מה צריך לעשות לפני פסח?

זה מה ששואלת את עצמה כל עקרת ועונה לעצמה ולנייר שלפניה תשובות ארוכות שנראות כמו הרשימה הזו, רק בארוך יותר: 

• לנקות את הבית מחמץ
• לנקות את הבית בכלל – בדיוק כמו לכבוד שבת.
• לרענן את הבית – אם כבר מנקים, לפחות שירגישו שעבדתי והבית ייראה חדשדש ואביבי.
• לקנות בגדים לחג ולאביב ולקיץ, כולל נעלים ואקססוריז.
• לקנות מזון כשר לפסח.
• לבשל את כל מה שקנינו.
• לאפות.
• להכשיר את המטבח.
• לצפות את כל הארונות בניירות לבנים.
• להביא את כלי הפסח מהמחסן ולהכניס לארונות.
• לתכנן לוח ביקורים ונסיעות. 

נניח שזה הכל. 🙂

אחרי שיש רשימה, צריך לבצע. הבונוס הוא שאת מסמנת  וי כשאת מסיימת כל דבר [ויש אומרים – מוחקת בקו גדול ומשמח].:)

אני יודעת שיש הרבה משפחות שקוראות להכנת רשימה ומחיקת מה שנעשה בשם המטעה "תכנון". ובכן – רשימה היא רשימה, והיא לא תכנון. תכנון הוא משהו אחר וקשור בעיקר לזמן – ליומן, ללוח השנה, ללוח הזמנים, לתזמון. רשימת משימות שאינה מתחשבת בלוח זמנים אינה תכנון.  

 תכנון מראש

זהו שרשימה אינה עושה את העבודה – ובכמה מובנים.

לכן אני מציעה כאן לאמץ את השיטה המקצועית לתכנן את העבודה.

במקום רשימות מפחידות, סדר יום הגיוני –

שאומר לך מראש מה אפשר לעשות ומה לא ייתכן. 

חייבים לכתוב: במשפטים שלימים מה הפעולה שיש לבצע עם מי ואיך. במקום לכתוב "שיניים" כותבים "לקבוע תור לרופא שיניים עבור ציבי – עקירה" או כמובן "להגיע לרופא שיניים עם ציבי, עקירה". מה מרוויחים?

א.      גם בעלך יוכל לקרוא ולהבין מה צריך לעשות, וגם הילדים.

ב.      תוכלי להסתמך על הרשימה ולא על הזיכרון שבוגד.

ג.       המשפט הארוך עוזר להפנים את העובדה שהפעולה תדרוש זמן – זה לא שיניים, רגע שנייה. זה ללכת ולהגיע ולשבת עם פה פתוח עשרים דקות ואז לשלם ולחזור . לפחות שעה.

אחרי שכותבים את כל הרשימה פותחים יומן ומשבצים כל פעילות בזמן המתאים – בוקר, צהרים או ערב [ואולי לילה] של יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי או שבת או מוצאי שבת. אין ימים אחרים. מה שלא נכנס לתוך הימים הללו, אין לו מקום ביממה. מה מרוויחים?

א.      אפקטיביות: יש שעות ביממה שבהן את חשה חזקה יותר, פעילה יותר. אלו השעות הטובות שלך ואת משבצת בהן פעילויות שדורשות את הריכוז או את הכוחות הספציפיים הללו.

ב.      לעשות את זה טוב בפעם הראשונה: לפעמים, בגלל חוסר תכנון את מנקה שוב ושוב אותו אזור. תכנון היה מונע פעילות כפולה ומיותרת.

ג.       תהליכים נעשים בסדר הנכון וההגיוני שלהם: את זוכרת לנקות ארונות ומקרר לפני הקניות, מה שעוזר לך להגיע לבישול מאורגנת. את ממיינת את הבגדים ובודקת מה נשאר משנה שעברה ומפנה מקום בארון לפני מסע הרכישות של מחלצות החג.

מתברר שיש עוד רשימה ארוכה של משימות שאינן נכנסות ליומן – אין ביממה [וביממות שלאחריה] די שעות כדי להכיל את ניקיון כל חלקי הבית שלכם, את מסעי קניות עבור כל הארונות [והילדים] ועבור כל ימי הפסח. מה עושים עם המשימות הללו?

א.      דוחפים, דוחסים, כותבים בכל יום עוד חמישה דברים שחייבים לעשות. הנייר סובל הכל. J

ב.      מוחקים משימות פחות חשובות ומכניסים רק את ההכרחי.

ג.       עורכים רשימה נוספת לבני הבית – שבה כל מה שאת אינך יכולה לבצע. גם רשימה זו צריכה להיכנס ליומן – ללוח השנה של בני הבית, ובהתחשב בלוחות הזמנים שלהם.

ד.      מזדרזים: חוק פרקינסון קובע שכל פעולה מתארכת לפי הזמן שהוחלט להקדיש לה. קובעים פחות זמן לכל פעילות ומגלים שהפעילות אכן התקצרה. שעון עצר עוזר.

ה.      מקצרים בפעילויות של יומיום ושגרה [למשל, ביום רגיל אמבטיות והשכבת הילדים לוקחים שעתיים, בערב פסח אפשר להכין אותם לשינה בעשרים דקות. אפשר. תבדקו]

ו.        מגלים פירורי זמן יקרים מפז בשעות שבהם הילדים אתנו [ילדים, לא תינוקות] ולומדים להתקדם לקראת פסח או במשימות היומיום יחד איתם.

ולשאלות שלכן:

טיפים איך לנקות בקצרה – הנה כאן.

איך להתמודד עם הלחץ – קראי כאן.

איך לשתף את הילדים? קראי כאן וגם כאן ובגלל הדרישה הרבה לנושא – חכו לתכנית מיוחדת של עזרה מהילדים והשגת שיתוף פעולה מיד אחרי פסח.

איך מנקים לפסח יחד עם הילדים? [ולא למרות הנוכחות שלהם]

−        בוחרים חומרי ניקוי ידידותיים לסביבה ולילדים – מגבונים לחים ספוגים בנוזל ניקוי שאינו חריף, מטליות יבשות, מים. ספריי? רק מים במתז.

−        בזמן שאת עובדת ומתקדמת, הילדים מבצעים פעולה שמעסיקה אותם גם אם אינה מקדמת אותך באמת לקראת סיום העבודה. העיקר שיהיו עסוקים, והטיפ הזה מיועד לגילאי 8 לא פחות מלגילאי 4.  

−        ילדים מאבדים את הסבלנות, כל עבודה מסתיימת תוך 7 דקות ואז מתחילה עבודה חדשה, בסביבה חדשה. 

ולתגובות שלכן: