בסופו של יום, אי אפשר לצאת ידי חובת הכל, תמיד יהיה מי שלא יהיה מרוצה ואת בוחרת מה את רוצה לעשות ומה את מורידה מסדר היום כדי להספיק את מה שחשוב באמת. זוהי התפיסה הקצרה ביותר של ניהול זמן: לנהל את עצמי כמבצעת המשימות, בתוך מסגרת הזמן- זוהי כל התורה על רגל אחת, ואידך פירושה, זיל גמור.
כן?
הויתור הוא מוקד העניין של ניהול זמן? הכל עניין של סידרי עדיפויות, כלומר – של ויתורים?
בואו נודה, שקשה לנו לוותר, וכשאנחנו מוותרים אנחנו מרגישים שנכנענו, שהורדנו ראש, שהשלמנו עם מציאות בלתי רצויה, שאנחנו חסרי אונים או חלשים מול כוחות חזקים מאיתנו – המציאות והיקום שנעים בקצב שאינו הולם את ההספקים שלנו, את היכולות שלנו, את הדרישות שלנו מעצמנו ואת הדרישות של אחרים מאיתנו. ויתור הוא חולשה, והוא הודאה בחולשה. ויתור מראש נתפס בעינינו אפילו יותר גרוע בגלל שאם אנחנו מתייאשים מראש, אנחנו מראים שאנחנו גם חסרי ביטחון עצמי, איננו מאמינים ביכולות שלנו, ואולי זו אמונה שמגשימה את עצמה? אולי אם היינו אומרים לעצמו שאפשר – היינו באמת יכולים בסוף?
האם תפיסת הזמן והמטלות שלנו היא תפיסת "או-או" או מהר או יסודי, או בעצמי ולהגיע עם הנשמה ביד או עם הילדים ולהגיע סחוטה מרב מאמצים להניע אותם
או
שהתפיסה היא "גם וגם" – גם שהם יעזרו וגם שתהיה אוירה נהדרת, גם מהר וגם יסודי, גם להספיק וגם בנחת, גם בזריזות ולא לוותר על הרף הגבוה, על סלטים ועל מנות אחרונות – – –
איך את מרגישה כשאת מחליטה להוריד רמה, כדי להספיק יותר בזמן קצר?
על מה את מוותרת?
מה את בוחרת לעשות בכל מקרה, ומה את מגדירה כ"לא חשוב" "לא יקרה" ?
איך המשפחה שלך מגיבה לויתורים שלך?
ובסופו של יום, כשאזל הזמן ונעשה מה שהספקת לעשות – איך המרגש עכשיו? משלימה עם המצב? מצדיקה את עצמך? מאשימה את עצמך? מתוסכלת? שמחה שהיית ממוקדת בעיקר? מבינה שרק כך אפשר או חושבת שהיה אפשר יותר, וחבל שויתרת?
ספרי לי ובואי נמצא יחד את הנוסחה!!
איך מצטרפים אליכם?
חושבת שלכל אחת כדאי לבדוק עם עצמה איזה ויתור גורם לה להרגשה עלובה וקשה במיוחד, ואיזה ויתור נסבל בעיניה ל"שבתות חירום" כמו השבת האחרונה, ולהסיק מסקנות לפעם הבאהץ
לדוג' אני ויתרתי על נקיון יסודי מידי וללא חדרי השינה, פירוק הסוכה וכדו'- והיה לי בסדר עם זה, ולעומת זאת ויתרתי על תוספת סלטים חדשים (אכלנו שאריות מהחג) וזה גרם לי הרגשה דפוקה. חשוב לדאוג להרגשה אישית טובה בסופם של דיונים והחלטות.
יעל יקרה,
במוצאי שמחת תורה ויתרתי על ההקפות, שלחתי את בעלי עם הילדים הגדולים להקפות שניות, את הקטן השכבתי לישון, ונשארתי בבית, סידרתי, ארגנתי, העברתי ניגוב על הבית, ועד שהם חזרו הבית היה נקי ומסודר ו-2 מכונות כבר תלויות על החבל. היה ממש כיף.
ואז למחרת, אחרי הערכת מצב במקרר מה נשאר ועדין ראוי למאכל בשבת, בישלנו רק השלמות כמו דגים וחמין, והמשכתי עם הכביסות והקיפולים וניקיון אחרון למטבח. והכנסנו בזמן את השבת.
תודה
בהתאם לכל מה שאני קוראת אצלך, ישבתי בערב הושענה רבה, ערכתי רשימת קניות לחג ולשבת, ובנוסף רשימת בישולים, לערב הושענה רבה, לחג ולשבת
נשארתי ערה בלילה של הושענה רבה, ובישלתי הכל! כולל חמין, דגים, מרק.
ובמוצאי שמחת תורה התחלתי כבר כביסות (מכונה ומי מעבירה למייבש), כשחזרתי מההקפות העדפתי לשבת לקפל 2 מכונות שכבר התייבשו (2 לפנות בוקר) בבוקר עם הילדים ברקע ותינוק קטן כל דבר לוקח לי פי 5 זמן.
ככה שיום שישי היה אצלנו שפוי לגמרי
חוץ מצהרים כליל שהכנתי יכולתי להיות פנויה לכביסות, לילדים, לנקיון והיה מקסים!
אהבתי מאוד את רעיון המנהל, אני באמת אוהבת להחמיא לילדים מכל הלב, וברור שהדברים נעשים הרבה יותר טוב ובאוירה נעימה יותר, אבל תמיד יש מה לשפר.
תודה על כל הפוסטים הנהדרים, ממש תורמים לי ביום יום בהתנהלות, ועושים לי סדר!
תודה על המיילים המועילים
ביום שישי שהוא איסרו חג ויתרתי על נקיון הבית. ובשלתי הכי פשוט שיש…כביסות רק הכרחיות..
העיקר להשאר שלווה ולקבל את השבת רגועה…
תודה יעל על המבזקים המחכימים והמאירים.
היה לנו ביום שישי הזה של איסרו חג- הנחת תפילין של הבן הגדול בכותל, ותכננתי להכין לאחר מכן מנה ראשונה ותוספת ירקות לשבת וכן לטפל בכביסה, כל השאר נשאר/היה מוכן. ויתרתי על הניקיון השבועי היסודי וחשבתי להעביר שטיפה בסלון+מטבח.
לבסוף ב"ה הורי,איתם היינו בכותל, הפצירו שנתארח אצלם בשבת. את רוב האוכל הבאנו איתנו. המנקה הקבוע הסכים לבוא בצהרי היום ולבצע ניקיון יסודי (כולל חלונות בחדרים שהתלכלכו מהגשם).
הרגשתי שלפעמים יש גם הפתעות לטובה ביום שישי שכזה.
חורף בריא!!!
ויתרתי על שטיפה של הבית, והתמקדתי בכמה מכונות שהייתי חייבת לעשות לפני שבת ובישולים
יש לנו אורחים מחו"ל למשך כל החג, כך שיום שישי היה להם יום חג לכל דבר, והחלטתי לעצמי שלא יקרה כלום אם גם לי איסרו חג יהיה כמו המשך החג ואעשה רק מה שחייבים, (בישולים… נקיונות של שירותים וסלון… אמבטיות לכולם… מכונה אחת מכל סוג… גיהוץ של החולצות לשבת… אירוח לסעודה בשישי בצהרים… וואו כמה הספקתי…)
היי יעל .
את מקסימה ואת המיילים בזמן החגים קראתי העיון רב … כל כך נצרך!!!
אז בשישי האחרון (אסרו חג ) לא ויתרתי על כלום מהתוכניות שלי , מראש תכננתי שאני לא מכינה כמה דברים למשל עוגה כי עוד נשארה חצי משמחת תורה , גם אכלנו מלא מתוק כל השבוע אז למרות שצצו הפתעות שלא תיכננו על הבוקר הצלחנו לעמוד בכל המשימות ברוך השם .
ותודה לך על הטיפים המדהימים שלך .
אהבתי את ה"מראש תכננתי שאני לא מכינה כמה דברים" זה הסוד, לדעתי, לא לתכנן ולוותר, אלא להוריד ציפיות…
יעל המקסימה.
עבדתי עד 13:00. .. הייתי מוזמנת לבוקר שבת.ולמרות שניקיתי עד השעות הקטנות של הלילה חזרתי למהפכה! ויתרתי על שטיפה יסודית וסדר. הייתה עוגה בסיסית במקום מושקעת ואוכל פשוט (וטעים:-)
תודה על הטיפים!!
שלום יעל!
א. תודה על כל המיילים, הרעיונות והטיפים.
ב. לא תאמיני, אבל אני ויתרתי כמעט על הכל. רק בישלתי, טיאטאתי את הסלון וערכתי שולחן. זהו!
לא פירקתי את הסוכה, לא התחלתי כביסות (כן, היו תלונות. ועוד איך. אך אין ברירה! אין לי מייבש ואין לי מקום לתקוע מתקן עם כביסה בשבת באמצע הסלון. ותאמיני לי שכולם הסתדרו מצויין. אף אחד לא נשאר בבית מחוסר בגדים :-))
אני נהנת מכל הטיפים שאת נותנת.
