… וגם שכולם יגידו שהיה אצלך נהדר ושבכל שנה רוצים לחזור על החוויה הזו! איך?
מפגש משפחתי בפסח הוא דבר מתבקש. בין אם זה בליל הסדר עצמו ובין אם נפגשים בחול המועד, אפשר להתארגן ולהפוך את האירוע לחוויה נעימה לכולם .
הפקתם אי פעם אירוע? כנראה שכן, אלא שאולי לא חשבתם שאתם מפיקים אירוע.
איך מתכוננים אצלכם בעבודה לאסיפת צוות? ולאירוח של מחלקות מסניפים רחוקים? ולביקורים של משלחות מחו"ל? ככה צריך להיערך גם למפגשים המשפחתיים בחג.
כמו תמיד, בגישה של "הבית – העסק הנבחר" – אנחנו משתמשים בארגז הכלים של המנכ"ל כדי לנהל את המשפחה ואת הבית שלנו באפקטיביות וכדי לקדם את המטרות שלנו. לכן, כדי להפוך מפגש משפחתי למוצלח אנחנו יכולים להסתכל עליו כמו על מפגשים בארגונים: נשאל את עצמנו מה המטרה של המפגש המשפחתי, איך מתארגנים אליו, וגם איך לא נתאכזב ממנו. מטרות כשמדובר בארגונים, אי אפשר לתאר מצב שבו פרויקט יוצא לדרך בלי מטרה. הצבת מטרות והגדרת יעדים הם הבסיס לכל פעילות ארגונית.
וגם בבית שלנו – התחלת הכינוס היא בהגדרת המטרה שלו: לשם מה התכנסנו? כי ההורים רוצים מפגש ורואים בו "חדש ימינו כקדם" – כולם סביב שולחן אחד? כי אנחנו, האחים, רוצים להיפגש ולשוחח? כי אנחנו, ההורים, רוצים שהילדים ייפגשו וייווצר קשר בין בני הדודים? ואולי אנחנו נפגשים כי זו ברירת המחדל של תכנית אמנותית לימי חול המועד? יש משפחות שבהן בכלל לא תכננו להיפגש, אלא שדבורי הגיעה עם הילדים לאימא, והיו שם כבר הזוג הצעיר והזוג הבכור, ואז התקשר גם נחום, אז יצא שאם לא יגידו ליוסל רק הוא לא יהיה.
ויש מי שבשבילם כינוס משפחתי הוא מסורת – כך מקובל מקדמת דנא, גם אצל ההורים עוד יזמו מפגשי משפחה כאלה וחייבים להגיע. אם ההורים במרכז – צריך לתכנן תכנית שתתאים להם. אם הנכדים במרכז – צריך לחשוב על תכנית שמתאימה להם. לפי שיקולים אלו מחליטים היכן להיפגש ולכמה זמן. טיפ: לפרוש בשיא. לוגיסטיקה לכל פרויקט יש לוח זמנים ומפגש משפחתי אינו יוצא דופן – גם למפגש משפחתי יש לוח זמנים! בארגונים, כמו במשפחות, קיימות שתי גישות: יש פרויקטורים ומתאמי מפגש שמתמקדים באנשים. הם מנסים להתאים לוח זמנים שיתגמש, יתחשב, יבוא לקראת כל האנשים המשתתפים בפרויקט והמתכננים להגיע לאירוע וישביע את רצונות כולם.
יש מי שאמונים על משימתיות עקבית ומודיעים מה לוח הזמנים ההגיוני מבחינת מזג האוויר, מחירי הכניסה לאתרים ושעות האוטובוסים ומבקשים מכל המשתתפים להתאים את עצמם ללו"ז שנקבע. זו לא שאלה של נכון או לא נכון, כי בכל מצב יהיו מי שיצטרכו להתאים את עצמם לסגנון הניהול של אחד האחים שמארגן את הפרויקט הגדול והמורכב הזה. כבני המשפחה, אתם מכירים היטב את הנפשות הפועלות ולכן אל תתנהגו כאילו אתם מופתעים שמפגש נקבע כפי שנקבע. מכיוון שלא היה כאן כל גורם הפתעה אתם יכולים להכין את עצמכם לכל תרחיש.
- קבעו בערב? תנוחו בצהריים עם הילדים ואל תתלוננו מדוע מאוחר כל כך.
