אל תהססו להתקשר: 052-7634791

כניסה לרשומות

י

מאמנות
יעל זלץ – יועצת אירגונית למנהלת הבית
  • ראשי
  • אודותי
  • קורס ניהול
  • דחיינות
  • מאמרים
    • כסף וכלכלת המשפחה
    • במטבח
    • ילדים
    • מעגל השנה
    • אמא ועבודה
  • מוצרים
    • סדרת הספרים
    • סדר בתלת מימד
    • הזמנת הרצאות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודותי
  • קורס ניהול
  • דחיינות
  • מאמרים
    • כסף וכלכלת המשפחה
    • במטבח
    • ילדים
    • מעגל השנה
    • אמא ועבודה
  • מוצרים
    • סדרת הספרים
    • סדר בתלת מימד
    • הזמנת הרצאות
  • צרו קשר
אני כל כך עייפה – עד שאין לי כוח ללכת לישון
ראשי » עבודה » אני כל כך עייפה – עד שאין לי כוח ללכת לישון
נובמבר 2, 2015 3:53 am 17 תגובות יעל זלץ

הסיפור מתחיל בשאלה, במקום לספר ש"היה הייתה" – אולי בגלל שהמעשייה ישנה [צירה, שווא] ולא ישנה [שוא, צירה] וכן חדשה ואינה ישנה.

וככה מספרים:

איך אמא הולכת לישון? נכנסת למטבח, מכניסה את כל הכלים לכיור, מנקה את השיש, אוספת פירורים ומסדרת את הכיסאות סביב השולחן. מחליטה שלא תשטוף כלים, יחכה למחר. הולכת לחדרים, סוגרת חלונות, פותחת חלונות, מיטיבה את השמיכות, מרימה זוגות משקפיים מהרצפה, אוספת גרביים ובגדים ומביאה לכביסה. אם כבר הגיעה למרפסת הכביסה שבאמבטיה, מתחילה לסדר כדי להפעיל מכונה [קנינו בכוונה מכונה שמכבסת שקטJ]: מרימה מגבות מהרצפה, סוגרת פקקים של שמפו, מחטאה ומנקה את הכלים הסניטריים ומתקלחת. שוב סיבוב בפיג'מה סביב הילדים, עוד מוצץ ובקבוק לבוקר, ואם כבר במטבח – מפשירה עוף למחר, ובודקת כמה חלב נשאר וכמה לחם. שוטפת כמה דברים שממש מציקים. זהו. לישון.

הסיפור ממשיך – שאבא, כשהוא אומר שהוא הולך לישון, הוא אומר לילה טוב וZZZZהו. J

אך הפעם לא זה הקאצ' בסיפור.

הנקודה היא שהפעילות של "ללכת לישון" היא בבחינת "לשון המעטה" – שהרי מדובר בסדרת משימות שאורכת כשעה, ורק בסיומה את נותנת מנוח לעצמותיך היגעות. פלא שאינך מתחילה את המסע אל השינה??

הדחיינות, זו שגורמת לנו להשהות ביצוע של מטלות, מתחזקת ברגעים של חולשה. את עייפה, עייפה מאד, העיניים נעצמות. עוד רגע, רק שניה, למה לקום עכשיו מהספה ולהתחיל ללכת – ללכת לישון?

 

תזכרי, שהדרך די ברורה והארץ מובטחת: הרי בסוף תלכי לישון, ואם לא עכשיו, עוד מעט.

לא רק זה: הרי אם תלכי לישון עכשיו, יש לך המון מה לעשות, ואם תירדמי על הספה ואז תדדי אל המיטה, כל מה שלא ייעשה לא נעשה משום שנרדמת ולא משום שהחלטת שלא לעשות זאת, ואם כן – אין הדבר בידייך.

זאת ועוד: הדרך אל השינה ארוכה – יש מצב שבמיטה שלך ערימה של כביסה לקיפול, מגבות רטובות של הילדים שהתלבשו שם כשיצאו מהאמבטיה, בגדים שמדדת הבוקר והחלטת לא לצאת איתם לעבודה, בגדים של התינוק שהחלפת לו שם טיטול. לא ממש מושך.

המשוכות הללו בדרך לשינה גורמות לנו ללכת לישון מאוחר מידי כשבעצם, בשעות שלפני כן לא ביצענו משהו מועיל של ממש.

אז מה הטיפים?

