אמא שלי אומרת שאני צריכה להודות לד' שירשתי את אבא ולא אותה, כי המשפחה שלה הם אנשים של לילה, ולא של בוקר.
אז גם אצלינו העולם מתחלק לשניים:
לאלו שקמים מקודם ולאלו שקמים מאוחר.
לאלו שמתקשים לתפקד אחרי שהשמש שוקעת ולאלו שהחושך מעיר אותם עם פרץ של יצירתיות ויצרנות שלא מפסיקה עד השעות הקטנות של הלילה.
לאלו שענני השינה אופפים אותם עד הצהרים ולאלו שתוך שניה מאז פקחו עין הם בשיא הכושר לענות על כל שאלה מתמטית ולוגיסטית מורכבת.
יש כאלו ויש כאלו,
ודרך אגב – אלו שמתקשים לקום, מתקשים גם אם הלכו לישון בשקיעה אמש, ואלו שקל להם – מתעוררים ברגע גם אם הלכו לישון לפני שעתיים. לא מספר שעות השינה קובעות את סגנון ההתעוררות בבוקר, אלא סגנון הפעילות: אנשי בוקר ואנשי לילה.
אתמול התקשרה אלי נועה [שם בדוי, סיפור מדויק] וסיפרה שקשה לה לקום בבוקר, ושכל היום שלה "נמרח". היא התלוננה על עצמה
[תמיד כואב לי לשמוע שנשים משמיצות את עצמן ומספרות על עצמן דברים בטון דיבור מאשים וגוער. תספרי על הקושי, אל תגידי על עצמך כאלו מילים! איך היה הילד שלך מרגיש אם היית מדברת אליו ועליו ככה? אז זה בדיוק מה שמרגישה הילדה הקטנה שבך. דרושה חמלה]
היא התלוננה על עצמה שהיא מתעכבת, לא עושה כלום, רוצה לעשות הרבה דברים ולא מספיקה, נרשמה לתכנית האינטרנטית שכוללת ליווי אישי שלי במייל [ולפעמים גם בטלפון] של "להיות בזמן" – וכעת אחרי שלב המודעות לזמן היא רואה כמה הרבה זמן מתבזבז על כלום.
השאלה של נועה הייתה : האם יש לך כלים לתת לי כדי שאצליח לקום מוקדם? מה אני יכולה לעשות כדי לקום כל בוקר מוקדם?
- שעון מעורר היא כבר ניסתה.
- הילדים קמים.
- השמש זורחת לה לתוך החדר.
- עוד שעון מעורר מצלצל.
מה עכשיו?
אני מתארת לעצמי שהרבה מ"סוג נועה" קוראות את הפוסט הזה כמו את הפוסט הקודם על לקום מוקדם ועל שינה בשבת וביומחול. כל אחת שמתמודדת עם עייפות בבוקר במשך שנים, כבר האשימה את עצמה, קבלה את עצמה, קבלה על עצמה, כעסה על עצמה, הבטיחה הבטחות וקנתה הרבה שעונים מעוררים מכל מיני סוגים וגם פרסי עידוד לימים של השכמה.
מה עושים כדי לקום מוקדם?? מה עושים כדי לא להיות עייפים בבוקר?
אז נועה – בדיוק כמו שאתן הייתי עושות, ואולי אפילו מנסות זאת ממש בימים אלו – החליטה ללכת לישון מוקדם כדי לקום מוקדם.
אני מכירה הרבה החלטות גרועות, וזו אחת מהגרועות שבהן:
לוותר על מה שאת טובה בו ומצליחה בו כדי לתת לעצמך בדל של סיכוי להצליח בדבר שאינך טובה בו. נשמע לכן הגיוני לפעול כך?
הערב של נועה יכול להיות פורה ועסוק, אם היא תלך לישון מוקדם יקרו כמה דברים: קודם כל היא תפסיד שעות של פרודוקטיביות שתורמות לבית סדר, נקיון, כביסות וארוחות. שנית, יש סיכוי רב שהיא לא תצליח להירדם ורק תתהפך במיטה עד חצות לחוצה להרדם. שלישית – הסיבה שקשה לקום בבוקר אינה בגלל שלא ישנת מספיק אלא בגלל שהגוף שלך הוא כזה שקשה לו בבוקר. כלומר – גם אם תרדמי מוקדם ותנומי את שמונת השעות המיתולוגיות, עדיין יהיה לך קשה בבוקר, כי קשה לך בבוקר.
