קניית בגדים היא, על פי רוב, קנייה במעורבות גבוהה. הדימוי שלנו בעיני עצמנו והתדמית שאנו רוצים לבנות לעיני הסביבה נבנים לפי ההופעה החיצונית שלנו, ומה משפיע על הופעתנו החיצונית יותר מן הבגדים שאנו לובשים? בגדים משדרים יוקרה, מכובדות וגם ספורטיביות ועממיות. יש בגדים נשיים, רכים ועדינים. יש חליפות מחויטות קרות ורשמיות. יש מי שרוצות להיראות רזות והן מנסות להימנע מבגדים "משמינים" (אמרה התופרת: "פסים לרוחב משמין? צ'יפס משמין"). הן עשויות לחוש בנוח רק בבגד בעל גזרה ארוכה ובצבע כהה גם אם הן אוהבות צבעים בהירים יותר וגזרות קלילות יותר. מפליא לגלות עד כמה אנו מודעים לבגדים שאנו לובשים ולמגוון התחושות המשתנות עם לבישת בגד מסוים או מיד עם הסרתו.

איך ידעתי שהורדתי די קילוגרמים כדי להיחשב רזה? קיבלתי מעטפה ובה הזמנה לאירוע. קראתי את הפרטים, סימנתי לעצמי את הערב ביומן והתחלתי לתכנן מה אלבש. כשהייתי שמנה מעולם לא עלה הדבר בדעתי.

בני נוער רגישים במיוחד לתפקיד הבגדים בשידור התדמית שלהם לעולם ולחברה שמסביב מפני שהם בשלב שבו עדיין אינם בטוחים עם מי הם רוצים להזדהות וכמו מי הם רוצים להיראות. נערות מחליפות לעתים קרובות סגנונות לבוש ואחרי מדידת תכולתו של ארון הבגדים כולו הן מרגישות שהבגדים כולם אינם הולמים אותן, את מצב הרוח שלהן ואת הלך הרוח של החברות בסביבה והן זקוקות נואשות לבגד חדש.

בתי חלמה על בגד חגיגי ויצאה לקניות – לחיפושים. בהתחלה התלוויתי אליה, וכשפקעה סבלנותי והסכמתי כבר לכל דגם ולכל סכום היא הלכה עם חברותיה, ולבסוף לבדה, לאורך שישה חודשים ארוכים שבהם השתנה מזג האוויר והוחלפה האופנה שלוש פעמים. הדבר המטריד היה שבמשך כל התקופה הזו היא סירבה לצאת מן הבית בשבתות בטענה ש"אין לה מה ללבוש" ונעדרה מאירועים ומשפחתיים ומשמחות של חברות. אינני יודעת כיצד הצליחה בסופו של דבר למצוא בגד, כנראה פשוט התבגרה שכן בשנה שלאחר מכן מצאה בגד מיד בתחילת העונה.

קניית ביגוד, לכן, הופכת למסע לא קל המתפתל בין הרצוי, המצוי, הכסף, המרחק (למכירות, לחנויות, ובפרט לגרים באזורי הספר) והזמן שעומד לרשותנו. בקניית ביגוד אנו מעורבים רגשית, הנחות יסוד ופרדיגמות מנחות את המחשבות והרגשות הללו. אנשים המאמינים כי מחיר מורה על איכות מרגישים טוב כאשר שילמו מחיר גבוה למרות הקושי לעמוד בתשלום. מי שתופסים את הבגד כגורם חברתי וכמשפיע על מעמד, חושבים שזה נכון להשקיע זמן ומאמצים לקנות את המותג הנכון. אלו מאתנו שמניחים כי בגדים הם אופנה חולפת ותו לאו מעדיפים לקנות בהזדמנויות שנקרות על דרכם ובוחרים ביגוד זול שלא ישמש לאורך זמן ואינם חשים מרומים כאשר הבגד מתבלה לאחר עונה או שתיים. עלינו להיות מודעים לתפיסות העומדות בבסיס הקנייה שלנו, שכן קשה להשיג את הכול ולקנות בגד זול ואיכותי בתחילת העונה על פי הצורך המדויק של המשפחה בחנות קרובה לבית. מודעות לסדרי העדיפויות שלנו יקבעו את מידת ההשלמה שלנו עם הוויתורים שערכנו ואת מידת ההנאה שלנו מן הקנייה.

