מה אומרות האמהות?

–          כשהם היו קטנים חשבנו שהבעיה היא שהם קטנים, אבל כשהם גדלו – אפילו מה שהיו עושים כשהיו קטנים, הפסיק.

–          הבעיה היא הציפיות שלנו: בגלל שאנחנו מצפים ליותר מידיי אנחנו מתאכזבים. הכי טוב לא להגדיל ציפיות, ומה שהם עושים – תודה רבה.

–          מצידי שידאג רק לחפצים שלו, לשיעורים שלו, לילקוט שלו, למדפים שלו, לאוסף שלו ולמיטה שלו. אבל גם זה לא נעשה ללא השגחה ותזכורות מתמידות ממני.

–          אני מרגישה נודניקית כשאני מבקשת שוב ושוב לעשות את מה שכבר ברור שצריך לעשות.

–          אני נעשית ממורמרת, עצבנית וכועסת ואני יודעת שזו לא האמא הנחמדה שלהם שמבקשת שיתוף פעולה בבית. האוירה בבית נעשית מתוחה בגלל כל התפקידים הללו שהם לא עושים בזמן.

–          זה מפריע לי בעיקר בטיולים, בחופשות ובחגים: במקום שתהיה אוירה שמחה ועליזה מתחילים מתחים סביב העזרה בבית והנשיאה בנטל ההכנות לאירוע והתיפקוד בטיול עצמו. מוציא לי את החשק מהחוויות המשפחתיות האלו!

–          עוזרים? בבית? לא! מה פתאום?

סיפורי הצלחה

"הבן שלי חי בחדר שלו, מוטב להגדיר "דיר". חדר עמוס, מבולגן, מלוכלך. אני כבר לא נכנסתי לנקות ולסדר והתייאשתי לגמרי. זו הייתה החלקה שלו – שיטפל בה, והוא לא טיפל. כעסתי אבל לא יכולתי לעשות כלום. ואז מצאתי תוכנה של ארגון חדרים והראיתי לו את התוכנה. הוא התלהב! הכניס את המידות של החדר שלו, בנה לעצמו מודל תלת מימדי של החדר והריהוט – כולל תמונות, פח אשפה, מנורות, שקעים, שעון קיר ושטיח. התוכנה כל כך מושכת – והוא ארגן את החדר לפי התכניות שלו. זהו, יש לנו עוד חדר מסודר למופת בבית, והבן שלי התחיל לתכנן לי את הסלון ואת חדר השינה שלנו מחדש."

"הבת שלי אוהבת בגדים, אוהבת להתלבש ורגישה מאד לאסטטיקה – הרבה יותר ממני. בשלב מסוים פרוייקט הלבשת האחים הקטנים והאחיות שלה עבר אליה. היא מצטרפת לקניות של נעליים וביגוד לחגים ולעונות השנה כסטייליסטית מקצועית. התוצאה היא שאכפת לה מהכביסות, היא מארגנת את הארונות וגם מלבישה את הילדות לא פעם כשיוצאים מהבית לנסיעות או לאירועים."

"הכנות לשבת הן לחץ לא קטן, בפרט בביתנו – אני עובדת גם בימי חמישי ושישי וזקוקה מאד לעזרה של הילדים שיבצעו חלק מהמטלות לכבוד שבת קודש. בתחילה בהיסוס – שהרי זה תפקיד של אמא – ואחר כך בביטחון גובר והולך – העברתי לבת שלי את תפקידי הבישול והאפייה. גילינו שהיא שפית מלידה! האוכל טעים ביותר ואינני צריכה לבקש, לנדנד או להתחנן. משימות הניקיון נשארו שלי – התחלקנו".

"החבר'ה שלי טובים בפרויקטים. ביומיום, קשה להשיג מהם יותר מאשר המינימום הנדרש לתפעול שוטף של הבית – להכניס כלים למדיח, לשים את הבגדים שלהם במקום, לאסוף את החפצים שלהם מרחבי הבית ולהשאיר אמבטיה מסודרת כשהם יוצאים. אבל כשיש מיזם – אז הם יצירתיים! בערב פסח היה מדהים לראות מה הם יכולים לעשות בבית שלנו. לקראת בר המצווה הם היו נכונים לכל פעולה והיו להם רעיונות לשדרוג כל מטלה שהצעתי. כשתכננו נסיעה של שבוע לדרום – אני רק שילמתי. הכל היה עליהם. הלוואי שכל יום היה מיזם…"

מדוע זה עבד?

הילדים שלכם לא עצלנים. עובדה שהם פועלים עם תוכנת "Roomerenger" ומפעילים את הכישרונות ואת המומחיות שלהם כשיש להם במה להתבטא. כשמדובר במטרה ראויה בעיניהם, במיזם מלהיב, הם מגייסים את כל הכוחות ומצליחים בגדול.

הטיפים:

אוטונומיה – התשוקה לשלוט בחיים שלהם ולעשות משהו בדרך שלהם מניעה את המתבגרים שלנו ודוחפת אותם לבצע מטלות שנעשות חשובות להם. בשיטת המקל והגזר אנחנו, כהורים, שולטים על ההתנהגות של הילדים שלנו. בגילאי העשרה הדרך הזו מעוררת אנטגוניזם חזק מאד. הילדים אינם מוכנים לקבל את השליטה הזו אבל הם מחכים לאפשרות לבטא את השליטה שלהם. לכן, כשנותנים להם אוטונומיה הם פועלים – ועוד איך!

הענקת אוטונומיה אינה כה פשוטה כפי שהיא נשמעת שכן את רוצה שדברים מסוימים יתבצעו בתוך מסגרת זמן מסוים, בתוך מסגרת תקציב מסוימת ובהגבלות אחרות. כמו כן, לכל אחת מאיתנו יש הקריטריונים שלה להערכת ניקיון, סדר ויופי – וקשה לנו לקבל את הקריטריונים של האחרים, הקפדניים, היסודיים, החפיפניקים של הילדים שלנו. לאפשר לילדים לפעול בדרך שלהם זו עבודה עבורנו, כאמהות.

מומחיות – לילדים שלנו, כמו לנו עצמינו, יש דחף להשתפר בבצוע משהו שחשוב לנו. פיתוח כישורים ויכולות נעשה מיוזמתנו כי אנו מאמינים ששיפור יתרום לנו עצמינו. אנחנו נהנים לדחוף קדימה את היכולות שלנו ולהוכיח לעצמנו כי אנו מסוגלים להשיג אפילו עוד יותר. המוטיבציה הפנימית הזו – להשתפר, להתמקצע, להיות מומחים בתחום ולהפוך ליועצים של האחרים – גורמת לנו לבצע עוד ועוד, שוב ושוב, משימות שמאפשרות לנו להגדיל את הטווח ההתנסות שלנו. גם הילדים שלנו כאלה: כשיש לבת שלך כישרון לארגן היא תשמח להביא אותו לתכנון הטיול, האירוע או החופשה הבאה. כך בבישול, אפייה, נגרות וצבע. רק תני להם הזדמנות.

פיתוח המומחיות של הילדים דורש תשומת לב עדינה כדי לתת לכל אחד את המקום שלו, את ההצלחה שהוא ראוי לה. יש משפחות שמתקשות לאפשר לילדים לפתח תחומים שההורים חוששים לפתח אותם – גישה למחשב, פיתוח חוש אסטטי, עיסוק במסחר ובכספים. במקרים אלו חשוב להתייעץ עם בר סמכא ולכוון את הילדים הכישרוניים בזהירות לעיסוק נכון בכישרון שלהם. במקרים אחרים אמהות אינן מפתחות כישורים של הילדים פשוט מכיוון שזה גם הכישרון שלהן עצמן: אמא שאוהבת לבשל ולאפות מתקשה לתת לבנותיה "להשתלט לה על המטבח" והיא משאירה להן את עבודות הניקיון. לא פלא שהן אינן משתפות פעולה… פיתוח מומחיות של המתבגרים שלנו היא מטרה שתשפיע על חייהם הבוגרים לא פחות מהשפעתה על חייהם בהווה.

הזדהות – השאיפה לעשות את מה שאנחנו עושים למען משהו גדול יותר מעצמנו. מוטיבציה פנימית נובעת מהזדהות עם מטרות רוחניות חשובות שהילדים תופסים כמרוממות יותר מאשר סתם "לסדר את החדר" או "לבשל פתיתים". כשהילדים מזדהים עם המטרות שלשמן המשפחה טורחת ואליהן ההורים חותרים – הם נעשים חלק ממשהו מרומם וגדול והם רוצים לפעול למען המטרות הללו. יש משפחות שמדגישות את כבוד השבת, יש משפחות שמארחות ומכניסות אורחים. יש משפחות פעילות בארגוני חסד ובקהילה. הילדים שמרגישים את הערך הגדול של המטרות הללו – רוצים להיות חלק ונעשים פעילים עם כל הלב.

הזדהות מתחילה בנו, ההורים. אילו ערכים נחשבים בבית שלנו כתכלית ראויה? אילו מטרות נחוות כחלק בלתי נפרד מהחיים היומיומיים? במשפחות שבהן סדר הוא הכל בחיים, הילדים עשויים לחוות את הסדר כאובססיה, ולתאר את האם כ"חולת ניקיון". הם אינם מפנימים את הערך של הסדר או של הניקיון בבית ואינם מזדהים עם הערך הזה. לעומת זאת, יש משפחות שמדגישות את הסדר ואת הניקיון כתנאים נוחים לתפקוד בבית, לכבד את בני הבית ולהנעים להם את החיים. עם מטרות כאלו ילדים יכולים להזדהות והם מפנימים את הערכים החשובים בבית: התחשבות, חריצות, מנוחת הנפש, שמחה ואהבה.

בהצלחה!