בכל יום שישי אני מכריזה בבית שכל ילד בוחר 3 תפקידים וכך הילדים רצים לעשות את התפקידים שהם אוהבים יותר והמהירים יותר מבחינתם. זה יכול להיות נרות. זבל. אפיה. קיפול כביסה. עריכת שולחן וכ"ו.
הפעם בגלל העומס היו גם 3 תפקידים וגם נעזרתי בהצעה של להיות מנהלת טובה שמחלקת תפקידים. וכמובן החזקתי חפיסת שוקולד וחילקתי קוביות לזריזים כך העבודה נעשתה מהר יותר מתמיד.
גם אני
ויתרתי בערב שבת חול המועד על אפיית החלות
ולפעמים אני מותרת על שטיפה של החדרים הפנימיים
צחצוח שיניים לפני שבת
מה עוד ?
הרבה פעמים אני מותרת, אולי הרבה מדי:
על כביסות: קיפול כביסות, הורדה מהחבל,לפעמםים אפילו תליה.
ואפילו סידור חדרים.
ויתרתי על לעבוד !
למרות שאני חייבת, הבנתי שאין מצב..
הפוסט הקודם עזר לי מאד לשמור על שפיות בערב שמחת תורה שהוא מבחינתי האתגר האמיתי- גם אין כבר תרוצים לבלגן החוגג בבית כי אין סוכה וצריך בית מסודר גם בישולים וגם כולם ישנים כי למדו בלילה …נשמתי עמוק . נזכרתי שבכל זאת אפילו שאני ממש לא אוהבת את התפקיד אני המנהלת והכנתי דף עם 5 משימות די רציניות לשיבוץ הילדים לכשיתעוררו.התמקדתי במטבח וויתרתי מראש על הצורך לשלוט מתי ואיך יתבצע הנקיון והסידור. ב"ה זה חסך הרבה כעסים ואנרגיות.ובסוף היה אפילו נקי! ) ומה שלא השתבצו עליו לא סודר ולא קרה שום אסון מסתבר…(תודה!
ראשית, ויתרתי על פלאפון. השתקתי אותו והנחתי בחדר למעלה. כך אין סיכוי שאציץ בו ואבטל זמן יקר בשוטטות בהודעות "חשובות" למינהם.
שנית, חלות / פיתות אני נערכת לאפייה מרוכזת פעם בשבועיים – שלושה ולפעמים לא ביום שישי והיידה למקפיא. ביום שישי הויתור הרציני הוא על משחק הכביסות. מנסה לפזר אותם על פני השבוע… אם זה תלוי בי (אם לא מופעל לחץ מהבעל והילדים) אני מוותרת על ארוחת בוקר שישי שגוזלת זמן
קינוחים הם הדבר שאני משאירה לשיקול דעתי בסוף היום. אם נשארו אנרגיות חיוביות זה יתבטא בקינוח ואם הותשתי עוגה בחושה אחת תספיק. זהו. משנסת מותניים לאחרי החגים…
בערב חג ויתרתי על אפיית חלות (גם לשבת ויתרתי על זה)
ראיתי שזה "לא יקרה" ולא מעשי בכלל , גם כך הגעתי לחג עם הלשון בחוץ…
קשה לי עם זה כי אני אוהבת לאפות ואת המצווה של הפרשת חלה .
והמשפחה תמיד מתאכזבת , כי אין כמו חלות ביתיות.
ענין ערבי השבת והחג הייתי רוצה לשפר (במיוחד עכשיו כשהחורף מגיע!)
שלום יעל!
זהו, אני באסרו חג! אין לאן לברוח.
החלטתי לוותר על אפיית החלות! החלטה כבדת משקל מבחינתי! האפייה משמחת אותי ואת ביתי. אך מקוצר הזמן – ברור לי שלא אספיק לאפות ולהישאר נורמלית.
תודה על כתיבה מעניינת ומכוונת!!
יום שישי שהוא גם אסרו חג- אני מחליטה בלב שלם לוותר על ניקוי יסודי ושטיפה של הבית- גם ככה היינו רוב הימים בסוכה מחוץ לבית, ניקינו בערב שמחת תורה-ובחג היינו רוב הזמן בבית הכנסת, כך שהבית יחסית נקי ונעים. אז אסתפק בלסדר..
וגם לגבי הבישולים- מוותרת על להכין שפע או מנות מורכבות, הולכת לבשל פשוט פשוט,אבל שמכבד את השבת כמובן.
מה שהחלטתי לא לוותר עליו- כביסות כביסות כביסות..הררים שהצטברו בסל הכביסה ועושים לי רע בעין…
יעל יקרה, אני מכינה מרק עם העוף והירקות בפנים , וקוסקוס וזהו להערב, ולמחר דג. תוספות כבר יש. אכין טחינה ופסטו, חומוס בעלי יקנה. את העוגה אשאיר לסוף, אולי אוותר.. מיקדת אותי לגבי הכביסה -הכנסתי מכונה אחת למה שצריך לשבת וזהו. תודה! רצפה מטבח סלון. מקווה שישאר לי זמן למנוחה בין 3 ל5.