את לא עייפה בבוקר, קשה לך לקום בבוקר.
בואו נשים לב להבדל: יש מי שעייפה בבוקר, כי לא ישנה מספיק. אם תישן שעה קודם – תקום כמו לביאה. אבל יש מי שקשה להם בבוקר, וזה סיפור אחר לגמרי. לא קשור לשעות שינה. קשור למנגנונים שונים בגוף.
ואז השאלה זזה ממקום של כמה לישון ואיך להרדם מוקדם, והולכת למקום של כוח פנימי להתמודד. לכן השאלה היא מה את עושה כשאת קמה בבוקר, מה את צריכה לעשות מה את מרגישה שאת חייבת לעשות. על מה את אחראית ומה חשוב לך.
מה באמת מוציא אנשים מהמיטה בבוקר, גם אם קשה להם לקום בבוקר?
מטרה. חזון, ערכים. יעדים. משהו חשוב לעשות היום. משהו שצריך לקרות ואני צריכה לבצע אותו ואני שמחה לבצע אותו ויש השלכות טובות לכך שאני אעשה את זה [ותוצאות שליליות אם המשימה הזו לא תושלם בזמן הנקוב, כמובן]
השיחה עוסקת בערכים, במחויבות, באחריות, בחשיבות של דברים ולא במוסכמות חברתיות, ב"אם אמא שלי הייתה יודעת היא הייתה —- אותי" ולא בהאשמה עצמית. בואי נדבר על יעילות, על תועלת, על יתרונות – על החלקים החיוביים של של העשייה.
ייתכן שבכלל לא חשוב לקום מוקדם בבוקר ויש לא מעט משפחות שבהן לא קורה כלום [שום דבר רע, אני מתכוונת] אם קמים מאוחר יותר [במסגרת זמן קריאת שמע וזמן תפילה של שחרית, כמובן] כי סגנון החיים פחות מתואם עם צלצול בית הספר [הילים בהום סקולינג, וירשו את אמא שלהם – מתעוררים מאוחר] והעבודה היא בכלל בשעות אחר הצהרים. אימהות שנתונות במסגרת גמישה כזו שלא יצפו מעצמן להתעורר ולקום מוקדם אם אין הכרח. תשמחו שהחיים שלכן מתאימים לגוף שלכן – ותודו לד' על הפינוק המיוחד.
תבינו, שאם אין סיבה ממש חשובה לקום מוקדם, ואת טיפוס של לילה ולא של בוקר, לא יעזור כלום! את לא תקומי מוקדם! אם את רוצה לקום מוקדם, את צריכה סיבה טובה!!!
אימהות שחייבות להתעורר ולקום בשש והגוף שלהן הוא מהסוג של תשע – ההתמודדות שלהן לא פשוטה בכלל. אמא שלי יכולה לספר לכן על כך: במשך שנים היא יוצאת מהבית בשבע בבוקר לעבודה, למרות שהטבע המשפחתי הוא "אנשים של לילה" ולא של בוקר.
למעשה:
תבדקי מה החשיבות לקום מוקדם, ובדיוק מה זה מוקדם. רבע שעה זה הרבה מאד זמן בבוקר!! ייתכן שתוכלי להתארגן כך ששעת הקימה תתאחר ועדיין תגיעי בזמן לעבודה והילדים יצאו בזמן לבית הספר.
נסי להשיג שיתוף פעולה מבעלך, אם הוא כזה שקל לו לקום מוקדם.
אם את מאלו שקמים בקלות, ומתעוררים בכיף – הביני שאחרים אינם עצלנים וחסרי אחריות. כששואלים אותך משהו אחרי חצות ואת ממלמלת תשובה בלתי ברורה ועצבנית את לא רוצה שיחשבו עליך שאת אנוכית וחסרת רגישות ["אני ער עד עכשיו בשביל לפרנס את המשפחה, היא ישנה כבר שעתיים, אני שואל איפה ה — והיא אפילו לא עונה לי"]
תכתבי יומן – תלמדי איך לעשות את זה בצורה טובה בתכנית להיות בזמן – ותראי איך הכתיבה של הדברים שחשוב לעשות דווקא מוקדם בבוקר – מקפיצה אותך אל יום נהדר של עשייה ברוכה.
