בפוסט הזה אני רוצה להעניק לך כלי חיוני להתמודדות עם מצבי לחץ.
החיים בבית מזמנים אינסוף התמודדות עם לחץ, עומס של מטלות וזמן קצר שמיועד לביצוע. בדרך כלל אנחנו פוחדות מלחץ ועושות כל מה שניתן כדי לא לדחוס מטלות ליום אחד, לשבוע שלפני החג, לרגע האחרון שלפני שבת. אנחנו פוחדות שכשיגיע הרגע שבו נצטרך לפעול ללא הפסקה במשך זמן מסוים אנחנו עלולות להגיב בפחד, חרדה ואפילו שיתוק. אנחנו גם פוחדות שדברים ישתבשו ולא נוכל לשלוט על התוכניות שלנו ונתקל בקשיים שלא נוכל לפתור. כל אלו הן סיבות טובות כדי להמנע מלחץ.
באופן אירוני ניתן לומר שאנחנו ממש לחוצות מהלחץ, כל כך לחוצים שמא יגיע הרגע האחרון ונילחץ…
אבל חיים של אמא הם עומס תמידי ושיבושים שבשגרה והלחץ פשוט מגיע. הפחד מהלחץ לא עוזר, לכן עלינו ללמוד איך להגיב ללחץ ולא איך למנוע אותו.
אני רוצה להבחין בין לחץ לבין מתח:
לחץ הוא רמת אנרגיה גבוהה,
פעילות ערנית עם העומס עצמו.
מתח הוא הרגשות השליליים שנלווים אליו.
כשאת במצב של אנרגיה גבוהה את במצב חיובי: את מרגישה טוב, את שמחה להתאמץ, את דרוכה לקראת התוצאות, את אוהבת את מה שאת עושה וחשה בבירור שאת עושה את הדבר הנכון.
זה יכול להיות כשאת יוצאת לקניות של ביגוד לחג, כשאת מבשלת לקראת אירוח, כשאת מתכננת מסיבת יומולדת הפתעה לבעלך. את באנרגיה גבוהה, את רוצה להספיק הרבה ויש בך ביטחון שאת מצליחה לבצע מה שאת רוצה.
אנרגיה גבוהה שלילית היא סוג אחר של לחץ. לחץ עם מתח.
לחץ שמלווה בכעס, בעצבנות, בחוסר סבלנות וברגשות מרירים הוא הלחץ שאת לא אוהבת.
את נגרררת בשמש עם שלש שקיות וכבר לא יודעת איך תחזרי הבייתה, הילדים כל רגע מתקשרים איפה את כאילו שלא יצאת לקנות להם את המתנות שהם מחכים להם. את מבשלת ומבשלת והגב שלך מתחיל לכאוב אבל את חייבת לסיים ולחכות עד שהסיר ירתח כדי להוסיף את היין בגמר הבישול ולהפוך עוד פעם את העוף בתנור.
את חושבת על הפתעה אבל כל מי שאת פונה אליו מתחמק ואינך משיגה בטלפון את מי שחשבת שיוכל לספק את המידע או את השירות – כל הכוונות הטובות מתחילות להיראות נאיביות, אי אפשר לבצע כלום! התסכול גואה, ואת מתחילה לדבר בקול, לצעוק על מי שבסביבה ולגעור בעצמך [ובעצמים דוממים:) ] על שאינם משתפים פעולה.
אחרי כמה דקות של אנרגיה גבוהה שלילית אנחנו עייפות, סחוטות, מרוקנות רגשית ופיזית. נמאס, אין כוח, יאוש.
-מבשביל מה להתאמץ? ממילא אף אחד לא מעריך.
– למה אתם שואלים? תעשו מה שאם רוצים, ממילא אתם לא מתחשבים בי.
– תקחו מה שאתם רוצים, תקנו, לא אכפת לי, שיעלה כמה שיעלה, ממילא לא עוזר לחסוך.
– תפסיקו לריב, אני לא פה. תסתדרו לבד. אני אמרתי את דעתי ותעשה מה שאתה רוצה.
כל אלו הן אמירות תבוסתניות של מי שרמת האנרגיה שלה ירדה, אבל באופן שלילי.