- קבעו בבוקר? תכינו כריכים לדרך ותצאו מוקדם, אל תגיעו אחרונים ורעבים.
- קבעו בחוץ? תתארגנו מראש. אפשר להתכונן כמעט לכל מצב כשיודעים מראש מה הולך לקרות, ואתם יכולים לדעת.
כשבני משפחה אומרים שדברים היו "בלתי צפויים" הכוונה היא שהם עצמם לא טרחו להביט ולצפות קדימה. במשפחות הכול צפוי והרשות נתונה לכל אחד לבחור כיצד להתכונן.
למה וכמה?
מפגשים משפחתיים מעוגנים היטב במסורת הדורות, ומימים ימימה נפגשו אחים ובני המשפחה לאכול יחד. איוב כינס את כל בניו ובנותיו לאכול יחד, שאול מוצא את הרואה [את הנביא שמואל] ב"זבח משפחה" בבית לחם והדברים נזכרים בכמה וכמה מקורות נוספים.
ר' חיים ברבי בצלאל, אחיו של המהר"ל, חיבר ספר בשם 'ספר החיים' ובו הוא כותב כי חשוב ליזום מפגשי משפחה "וכן היה המנהג אף מימים הקדמונים להיות לכל משפחה ומשפחה יום מיוחד בשנה שהיה להם למשתה ולשמחה כמו שאמר דוד 'כי זבח משפחה לנו בעיר'" (ספר פרנסה וכלכלה, פרק שלישי).
עם זאת, כותב ר' חיים שמפגשים אלו צריכים להיות בלי שחוק וקלות ראש אלא מלאים בדברי תורה: "ומעתה אל תהי סעודת המריעים קל בעינך בזמן שאין עמו שחוק וקלות ראש… גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים ומחזקת את האהבה שבין איש לרעהו". וכן שלא יוציאו יותר מדי כספים על הנהגה זו אלא כפי שיכולים, ואפילו שיבטלו את הנוהג אם אין להם כסף ולא ייכנסו להוצאות מיותרות. בדברי אחי המהר"ל, שלמד עם הרמ"א, יש תשובות להתלבטויות רבות שמטרידות את בני המשפחה בקביעת המפגשים המשפחתיים הללו: המציאות היא שרוב רובן של המשפחות יוצאות בחול המועד לנסיעה אחת או יותר, ורובן גם מארחות או מתארחות לפחות פעמיים במשך החג. אם נחליט שהטיול שלנו הוא המפגש המשפחתי והאירוח שלנו הוא המפגש המשפחתי – נפסיק להתלונן על ההוצאות המיותרות ועל הזמן ועל הכוחות. כשהמפגש המשפחתי נערך בנוסף לתכניות אורקוליות, מופעים, טיולים והופעות – ברור שהוא מכביד על ההוצאות וקשה להיערך לקראתו.
לסרב ולהישאר בחיים
לא צריך לסרב, אפשר להסכים! הסכימו לאווירה משפחתית אצלכם בשולחן, הסכימו להישאר בגבולות התקציב שלכם, הסכימו לשמור על השפיות ועל המקום של כל אחד מן הילדים שחזר מן הישיבה ומן הלימודים ומחכה לקבל מההורים מנה של תשומת לב וקצת חינוך.
התמקדו במה שאתם מסכימים לו, לא במה שאתם מסרבים לו.
אם אתם אומרים כן לאירוח מיותר ומוגזם אתם אומרים לא להרבה מאוד ערכים ולקבוצה לא מבוטלת של אנשים מבני הבית. למעשה, אפשר בהחלט להגיע להסכמה על היקף האירוח וגם להבין שלאירוח מאומץ יש שכר גדול – כדאי להתאמץ כדי ליצור למשפחה שלכם את אלבום הזיכרונות המשותפים שלהם ולצייר בעבורם את הילדות שאתם רוצים ליצור להם. חשבו על משפחות שחיות בתוכנו ואין להם את הרקע המשפחתי המסועף שיש לכם – הם היו ששים להצטרף למשפחה גדולה כזו שמתארחת ומארחת ומרעישה ויש בה גב רחב לכל אחד ואילן יוחסין מסתעף שקושר כל בן משפחה לעשרות בני דודים שאכפת להם ממנו. לסיום, ראינו שאפשר וכדאי לאחד את המשפחה, וזה אפילו די פשוט אם מתאמים ציפיות ומוכנים להתרחשויות.
מפגש נעים!