נ.ב.
אם את מרגישה שעייפות תוקעת אותך, תמשיכי לעקב – אני ממשיכה להתייחס לכך. אם את רוצה להספיק יותר אבל בלי לחץ התכנית "להיות בזמן" תתאים לך. תיכנסי לקישור הזה, ואם יש לך שאלות תירשמי.
נ.נ.ב.
אם יש לך חברות שאומרות שהן מתמוטטות מעייפות – תספרי להן על הטיפים שהן יכולות לקבל ב"הבית העסק הנבחר" ותשלחי להן קישור לאתר. תודה!
וואי גיליתי את האתר ואהבתי.
אני באמת אישה של לילה.
תודה על העצות!!!
שלום יעל,
תודה על השיתוף ועל המיילים והטיפים המעניינים!
יש לך סדנה בירושלים?
ראיתי קישור בהודעות המתגלגלות, ואבקש לדעת את התאריך שבו הסדנה נפתחת.
תודה,
אסתר
נגעת אצלי בנקודה ממש רגישה!!
קראתי את התגובות וראיתי שאני לא היחידה..
ממש קשה לי לקום בבוקר וזה ממש לא משנה באיזו שעה ישנתי, פשוט קשה להתנתק מהמיטה..
לצערי חלק מהילדים שלי גם יצאו כמוני..
אז תודה זה נתן לי קודם כל להגדיר את הבעיה- במיוחד שכתבת- את לא עייפה בבוקר אלא קשה לך לקום בבוקר.
זו הבהרה חשובה!!!
אני מנסה בכל דרך לפתור את זה, אני יודעת שאם אפתור את הבעיה הזו -החיים שלי ישתנו לגמרי!!!
יעל יקרה, הפעם אני כל כך לא מסכימה איתך!
מניסיון, יש קשר הדוק בין ללכת לישון מוקדם לבין התפקוד בבוקר. התמודדתי עם זה שנים, שבהם "מוקדם"אצלי היה 12 בלילה…הייתי קמה בבוקר מעורפלת וסובלת. במהלך השנים, ניסיתי וניסיתי, נלחמתי ולמדתי, וגם הגיעו עוד ילדים שהתעוררו מוקדם…..אז זה לקח הרבה זמן. בהתחלה הייתי הולכת לישון מוקדם )10:30 )וקמה מוקדם, ועדיין היה לי קשה, אבל לאחר תקופה ( שנה-שנתיים.)זה השתנה. והיום אני מתעוררת ורוצה להתחיל לרוץ. אני מקבלת חיים חדשים מהאנרגיה הטהורה של הבוקר, ש"אנשי הלילה" כל כך מפסידים. יש בבוקר חיות שכדאי להתאמץ ולספוג אותה. אני מרגישה הרבה יותר מפוקסת וחיונית והיום אני יכולה להמשיך ולעבוד על האפקטיביות שלי בשאר היום. לדעתי המאמר שלך אולי מכיל ומנחם הרבה נשים, אך הוא מטעה…חבל!
יסכה – תודה רבה על התגובה שלך!! אני שמחה להיווכח שקוראים מה שאני אומרת, ושמחה שעוררתי תגובה
ושמחה שאת גילית את הנוסחה שלך לעירנות ולהחלפת כוח.
עם זאת, חשוב שתדעי שלא כולם כמוך. יש נשים שגם אם ילכו לישון מוקדם, עדיין יהיה להן קשה לקודם בבוקר!
ממש כך.
לא עצלנות, לא מידות רעות, וגם לא עייפות של חוסר שינה. פשוט קושי לתפקד בבוקר. בלי קשר לכמות השינה, עם קשר למנגנוני ערנות והרדמות של הגוף.
אם לא פגשת עד עכשיו אנשים כאלו – יש להניח שהמשפחה שלכם היא אנשי בוקר, וטוב ששני הצדדים כך. 🙂
ולשם הדיוק: ברור ששעות שינה הן חשובות. אני רוצה להכין על כך הרצאה מיוחדת השבוע, ביום חמישי ואשלח הזמנה לוובינר חינמי. תבואי, תקשיבי, תגיבי.