 טיפ תפיסה

ברשותן של נשים רבות נמצא ארון מלא ב"אין לי מה ללבוש". איך זה קורה? קונים חצאית שהיא ממש מציאה, חולצה בסופעונה, ז'קט אופנתי ועוד כמה פריטים שבמבצע, וכשדוחסים הכול לארון וממהרים לעבודה אין למצוא שם חליפה לבישה והולמת מסוג "כבס ולבש". החצאית אינה מתאימה לחולצה, המקטורן קצר לסוג כזה של חצאית והחולצה מתאימה לז'קט אבל לא למזג האוויר. בקניית ביגוד כדאי להתייעץ עם מי שמבינה ולקרוא קצת על תדמית כי המקצועיות ברכישת ביגוד מתאים תחסוך לך כסף. מי שיודעת להתאים לעצמה את הצבעים שהולמים אותה ואת הגזרות המחמיאות לה וקונה בגדים כאלה בלבד, נהנית גם מארון מסודר ושימושי.

 ומה עם מבצעים, סופעונה וחיסולים?

האם כדאי לקנות בגדים במבצעים? יש מי שיגיבו ב"כן" ענק ומתלהב. חברה הסבירה לי פעם שהיא הולכת למכירות סופעונה ולמבצעים בחנויות בגדים ונימקה את עצמה כך: "יעלי, תביני, את לא באה כדי לקנות, את באה כדי להרוויח!" ההתבטאות הזו חשפה בפני עולם שלם של מושגים סובייקטיביים בקשר לקניית בגדים במכירות זולות. מתברר, שבתפיסה הפנימית שלה, חברתי בכלל לא מסמנת את האירוע כהוצאה אלא כרווח! מבחינתה, היא הרוויחה היום חמש מאות שקלים ולא הוציאה מאתיים… התחלתי להבין את מוקד המשיכה הממכר של המכירות. את קונה, וחוזרת הביתה עם רווח. מה טוב מזה? הרבה יותר מהנה מאשר ללכת לעבודה, ללא כל ספק.

הגישה האופטימית הזו, שלא תמיד יש לה אחיזה במציאות, גורמת לנו לקנות בשמחה דברים בגדים יפים מאד שלא תמיד נחוצים לנו. הארון עמוס, קשה לנו להשתלט על הכביסות, הערימות מתגבהות ואנחנו ממשיכים לקנות בזול בגדים מהממים.

יש מי שאומרות שבמכירות הן משיגות בגדים איכותיים במחיר משתלם. אני רוצה לומר כמה מילים על האיכות של רוב הבגדים [והנעלים] הנמכרים בחנויות וברשתות הביגוד [והמזון!!] : מותגי ביגוד רבים ממתגים את עצמם לא באיכות התפירה, לא בעמידות הבד ולא במידת דחיית הכתמים שלו. במה, אם כן? באופנתיות של הבגד. המחיר הגבוה הוא פונקציה של האופנתיות, כשהרעיון הוא שהבגד לא יילבש ביותר מעונה אחת ולא יועבר לאחים הקטנים בשנים הבאות. האם זה מה שאת מחפשת בבגד? אל תשלי את עצמך בקשר לתכונות אחרות שלו. את משלמת על האופנתיות – הצבע והגזרה – לא על מידת הניצול הרב-שנתי שלו. מכך משתמע החשש שבשנה הבאה האופנה תשתנה באופן שיקלקל לך את שמחת המציאה שאת חשה כרגע.

למי כדאי לקנות במבצעים?

