למשל, התעוררת מוקדם, ברבע לשש במקום ברבע לשבע בבוקר.
למשל, את לא מצליחה להירדם במוצאי שבת כי ישנת בשבת אחר הצהרים ממש הרבה ואת ערנית לגמרי.
למשל, כי תכננת לצאת לפגישה ואחרי שאת לבושה וממש בדלת – הפגישה בוטלה.
יכול להיות שהכל מוכן לשבת כבר בארבע וחצי, ייתכן שחשבת שתצטרכי לבשל או לקנות וגילית שיש הכל בבית, מוכן, ולא צריך – ופתאם התפנה לך זמן.
מה עושים בזמן הזה?
בדרך כלל? כלום.
תראי, הרי לא מדובר פה בכך שקבלת לידייך יומים או שלושה ריקיים פנויים. מדובר על שעה, על חצי שעה, על שעתיים – לא כל כך הרבה זמן. עד שחושבים מה לעשות במתנת הזמן שנחתה עלינו פתאום, הזמן חלף. השטף הרגיל של "מהר, מהר" דוהר, דורס, בולע כל דקה מזמננו. אחרי שמדברים כל הזמן על חוסר זמן, וכל שבוע עובר בחויה עמוקה של אין זמן, קשה לנו להאמין שאנחנו מבזבזים זמן.
אבל עובדה היא שהיה זמן, היה לנו זמן, זמן פנוי ובזבזנו אותו. לא נעשה עמו דבר.
לך זה לא יקרה:
הטיפים לזמן שנוצר לפתע פתאם!!
זמן פנוי הוא מתנה, ורק זמן שלא ידענו שיהיה לנו, זמן שנוצר לנו ככה פתאום באמצע השעון בלב הלחץ הוא זמן פנוי באמת, זמן שהתפנה וכעת נוכל לבחור מה לבצע בו.
לכן, חשוב שנהיה ערוכים לזמן הזה ונדע מה אנחנו רוצים לעשות, מה אנחנו רוצים לבצע, באמצע אילו תהליכים אנחנו נמצאים ומה הצעד הבא, המשימה הבאה שתקדם אותנו לשלב הבא. תמיד אפשר לכבות שריפות, לנקות קצת, לסדר, לשים במקום, לשטוף ולאוורר, אבל זמן שהתפנה אמור לתת לנו מקפצה אל השלב שמעבר לשמירה על המינימום ההכרחי –
- למיין מסמכים ולזרוק מיותרים;
- לכתוב מייל התנצלות או ברכה בחרוזים ;
- לארגן את המקרר מחדש;
- להחליט על סדר הגיוני ופשוט יותר בארון הבגדים שלך או של הבנות;
- לקרוא פרק נוסף בספר שרצית להגיע אליו;
- להקשיב להרצאה ערכית מעוררת השראה.
כל זאת במקום לגלוש ולהיסחף לשומקום, במקום לבזבז את הזמן שקבלנו במתנה.
שיעורי בית:
כתבי לעצמך בבקשה את המטרות שאת רוצה להשיג השבוע, תתחילי במטרות פשוטות כמו בישול לחג השבועות, קניות, בירורים על צימר לחודש אב, חשיבה על קורסים לקיץ.
מה צריך לעשות כדי להתקדם בכל אחת מן המטרות? מה הצעדים?
איפה את – מה הצעד הבא שעליך לבצע?
אם פתאם יש לך זמן, באיזו מטרה את יכולה לסמן התקדמות בזכות הדקות הטובות הללו?
אשמח לקבל שיתופים, הערות ותגובות.