  • בואי לוובינר שאני עורכת השבוע ביום חמישי, כג בחשוון בשעה 21:00 בערב. אל תפסידי את הטיפים לשינה טובה ואת ההצעה שלי בסוף – ההרשמה לוובינר כאן.
  • אם ללכת לישון זו דרך ארוכה, התחילי לפסוע מוקדם ככל שניתן. ההצעה שלי היא – תתקלחי כבר בשמונה, אחרי שהקטנים במיטות, ואז – כשאת עצמך כבר מוכנה לשינה – הפעולות האחרות נעשות פשוטות יותר, קלות יותר ואולי אף תדלגי על חלקן. יותר מזה: המקלחת עשויה לרענן אותך לעוד שעתיים של פעילות פורייה שמכינה את הבית שלכם למחר, במקום שעות ערות מתישות ללא תועלת.
  • הפרידי בין ללכת לישון לבין הכנות לסגירת היום. תקראי לפעולות הללו בשם האמיתי שלהן ואל תקשרי את ההליכה לישון למשימות הללו. אפשר לבצע אותן בשעות אחרות של היממה, ואז ההליכה לישון הופכת להיות הפעולה היחידה שנותרה לך לבצע כאשר את עייפה כל כך, בסוף היום. לדוגמה: "סידור חדר שינה" –  עשי זאת בחמש אחר הצהרים [גם אם פירוש הדבר להעביר את הכביסה מהחדר לסלון]. תבדקי מה קורה במקרר בקשר לארוחת בוקר וצהרים – כשהילדים אוכלים ארוחת ערב בעצמם. תדאגי שתהיה תורנות שווה בסיום ארוחת ערב כדי שהמטבח ייראה מספיק טוב לקפה בבוקר, אבל הסיבוב של השמיכות והמשקפיים יישאר. רק הוא. את מסתובבת בבית והולכת לישון, די קצר, ואפילו מרגיע: כולם בסדר, אני יכולה לישון.
  • בעיניי, להיות עייפה ולהישאר עייפה זהו סבל. מהרגע שאת תופסת שכאשר את עייפה, את הולכת לישון, מיד – את מפסיקה להסתכל על השעון ולבדוק אם זה בסדר לישון עכשיו, אלא עונה לצרכים של הגוף שלך. אני יודעת שיש עוד הרבה מה לעשות, שיש עוד עבודה, שיש דברים שלא סיימת – הם יחכו. ממילא בעייפות הזו אינך מתקדמת ואם את מנסה לבצע משהו, הנזקים גדולים מהתועלת. דייי, לכי לישון.
  • ומה יהיה עם הדברים שנשארו? נדבר על זה. בוובינר.
  • הרגלים, כמו שתמיד אני אומרת: תעשי טקס קבוע של שינה. קבעי שעה של סיכום העיניינים וסגירות הקצוות לקראת מחר, ובידיעה שהכל בסדר – לכי לישון.

האם את רואה גם את הילדים שלך דוחים את ההליכה לישון? מה הסיבות שלהם? ואיך את מתמודדת?

 

 

« הקודם
הבא »
17 תגובות
  1. רבקה אוקטובר 24, 2018 בשעה 9:35 am הגב

    יעל את מקסימה ונראה שאת מכירה את הבית שלי היטב…
    התיאורים על המיטה העמוסה היו מדויקים והורסים.
    תודה על העצות המעולות!

  2. יוליה נובמבר 12, 2015 בשעה 2:59 pm הגב

    יעל את מדהימה!!
    אני לומדת ממך המון! הנושאים עניינים לכל אישה ונוגעים בכולנו.
    יישר כוח

  3. אליאור נובמבר 8, 2015 בשעה 1:40 am הגב

    שלום לך !
    ההרצאה על השינה הייתה מדהימה!
    ממש תענוג לשמוע אותך!!
    למדתי דברים חדשים וגם חיזקת דברים אחרים שאני עושה כגון לבצע כל שינוי בצורה הדרגתית.
    אני מצפה להרצאה הבאה.
    כל טוב לך ,יום מקסים ושבת שלום !!

  4. אורית נובמבר 8, 2015 בשעה 1:22 am הגב

    שלום יעל, שבוע טוב!
    ניסיתי להיכנס לוובינר דרך הקישור אך זה לא נפתח. יש לנו גם
    בעיות באינטרנט במחשב אז בקיצור פיספסתי..
    אם ישנה אפשרות לקבל הקלטה אשמח מאד או את המלל של הוובינר.
    תודה על כל הטיפים וההכוונות להתנהלות נכונה בבית – זה עוזר!!
    אהבתי מאד את הפוסט על השינה אנשי יום ואנשי לילה. פעם ראשונה שקיבלתי לגיטימציה להמשיך לעבוד בשעות הקטנות של הלילה ולא להתייסר מדוע לא הלכתי לישון מוקדם וקמתי מוקדם.. זה באמת עניין של קושי בקימה ולא משנה מתי הלכתי לישון..
    שבוע מבורך!! אורית

  5. מירי נובמבר 8, 2015 בשעה 1:21 am הגב

    שבוע טוב יעל
    אני מהמשכימות ברבע ל5(:
    אז.. ב9 בערב אני פשוט נופלת..הישר לזרועות המיטה
    האם יש הקלטה או סיכום?
    אשמח מאוד
    אוהבת לשמוע ולקרוא אותך
    תודה
    מירי

  6. אסתר נובמבר 6, 2015 בשעה 6:08 am הגב

    האם אפשר לשמוע את הוובינר על השינה לי שלא הספיקה

    • יעל זלץ נובמבר 8, 2015 בשעה 1:32 am הגב

      כרגיל, אסתר, תהיה הקלטה ואפרסם אותה.