אוהבת, שבת שלום ואיסרו חג שמח!
תודה יעל.
הצלחת "להטעין את הבטריה" מחדש.
ועם הכח הזה אני יושבת לנהל ולתכנן ולהתמקד
ארשום מטלות- ובעזרת ה' אצליח לבצע.
הורדתי קינוחים מיוחדים חדשים ומורכבים.
אני הולכת על הבסיסי- המוכר והקל.
העיקר: לקבל את שבת המלכה בנחת ברוגע ובשלווה.
ושוב, יעל- תודה!
ראשית, תודה על הטיפים המועילים לצד ההסברים המחכימים.
אני היום ויתרתי על השטיפה הגדולה לשבת .
יעל יקרה,
הדימוי של הבוס הכי נפלא בעולם ליווה אותי ועזר,
באשר לוויתור, וויתרתי על שעות שינה נוספות בבוקר ערב החג, ההספק היה גדול יותר באופן משמעותי
ממליצה לצרף לחשיבה ולתכנון תפילה,
שבת שלום והכנות נעימות
חשבתי שאני מתוכננת לגמרי , בערב החג האחרון הכנתי הרבה כפולים והקפאתי ונשאר לי רק להכין עוד כמה ( מרק , טלונט וכד'…)
אבל הנה , התינוקת ( חודשיים )עם חום גבוה מאתמול , בלילה כמעט לא עצמתי עין ועכשיו אני בדרך לרופא ….( סיפור של שעתיים בערך …)
בבית של קטנטנים יש יותר לא צפויים מצפויים ….
האם עדיין אפשר יום שישי נינוח ורגוע ?
תודה מראש על הכל
אני נהנית לקרוא ולהתעודד על מה שאני נוהגת בצורה נכונה
וללמוד גם עוד טכניקות של כן מתאימות לי ולבית.
אצלינו אין את הבעיה שתארת.
אני לא מאלו שמכינות מראש.
אבל גם לא מאלו שרוצות להספיק ה-כ-ל.
מתארגנים בדיוק לפי מה שצריך – וההמשך יהיה בשבוע הבא.
כל אחד אחראי על תחום מסוים בבית (עם עזרה וסיוע אחד לשני) ובעזרת ד' נגיע לשבת מוכנים בזמן.
איך אמרה פעם אישה מבוגרת בת- 94? יש לזכור 2 דברים: 1. הבית הוא בשבילנו ולא אנחנו בשביל הבית. 2. העבודה היא לא ארנבת היא לא תחמוק מבין האצבעות. כך שממש לא צריך להיות בלחץ …
יעל יקרה.
בערב החג, מחוסר מחשבה ומיקוד וויתרתי. וויתרתי על כמה דקות לעצמי , על הליכה בריאה. ועוד הגדלתי ושלחתי את כל המשפחה לטיול , החלטתי שאני מסתדרת והסוף היה……חבל לפרט.
אחכ בחשבון הנפש פתאום הבנתי מה את אומרת להעביר אנרגיה גבוהה לאנרגיה גבוהה.
אשמח שתחדדי את הנושא.
תודה
היי יעל.
וויתרתי בערב החג , מחולשת הדעת , ומחוסר מיקוד, על זמן להיות קצת עם עצמי, כמו הליכה בריאה. עודדתי את כולם לצאת לטיול, בהצהרה שאני מסתדרת, והסוף היה…….
אחכ בלילה בחשבון נפש נזכרתי במשפטים החכמים שלך של להעביר אנרגיה ממקום גבוה למקום גבוה, רק אז הבנתי זאת.
אשמח שתחדדי שוב את הנקודה.
תודה
חייבת לשתף אותך, אחרי עשרות מיילים כל כך מדוייקים שלך.
השבת החלטנו להיות ספונטנים, ולנסןע עם כמה משפחות למירון, אבל, אנחנו צריכים להביא איתנו אוכל.
אז אמנם לא ישנתי כל הלילה(וזה בסדר כי ישנתי צהריים ב"ה), אבל המערכת של 2 ילדי בית הספר, מוכנה. הבקבוקי מים, מלאים ובמקרר, הבגדים, מכובסים על החבל, גרביים וציציות, מוכנים במגירה.
וויתרתי.. על הכנת האוכל. הכנתי סלטים. ואת האוכל נקנה מוכן. העיקר שנצא בשמחה ובזמן 😀😀😀. שבת שלום לכולן 😍😍