היי, שלום,

במייל הקודם אני ככה

פתחתי את הנושא של הדברים שלא קרו

כי זה מה שעמד לי על הלב

אבל אז אתן אמרתן לי – ש

מה באמת עושים עם כל מה שלא הספקנו? 

גם לי זה קורה

לא פעם

ומה שאני כותבת בהמשך זה השיתוף האישי שלי 

ומה עם כל מה שלא עשיתי? 

יש דברים שלא ייעשו לעולם, ואולי טוב שכך. 

– יש שיחות שלא עניתי להן, ואינני יודעת מי זה

 – יש מזונות שלא הספקתי לאכול חחחחחחח 

– יש קניות שהחמצנו, מבצעים, וזהו – המבצע כבר לא, או הפריט נמכר [הבת שלי חוותה זאת השבוע והצטערה]

ייתכן שלא הגענו לשמחת חתן וכלה ולא השתתפנו שם, פיזית.

בשכונה שלך הייתה הופעה, ולא הצלחת להגיע. יש מצב שאפילו רכשת כרטיס במחיר מלא!

כאשר משהו שתכננת לבצע אינו מתבצע, אני עורכת עם עצמי תחקיר קטן 

ומגלה – האם הסיבה היא שיקול דעת והעדפת משהו חשוב יותר מהאירוע 

או שמדובר בדחיינות – כניעה לעצלות, שינוי תכניות בגלל עייפות רגעית, חוסר מודעות לשעון 

ואולי טעות בסיסית בהערכת הזמן מלכתחילה, שבכלל דמיינתי שאוכל לבצע גם את הדבר הזה! 

המסקנות מלמדות אותי הרבה בתכנון של השבוע הבא. 

ומה עם ה"השלמות"?

יש דברים שאני צריכה להשלים – כלומר, אם זה לא נעשה, אצטרך לעשות משהו "במקום" מחר או בהמשך.

• להתקשר לאחל מזל טוב, אם לא הצלחתי להגיע לחתונה.
• לקנות אוכל מוכן [או מוכן יותר – במקום עוף שלם להפשרה, עוף מפורק / חזה מוכן לשניצל וירקות קפואים] במקום מה שלא קניתי או הפשרתי או קילפתי אמש.
• לפצות את הילדים על הטיול/ היציאה לגינה שהוחמצו – בפרס [שוקולד לפני השינה??? קורה]
• להציע ללקוחה משלוח על חשבוני כי הפריט לא היה מוכן בזמן.

ההשלמות, בדרך כלל, עולות לנו כסף, במקום הזמן שלא היה. לא תמיד זה כל כך גרוע. לפעמים אפילו עדיף.

יש משימות שפשוט עוברות למחר או למחרתיים 

והן מעמיסות על הלו"ז הבא

ואם לא אתכנן אותו נכון, אפול לאותם בורות שאליהם החלקתי בחוסר מודעות אתמול: 

לקבוע תור חדש לרופא שיניים או לפזיותרפיה

מבחן במועד ב'

לשטוף את הכלים מחר בבוקר, ולקום בשביל זה מוקדם יותר או לאחר לעבודה.

לגהץ בערב שבת את הבגדים, שאי אפשר ללבוש מקומטים ככה אחרי שהם נתקעו בכביסה לשבוע שלם.

הדברים שעוברים "מחר-כך" הם הכי מסוכנים – 

כי הם עלולים ללכוד אותי בתוך לופ של "לחץ-לא הספקתי – לחץ עוד יותר גדול – לא הספקתי"

כאשר כל "לא הספקתי" עשוי להיות משמעותי ובעל תוצאות גרועות יותר.

במקרים הללו אני מבינה ש"אני לא מגיעה לזה" ושאני חייבת לקבל עזרה. 

שלך

יעל