  7. אסתר נובמבר 4, 2015 בשעה 12:36 pm הגב

    ואיך מתמודדים עם הדחינות הכרונית. דחיתי לערב, ללילה, לבוקר וכך חוזר חלילה. מה יהיה?

    • יעל זלץ נובמבר 8, 2015 בשעה 1:34 am הגב

      אסתר, דחיינות היא תחום התמודדות שאני מתייחסת אליו ביסודיות בתכנית שנקראת "להיות בזמן" ועוסקת בניהול זמן.
      נכון, יש לנו נטייה להשאיר דברים ל"אחר כך" והסיבות לכך מגוונות. לפעמים בגלל שלא מתחשק, לפעמים בגלל שלא מאמינה שאצליח ולפעמים בגלל שכועסת שאני חייבת לעשות את זה.
      בכל מקרה ההתמודדות שונה.
      שאלי את עצמך מדוע את דוחה, וזה הצעד הראשון להתמודדות.

  8. יהודית נובמבר 3, 2015 בשעה 6:54 am הגב

    תודה לך על המאמרים הנפלאים שנותנים חשק לעשות ולשנות ולהתקדם!
    בדיוק אתמול, אחר הצהריים היה מאד מתיש, כי הלכנו כולנו לטיפת חלב וחזרנו מאוחר, ובערב פשוט נרדמתי עם הקטן, במטרה לקום אח"כ, אבל כשבעלי העיר אותי כבקשתי, לא הייתי מסוגלת לקום, אז חזרתי לישון, ובסך הכל ישנתי לילה ארוך, וקמתי בבוקר וחשבתי להספיק עולם ומלואו, אבל הקטן בן שנה ורבע קם איתי ביחד, וכמעט לא הספקתי כלום.
    אז גם נגמר לי הערב וגם לא ניצלתי את הבוקר, מה שכן- אני עירנית בעבודה. וכשאגיע הביתה- שוב אגיע עיפה…
    מה עושים?

    • יעל זלץ נובמבר 8, 2015 בשעה 1:35 am הגב

      יהודית, הפתרון האמיתי לחוסר השינה הוא תכנון, במקום פעולה לפי הלחץ של מה שהכי דחוף הרגע.
      כשאנחנו בלחץ אנחנו עובדות על חשבון שינה או ישנות במקום לעבוד = לבצע משימות שצריך לבצע.
      תכנון גורם לנו להספיק יותר ובעמידה בלוח הזמנים הנכון.
      הכלים הפרקטיים לתכנון שבאמת אפשר לבצע – בתכנית "להיות בזמן".

  9. שנית נובמבר 3, 2015 בשעה 6:00 am הגב

    הדחיינות הזו מלווה אותי במהלך היום לעיתים קרובות לדוג' אני מתעצלת להכין את הבגדים למחר בתקווה שזה יסתדר בבוקר בצי'ק .מה שקרה לי אתמול שהיה לי כזה לחץ שיצאנו עם סוודר והיה חם והחצאית לא היתה קשורה לחולצה מאוד וכו'… ואז אמרתי לעצמי עכשיו עם כל הבושות והאי נוחות של איך שזה נראה תלמדי לקח. ואתמול בלילה הכנתי לכולם וגם לי. מסקנה – כדאי להתייעל עם הסדנאות של יעל
    אני אשמח לשמוע על עוד טיפים מעשיים תכל'ס . נשתמע

  10. מרים נובמבר 2, 2015 בשעה 7:36 pm הגב

    אמתי לגמר. נפלא להסתכל לתרוץ בעיניים.
    אז מה, אם נתחיל ליישם את עצותיך כולנו נהיה מושלמות ……?!

  11. אוריק נובמבר 2, 2015 בשעה 7:21 pm הגב

    בעלי מאוד משועשע מהפוסט 🙂

  12. עינת נובמבר 2, 2015 בשעה 5:48 pm הגב

    יהל, הוצאת לי את המילים מהפה ומהלב…(:

  13. יהל נובמבר 2, 2015 בשעה 4:16 pm הגב

    יעל את מהממת! איך את תמיד נוגעת בנקודות הכי אמיתיות ומתסכלות שיש 🙂

  14. תהילה נובמבר 2, 2015 בשעה 3:57 pm הגב

    תודה רבה יעל!
    אהבתי מאוד את ההקשבה לעצמי.
    נשים בדורנו לומדות להחניק את הצרכים שלהן וגם בעיני זה לא הוגן ולא מועיל. בדיוק כפי שכתבת

השארת תגובה

ביטול

סדרת הספרים של יעל זלץ
  • תנאי שימוש ופרטיות
עיצוב ובניה Odesign - 052-7612633
כל הזכויות שמורות ליעל זלץ
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס