מצבי לחץ
מה קורה במצבי לחץ? עוד רגע ליל הסדר? בדיקת חמץ, יש הרבה מה לעשות? הזמן קצר והמלאכה מרובה- הנוהל שאני ממליצה עליו הוא מודעות למצב בו אנו נמצאות. יש זמן בו אנו נמצאות במצב של אנרגיה חיובית גבוהה. בזמן הזה אני מלאה חיוניות- יש לי המון כוח, ניקיתי, העמדתי סיר עם אוכל, ניקיתי כמה ארונות- היה כיף ניצלתי את הזמן. הילדים מגיעים והם עייפים, כואב להם משהו, הם ברמת אנרגיה שונה לחלוטין מהאימא הנמרצת שלהם- אימא מאיצה בהם ודי מהר הלחץ מורגש, כל האנרגיה החיובית הגבוהה של אימא הופכת לפצצה. והאנרגיה מתהפכת לאנרגיה שלילית גבוהה. כדאי לרדת למצב של אנרגיה חיובית נמוכה. במקום לחשוב "נמאס לי, תמיד זה ככה, אין לי כוח, אין לי סבלנות, אני עצבנית" למצב ששומר על מעט מהאנרגיה החיובית שיש בך.
כל אחת צריכה ללמוד להכיר את עצמה ולדעת כמה זמן היא יכולה להיות באנרגיה חיובית יצרנית גבוהה- כמה זמן את יכולה לבשל עד שכואב לך הגב? כמה זמן את יכולה לארח את הבת הנשואה לפני שאת עוברת לאנרגיה שלילית? כמה זמן את יכולה להתארח אצל חמותך עד שהאנרגיה הופכת לשלילית? כמה זמן את יכולה להקריא לילדים סיפור לפני השינה, לפני שתתחילי להתעצבן? וצריך תמיד להפסיק לפני שאת מתרסקת. עבדת במטבח שעה- שבי לשתות כוס קפה. תאמרי לילדים של השכנים ללכת, לפני שזה יותר מדי בשבילך. כשאת עומדת לפני סיום האנרגיה החיובית הגבוהה- עצרי ועברי למצב של אנרגיה חיובית נמוכה, עשי משהו טוב שאיננו דורש ממך מאמץ גדול. אם את אוהבת לקחת את האוטו לניקוי, נקי את הבית שעה וחצי ואז צאי לנקות את האוטו, תחזרי הביתה, נקי עוד שעה ואז דברי בטלפון עם חברה, אל תתישי את עצמך בזמן ארוך בו את עושה דברים שקשים לך.
הדבר נכון גם ביחס לילדים- אימא שולחת את הילדה הגדולה עם התינוקת לגינה או לקניות, הן חוזרות אחרי שעתיים שמחות וטובות לב- אימא תופסת טרמפ על האידיליה ואומרת לבת הגדולה- עכשיו תאכילי את הקטנה ותשכיבי אותה לישון. האנרגיה החיובית של הבת עומדת להיגמר- כדאי לעצור בשיא, עכשיו כדאי להפריד בניהן ולהחזיר אותן זו לזו בעוד שעה, אם הן תמשכנה להיות ביחד- זה ייגמר לא טוב.
דוגמה נוספת- הילדים מנקים את הבית, הם לא יכולים להמשיך במשימה הזו למשך הרבה זמן, הקטנים יכולים לעמוד במשימות למשך 20 דק' הגדולים למשך מספר שעות ואז חייבת להיות הפסקה- זמן לשחק, לפגוש חברים, ללכת לקניות. אם הם ימשיכו לעבוד עוד ועוד האנרגיה החיובית תתהפך לאנרגיה גבוהה שלילית- קרי צעקות ומריבות. צריך לעצור לפני שכבר נהיה לא נעים. אימא צריכה להנחות את הילדים לרדת לאנרגיה נמוכה לפני שתגיע האנרגיה השלילית.
יצאתם לטיול? יופי, לא תאריכו את הטיול יתר על המידה, חזרו לפני שהילדים מתחילים להיות נודניקים. אם יוצאים לטיול עם ילדים גדולים וקטנים, תכננו את היום כך שהקטנים יוכלו לישון, אם הם לא יישנו בצהריים, המשך היום יהיה מלווה בבכי ובעצבנות, צריך לצאת להפסקה ולמנוחה לפני שהאנרגיה החיובית הגבוהה הופכת לשלילית גבוהה.
אנרגיה גבוהה לא נמשכת הרבה שעות, כמו שאדם זקוק לשינה כך במהלך הערות אנחנו צריכות מנוחה.
קבעי נהלים, קבעי הרגלים, שמרי על אנרגיה חיובית גבוהה ונמוכה לחילופין. תכנני מראש את מעשייך בשעות של אנרגיה חיובית נמוכה. ושיהיה חג שמח!!
מדהים. עכשיו הגדרת נפלא למה לפעמים כשיש אוירה מקסימה זה פתאום מתהפך לריב וכעס. גם עם הבעל.
לפעמים כשהאוירה מקסימה אנו תופסים טרמפ ומנסים להוציא עוד… ואז זה מתהפך
וואו! מדהים! אני חושבת שאם אני אצליח להפנים וליישם את המסר הזה, זה יצור אצלי שינוי משמעותי ביותר. זה יעזור לי לאזן קצת את ה"עודף תפקוד" שהגעתי אליו… תודה יעל!
כל כך נכון, הגדרת במילים מדויקות, גם אני מקפידה לעשות הפסקות מנוחה קצרות (קפה/משהו טעים/ספר) בתוך מרוץ עבודות הבית, והילדים אמנם קטנים, אבל גם איתם למדתי שכדאי לתת משימות קצרות כשיש מרץ והתלהבות ולעצור לפני שמתחיל הבלאגן. פסח כשר ושמח 🙂