אני טיפוס של לילה מובהק. הילדים שלי קמים לפניי (אני לא מתביישת- הייתי צריכה?) וב״ה אני לא צריכה להתלבש לפני שהם עוזבים. הייתה תקופה קצרה שהתחלתי להכין ״השייק הירוק״ לכל המשפחה בבוקר. אז קמתי יותר מוקדם והכנתי את כל המצרכים מלילה לפני ובבקור רק שמתי בבלנדר ושייק לכל אחד. המשפחה אהבה את זה מאוד, חוץ מהערך הבריאותי. השאלה שלי האם מצדיק להכניס עוד מטלה לרשימה האינסופית של מטלות יומיות??
תודה, נגעת בנקודה רגישה מאוד אצלי, ואצל חלק מילדי.
בעלי יכול להגיד לי משפט כזה: "קמתי הבקר מאוחר, בשש, כל היום הלך לי…" אצלי שש זו אפילו לא אופציה.
שבועות ספורים לאחר החתונה הבנו שכנראה עלינו על מתכון לשלום בית: אנחנו פשוט מחלקים בינינו את היממה…
וברצינות, זו התמודדות לא פשוטה, וממש אהבתי את הגישה שלך, גישה של קבלה וחמלה.
תודה!
ממש עוזר שהחלטת לדבר על העניין לפעמים כשרואים שאתה לא היחיד שמתמודד עם הבעיה זה גם עוזר או יותר נכון מנחם.
אני למשל ראיתי שאם אני מחליטה להתקלח בבקר זה נותן לי כח לקום כי אני אוהבת לצאת רעננה מהבית לעבודה ואם לא אקום מספיק מוקדם לא אספיק להתארגן כמו שאני אוהבת.
.זה מומלץ ביותר מרענן להתחיל את הבוקר כך.
המילים שלך מאד מעודדות ונותנות הבנה ופרספקטיבה שונה על התנהלות שלי ביומיום.
תודה רבה.
יעל תודה!
שנים… שנים שאני מסתובבת עם רגשות אשמה על הקושי להתעורר בבוקר.
בבמבוכה. באכזבה על עצמי.
והנה. כרגיל! לקחת חבית חומר נפץ ןנוצאת את העוקץ ממנו!
תודה על תובנה משמעותית!
גם לי קשה לקום בבוקר. אבל מאז שהתחלתי לרוץ. אני מרגישה בדיוק מה שתיארת יעל.. כשיש חזון, מטרה, יעד זה מדרבן לקום. אני רצה 2-3 פעמים בשבוע בשעות הבוקר המוקדמות. (ב5 בבוקר) וזה נותן לי כוח לכל היום. בכלל פעילות גופנית מעוררת וממריצה. דרך טובה להתחיל את היום
יעל. איך את מצלחה לקחת נושא קשה , ולכתוב עליו ככ יפה וברור. אשריך. מחפשת כל בוקר את הפוסט שלך.
מה עושים שבמשך היום אין ארגיה ולא עושים שום דבר?
סוף סוף מישהי מבינה לליבי…
אחרי כל המיילים החרוצים שלך מחמש בוקר, וכל התגובות של אלו שעושות את זה ומבסוטיות – ממש קינאתי.
אני ואמא שלי זה בדיוק כמוך אבל הפוך. אמא שלי קמה בבוקר עם שיר על השפתיים וחיוך לצפרים ואני – אני בא לי לבכות כשאני קמה… צריכה לגייס טונות של כוחות נפש בשביל לשלוח ילדים רגוע ללימודים.
נרשמתי לסדנא של "להיות בזמן" ואני בטוחה שזה יעזור לי! כי את מבינה מאיזה מקום אני מדברת.
בס"ד
אוי אוי אוי,
נגעת בנקודה רגישה…
והארת אותה יפה ומעודד כל כך.
אין עלייך. על הרעיונות, ההכלה והכתיבה המצויינת!
תודה לך על המאמרים ועל ההבנה הרב גונית
מה עושים כשבעלי אוהב את הבוקר ואני אוהבת את הלילה?
אז נכון שבבוקר הוא מעיר אותי לעבודה ובזכותו- אני לא מאחרת, אבל כשאני רוצה להספיק עוד קצת בלילה ושיחכה לי קצת, כי באמת יש דברים דחופים , כמו כביסה-תלבושת לבי"ס לבוקר וכד' אז העיניים שלו בקושי נשארות פתוחות או שנעצמות…
וכשניסיתי לקום מוקדם- לא הרגשתי את אותה נינוחות כמו בלילות חמישי- שאני לבד עם עצמי ומכינה לשבת
יעל יקרה, מאוד משמח לקרוא את דבריך רחבי האופקים. רק רציתי לציין שלעתים עייפות היא תוצאה של חוסרים פיזיים בגוף, במיוחד
אצל נשים שיולדות ומניקות ב"ה. אשה שחשה בעייפות קיצונית, כדאי מאוד שתבדוק את עצמה. (ברזל, בי 12, תריס וכו) זה יכול לחולל שינוי משמעותי.
בריאות והצלחה
יש נשים עם טבע מאוד חלש.
תאמיני לי שניסיתי כל מה שיכולתי
והגוף שלי פשוט צריך כמות מסוימת של שעות שינה, אחרת- קורס לגמרי
צריך לפעמים להשלים עם זה שככה אני ולא לדחוק בעצמי לעשות ולהספיק יותר (אחרי שניסיתי כל מיני שיטות וזה לא שינה את המצב)
אמנם אני לא מיצגת את הרוב מן הסתם, אך בכל זאת בטוחה שיש עוד נשים כמוני שפשוט הגוף שלהן צריך שינה!
וזה לא משנה טיפוס לילה או בוקר, הגוף את שלו- צריך! ודורש…
תהילה, נכון, לא לכולם יש אותם כוחות. גם לא לכולם אותו שכל, ולא לכולם אותו כסף…
אבל
בדיוק כמו שמי שאין לו הרבה כסף צריך לחשב כל שקל
כך מי שאין לה כוח
צריכה להיות מאד יעילה!!
ואז מספיקים יותר, הרבה יותר.
לפעמים יותר מאלו שיש להן כוח, ולכן מרשות לעצמן לבזבז ממנו.
גם לי אין הרבה כוח. כשאני יכולה אני נחה בבוקר וזה לא סותר גם את מנוחת הצהוריים. ובכל אופן בשמונה תשע בערב אני מתמוטטת ונרדמת עוד לפני הילדים. אין לי בעיה לקום בבוקר כשצריך אבל לא מצליחה לקום הרבה לפני.
מתי בכל אופן יש לי כמה שעות של שקט לעצמי ? בין 12 ל-2 בלילה. אם נרדמתי בתשע בערב אני מתעוררת ב-12 וזה הזמן שלי לקרוא קצת להתקדם במטלות של הלימודים וכו'… ואז אני חוזרת לישון כדי לקום בבוקר רעננה לילדים. ככה אני מרגישה שמצאתי עוד שעות להוסיף ליממה…
מסכימה עם כל מילה!!!
חשבתי שרק אני כזאת, ומאד מתביישת מעצמי. (הבושה לא עזרה לי להשתנות). אין אפשרות לשנות זאת.
איפה שתניחי אותי ומתי שתניחי אותי אני יכולה ורוצה ל-י-ש-ו-ן. יש פתרון?? וכל זה בא כמובן על חשבון דברים בסיסיים וחיוניים אחרים בבית.
שלום יעל!
מילותייך היקרות הן כצרי לנפשי. מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי קושי לקום מוקדם בבוקר. תמיד חשבתי שאם אשן עוד קצת יותר מוקדם, יהיה לי קל יותר לקום בבוקר.במעט מאוד הפעמים שהצלחתי לישון יותר מוקדם, זה עזר לי קצת להתעורר ולקום מהמיטה, אבל עדיין לא מוקדם במיוחד. עד היום קשה לי לקום ובעלי מארגן את הילדים לביה"ס. התובנה שלך גרמה לי באמת להבין מה קורה ולהתייחז לעצמי בחמלה מצד אחד ומצד שני לנסות לחפש משמעות לקימה. אני מתפללת שבע"ה, אזכה לזה.
תודה על כל התכנים הנפלאים שלך! בברכה, עינת.