היי,
שלום לך! אני בעבודה.
אני יוצאת לעבודה כל יום כמעט – למרות שאני יכולה לעבוד מהבית.
האם מתבזבז לי זמן של נסיעות?
כן. שעתיים כל יום לפחות.
לא חבל?
לא.
כי אני רוצה לפגוש צוות, וגם בגלל שאני מנסה להתרחק מהמקרר. פשוט זה.
את מבזבזת זמן?
כן?
לא?
בעולמות ניהול זמן מדברים על "חשוב" ועל "דחוף"
ואני מגלה שרוב הזמן אני פועלת במישור של חשוב ודחוף:
– קופצת מהמיטה ועפה להעיר את הבנים
– מעמידה מכונה לבנה, כי מחר ראש חודש ואין חולצות
– מארגנת ארוחה לצהרים בצ'יק צ'ק
– רצה לקניות ביום חמישי כדי שיהיו פרודוקטים לבישול
– שוטפת כלים כי אין אפילו ספל אחד וכפית להכין קפה
– מבטיחה לבת שלי שאקנה לה מגנום, העיקר שתרוץ להביא את הקטנה מהמעון
– נשארת ערה עד שאני מסיימת את התיקונים / ההגהות / ווטאבר שהבטחתי ללקוחות
– אחר: ______________
– עוד: ___________________
– דוגמה משלך: ___________________________
חוץ מזה שאני מכבה שריפות
ונאלצת לבצע מהר מהר ובזריזות רבה משימות שאני חייבת –
יש גם מניע עמוק יותר:
כשאני מכבה שריפה, אין שאלה "למה את עושה את זה?"
אחד הדברים המעצבנים הוא לעמוד מול השאלה "למה עשית את זה?!"
הלמה הזה הוא גם לשם מה, מה המטרה שלך
וגם מדוע – מה גרם לך להתנהג ככה, להגיב ככה,
לבצע את זה באופן הזה או בזמן המסוים הזה
ולא אחרת?
השאלה טומנת בחובה האשמה: עשית זה סתאאאם! פעולה ריקה ללא תכלית!
אבל אני מרגישה שהייתה תכלית לפעולה הזו –
רציתי לנוח, רציתי להתפנק, ליהנות קצת, להרגיע. זה לא מגיע לי?
הטיפ:
אנחנו מנסות להשיג זמן כדי לבצע משימות – ונכשלות בגניבה.
גונבות זמן שמיועד למשימה אחת ומעניקות אותו למשימה אחרת.
זה לא טוב.
אם בשעות אחר הצהרים את צריכה להיות עם הילדים – אל תנסי לבצע כמה שיחות עבודה, או עם לקוחות אפילו לא במייל או בהודעות.
אם את בעבודה – את בעבודה, ואל תנסי לטפל גם בתורים לקופח או לטפל בכביסה תוך כדי שיחה בטלפון [למי שעובדת מהבית].
הרעיון של עירבוב זמנים קשור גם למנוחה: חשוב מאד לפנות זמן למנוחה, וכשאת נהנית, מתפנקת לך,
קוראת ספר או יוצאת להופעה *** [ראי למטה]
הכי חשוב זה לקבוע את הזמן מראש בלו"ז שלך, ולצאת בכיף, בלי רגשות אשמה,
כי ההפסקה הזו הייתה מתוכננת, נלקחה בחשבון מראש על כל ההשלכות שלה
והתוצאות הטובות שהיא תביא –
וגם אם לא סיימתי הכל, אני יודעת שהמצב בטיפול. הכל בסדר.
על תכנון הפסקות בשיטה של ניהול אנרגיה – קראי בקובץ המצורף.
המסקנה:
לכל זמן ועת.
לפעמים לצאת לעבודה זה בזבוז זמן.
לפעמים שטיפת כלים היא בזבוז זמן יקר מאד שצריך היה להיות מוקדש לדברים אחרים.
לפעמים חבל על הזמן לאפות עוגה, ולפעמים ממש לא – זה חשוב וערכי וטוב שאפית!
תשאלי את עצמך למה את עושה את זה,
וכשקשה לך לבצע את זה
תתחברי לערכים, למטרות, למצווה,
לשמחה שתיגרמי לאחרים,
לאור בעיניים של הילדים שלך
לסיפוק שלך
כשתראי את המשימה הזו מבוצעת על הצד הטוב ביותר.
שלך
יעל