לגבי משהו שיקרה בעוד הרבה זמן לבין החלטה על משהו שיקרה ממש עכשיו, עוד מעט.

כשעומדת לפנינו מטלה ואנחנו צריכים להחליט אם לבצע אותה ואיך – הראש שלנו עסוק בפרקטיקה: איך אני עושה את זה עכשיו? איך אני מתמודדת עם כל הלחץ הזה? איך אני משחילה גם את המשימה הזו ללוח הזמנים הבלתי אפשרי שלי?? איך? איך? איך?

לעומת זאת, כשאני חושבת על משהו שאעשה בעתיד הרחוק יותר אני חושבת על הסיבה ועל הערך של המעשה שאני עומדת לעשות. אני חושבת בשפה של "למה" לשם מה, מדוע ומה יצא לי מזה.

להבדלים הללו בין התפיסות, לשינוי שחל בנו כשאנחנו מתכננות וכשאנחנו עומדות ממש לפני הביצוע יש השלכות ברמה יומיומית של התנהלות ושל עמידה במטלות שלנו:

• בגלל זה אנחנו מתנדבות בשמחה ובנדיבות, וכשמגיע הרגע שבו אנחנו צריכות לבצע את מה שהתחייבנו אנחנו מגלות ש"זה גדול עלינו".
• בגלל זה אנחנו קונות בגד שצריך להאריך-להצר-להרחיב-לסגור בצואר ואחר כך מבינות שההשקעה הייתה מוגזמת, לגמרי.
• בגלל זה אנחנו מסכמות על "שמור לי ואשמור לך" עם שכנה, וכשמגיע התור שלנו קשה לנו עם זה.
• בגלל זה אנחנו אופטימיות הרבה פעמים ומרגישות שהמשימה הזו היא ממש "צ'יק צ'ק" – כלום, שנייה, ממש שום דבר… וזה לא כך.
• בגלל זה, הדחיינות שלנו גורמת לנו לאחר עוד יותר ממה שהיינו מאחרות, לו הייתה לנו הערכה מדויקת יותר ומציאותית יותר של הנתונים.

להחליף את היוצרות

כשאת עומדת לפני החלטה, החליפי את נתוני השיקולים שלך. עכשיו חשבי את המשאבים שתצטרכי להשקיע בקיום ההבטחה שלך, בביצוע ההחלטה ורדי לפרטי פרטים שמגדירים את ה"איך". אל תעגלי פינות, אל תהיי אופטימית. היי מציאותית ככל שרק ניתן וחישבי על כל הקשיים, על כל ההפרעות, על הנטייה שלך לפתח מיגרנה כשיש עומס ועל העובדה שחוק מרפי עובד במיוחד בזמנים קשים, וכל מה שיכול להיתקע ולהתקלקל – מתקלקל ונתקע. קחי את כל זה בחשבון, ואימרי "כן" כשאת מכינה תכנית חילופית שתהיה במגירה לכל צרה שלא תבוא ולא תגיע.

כשיגיע רגע האמת, הזמן שבו קשה לך לבצע – זה הזמן לחשוב על הערך, על ה"למה". כשהילדים של אחותך נשארו אצלך ואינך מצליחה לישון כל הלילה – אל תאשימי את עצמך בפזיזות ובהבטחה חסרת כיסוי. זה הזמן להזכיר לעצמך עד כמה אחותך זקוקה הייתה ליום מנוחה, עד כמה חשוב שאחיות תתמוכנה זו בזו וכמה טוב שהיא נחה בשעה זו, ואוגרת כוחות. כשיהיה לך חם, והמשא יהיה כבד תזכירי לעצמך שלפום צערא אגרא, וכי תפקידנו בעולם הוא לבנות אותו על ידי חסד.

סופשנה

בתקופה זו של סוף השנה, אנחנו מתכננות את החופשה, חושבות על השנה הבאה, על הסבת מקצוע, על שיפוצים בבית, על לימודים. שימי לב לאופן שבו את חושבת על מה שאת רוצה לעשות בעתיד ושימי לב לערכים שלך, למה שחשוב לך בחיים, ליחסים הבינאישיים, למשפחתיות ולתקשורת עם הצוות שלך וגם לפרטים המעשיים – למקום, לזמן, לתקציב ולכוחות שלך. קבלי החלטות מציאותיות שמשקפות את הלב שלך.

שתפי כאן, בתגובות – מה ה"מה" שלך בעבודות יומיומיות או במשימות גדולות יותר? האם יש לך תכנית – של "איך"? 

זה הזמן להצטרף לקורס להכשרת מאמנות לניהול בית! קורס אימון מקצועי שמאפשר לך לעבוד בתחום. מחזור 15 יתקיים בחורף תשפ"ה – בזום, אצלך בבית – בשעות הערב. לפרטים לחצי כאן או התקשרי לנאוה 054-8493750

התמונה – מאת "סטודיו מנטה" לחצי כאן