• למי ש"מושכת" את הבגדים של שנה שעברה עד חנוכה, יכולה ליהנות כעת מהמבצעים בלב שמח באמת! קני בגדים והמשיכו את החורף בהתחדשות מחממת.
• למי שמתגוררת בסמוך למכירות, למרכזי הקניות ולחנויות המחסלות. מי שלא קשה לה להגיע להחליף, ממש מיד ומחר, ותמיד שומרת את החשבוניות.
• למי שניחונה במידה מספיקה של אסרטיביות לממש את זכויות הצרכן שלה במקרה של תלונה על הבגד.
• למי שמכירה את המכירה, יודעת שאלו הנחות אמת ושהמחיר באמת משתלם ביחס לאיכות, למותגים דומים ולמותג הספציפי הזה כרגע.
• למי שלא מסכנת הרבה: יש לה סדרת בנות / בנים בזה אחר זה, בהפרשים לא גדולים של גיל, ואם הבגד לא יתאים בסופו של דבר – יש מי שילבש אותו בשנה הבאה או כבר בשנה זו.
• למי שיש לה טביעת עין מושלמת בקשר לגודל הילדים בהווה ובנוסף ניסיון ופרקטיקה לדעת כמה יגדלו במשך השנה, ויחד עם זה גם רוח הקודש לקלוע אל השערה בניחוש מה תרצה הבת שלה ללבוש בשנה זו ובשנה הבאה.
• למי שלא כל כך אכפת לה האופנה, קונה מה ששימושי ביותר ותלבש – היא ובני המשפחה – מה שיש בארון.
• למי שיש לה ארונות לאחסון המציאות במכירות עד שיבוא החורף הבא/ הקיץ הבא / החג / האירוע המיוחל.
• למי שיש לה כסף מזומן לשלם על הרכישה – אם נוסיף את ריבית האובדרפט בעו"ש לעלות הקניה, יתברר שלא קנינו כל כך בזול כמו שזה היה נראה מלכתחילה.

אבל יש מי שקונים במבצעים, גם כשזה לא משתלם להם, ובכל זאת מספרים לכם שזה היה נהדר. אל תתווכחו איתם. חן המקח על מיקחו. הקשיבו לדבר המומחה:

דבר המומחה:

מחקרים מצאו כי אנשים נוטים לשמוח במה שקנו. בין שהקנייה נעשתה לאחר מסכת של שיקולים רציונליים ובין שהייתה קניית דחף אמוציונלית – אנשים נוטים להצדיק את הקנייה ולהתמקד במה שהם הרוויחו בעקבותיה. כידוע, לכל מטבע שני צדדים ויותר. לפני הקנייה אנשים רואים את שני הצדדים – הטוב והרע – אך אחריה הם מגזימים בצד החיובי כדי שיוכלו להרגיש טוב עם החלטתם.  ר' יוחנן אומר כי "חן המקום על יושביו" (סוטה, מ"ז) ומסביר את התנהגותו של אדם שחי במקום רע, שיתושים מציקים בו לבני האדם, ובכל זאת בנדודיו למרחקים הוא מתגעגע אליו וחפץ לשוב אליו. ר' יוחנן מסכם ואומר כי חן המקום על יושביו וחן המקח על מיקחו  – מי שקונה חפץ שמח בו.

ומה יקרה אם יתברר שנפלנו בפח, שהקנייה הייתה קנוניה?

ובכן, גם אז נוכל להרגיש טוב בלב: כל החלטה שנתבררה כמוטעית ניתן להצדיק, להבין, להסביר ולהרגיש שלא טעינו – אלא הוטעינו. אנחנו החלטנו החלטה טובה, מבחינתנו אין עוול. תכונה אנושית זו תכונה טובה היא, שכן היא עוזרת לאדם לשמוח בחלקו. אבל היא שלילית אם אדם מתעלם מהנזק שהסבו לו קניות דחף בלתי מחושבות ומתרץ את כישלונותיו בהן בתירוצים מתירוצים שונים. שקרים עצמיים כאלו גורמים לאדם שלא להבין את תחבולות המכירה שבהן נלכד ולהמשיך לבזבז כסף תוך הצדקת מעשיו.