לדוגמה
ניתן לתאר יום שישי אופייני:
אני מתעוררת מוקדם וכולי מלאת אנרגיה חיובית. יש אורחים, צריך להעיר את הילדים ולהכין את הבית שיהיה פרפקט לכבוד שבת ולכבוד האורחים. אני מעירה את הילדים, מקלפת ירקות, מכינה להם סנדויצ'ים ומנפה קמח. נותנת להם משהו לפה ומבטיחה שיזדרזו וכשיחזורו תהיה להם פה עוגה נהדרת. הם יוצאים ואני עם מערבל הבצק, בעלי חוזר מהתפילה ואני עם שלושה סירים על הכיריים. בינתיים הבצק מוכן ואני מכינה מילוי, העוגיות בתנור ואני שוטפת את הסלון. מזיזה את הספות ומביאה את המים בדרך גם לחדר בנים. יש שם בגדים מפוזרים אז אני מגיעה למרפסת השירות, שם יש בלגן כללי כי אתמול היו אמבטיות אז אני רק מזיזה מפה לשם כדי לאוורר ולמיין מה לכביסה ומה לא.
הי, כבר שתים עשרה!
הם בדלת,
– רגע חכו, אני כבר מיבשת את הרצפה,
– לא להיכנס, תיכנסו בזהירות,
– רק שניה, אני מוציאה את העוגה מהתנור,
– חכו בסבלנות, מה זה שרעבים בשתים עשרה? כל יום אתם אוכלים רק אחרי אחת.
– יום שישי היום. אתם יודעים.
עוד כמה דקות והם בפנים, הרצפה יבשה ואני עצבנית: פירורים, עקבות, סימנים. רק אני עובדת פה ואת אף אחד זה לא מעניין. אוקיי. די, קחו עוד פרוסת עוגה, בשבת אחרי צהרים כשלא יהיה אל תתפלאו.
נראה כאילו אין מנוס מן הלולאה הזו. הרי תמיד אחרי שיש אנרגיה גבוהה האנרגיה יורדת. איננו יכולים להיות כל הזמן ברמת אנרגיה גבוהה.
נכון.
ואנחנו יכולים להתאושש ברמת אנרגיה נמוכה בלי מתח, בלי לחץ וגם בלי מתח. רמת אנרגיה נמוכה חיובית היא, במילים אחרות – פעילות מתוך זרימה, שלווה, רוגע. אנחנו עושות דברים שאנחנו אוהבות בלי תחושה של דחיפות. אלו הם דברים שאנחנו רוצות לעושות ונהנות מעצם התהליך של העשייה, לא רק מן התוצאות. את יכולה לתת רשימה של פעולות כאלו? אני נרגעת מטיפול בתינוק, מרחיצת ילדים, ממיון של משחקים או ניירת. אלו פעולות שגורמות לי להרגע, שאני עושה אותן ממקום נעים ובטוח בלי כל תחושה של עומס. גם אם יש עוד הרבה מה לעשות, כשאני עסוקה באחד מאלו אני לגמרי בתוך העשייה. יש גם פעולות פנאי מסוג כזה: קריאה, למשל.
הטיפ הוא לתכנן את היום בצורה של לחץ והתאוששות לסירוגין. אנרגיה גבוהה חיובית ואז אנרגיה נמוכה שתהיה חיובית כי לא היית כלל במקום של אנרגיה שלילית.
בדוגמה של יום שישי,
את מתיישבת לאכול משהו או לשתות,
אחרי שהעמדת שלושה סירים את נעצרת להריח את המרק.
לפני שאת מתחילה עם החדרים את מתקשרת לומר שבת שלום למישהי שאת אוהבת.
רבע שעה לפני שהילדים באים את יושבת על הספה עם כוס קפה ומתכננת מה תגידי לכל אחד שנכנס הבייתה.
שימי לב, שהם נכנסים הביתה – כל אחד מרמת האנרגיה שלו וחשוב שתהיי שם בשבילם, מוכנה להכיל את האנרגיה המתפרצת ולהרגיע!
הטיפ הוא – לאורך כל שעות העבודה, הביצוע, בין בבית בין במשימות של העבודה או העסק – לתמרן לחץ והתאוששות, לתכנן מראש את המשימות ככה שתהיי בלחץ ואז בלי לחץ. אל תנסי לדלג על ההתאוששות גם כשאת מרגישה ש"אין לך זמן" – אין לוותר עליה.
היזהרי מלהיכנס למילכוד של ה"שוונג" וההספקים.
תעצרי מיוזמתך, את צריכה ליזום זאת.
תנהלי את היום שלך ותכיני לך מראש את רגעי ההתאוששות שלך.
במקום לנסות להספיק עוד משהו, ורק עוד זה, ואם כבר אז כבר, במצבי לחץ את את מגלה שיותר זה דווקא פחות!