בזמן החופשה יצרו קשר רבות ממשתפות הקורסים של סדר בבית וניהול זמן ושאלו  – כל אחת בדרכה – אותה שאלה:

האם לנסות לשמור על הסדר, על השגרה, על ההרגלים למרות החופשה

או

לקבל את החופשה בהבנה, בהתחשבות, "לרדת" מהכל ולוותר, ולקבל את הבלגן – כי ככה זה בחופשה?

הגישה של "או -או" מזכירה את תפיסת "הכל או כלום" של פרפקציונסטיות חסרות פשרות, ומוכרת לרבות מאיתנו במצבים של הרמת ידיים, שקיעה אל תוך האין ובזבוזים של זמן ושל כסף מתוך תחושה חזקה ש"עוד מאה שקלים לכאן או לכאן לא ישנו באמת את המאזן הפיננסי של המשפחה שלנו" ולכן "אם כבר, אז כבר" בואו נהנה ואחרינו – המבול!

הגישה המאוזנת, המשלבת, הגישה של "גם וגם" מכניסה אותנו למערכת חדשה של בחירות ושיקול דעת, אחריות אישית ותודעה גבוהה של שפע: יש מגוון אפשרויות התנהגות ואיננו מוכרחים לבחור דפוס אחד בלבד.

אכן, קל יותר להישאב לתוך מצבי "או -או" כי התנאים שקיימים במצבי הקצוות הללו עוזרים לנו לטוס על אוטומט ולהגיב כמו שאנחנו רגילים – השגרה עוזרת לנו להקפיד על ההרגלים, הצורך לצאת לעבודה גורם לנו להתעורר בשעה קבועה, ההכרח לשלוח את הילדים לגנים ולבתי הספר מניע את הבוקר בשרשרת פעילויות של קומו- תתלבשו-תאכלו- תצאו.

ומה קורה בחופשה?

הכי קל לקום כשמתעוררים, להסתובב בפיג'מות עד שחייבים לצאת לקנות חלב ולחם. להוציא את כולם ולהתעכב בגינה ואז לאכול בחוץ ולחזור למלקחות, כי לכולם חם, ו"למשוך את הזמן" עד שהם נרדמים על הספה בסלון.

קביעת הגבולות בזמן החופשה, או קביעת הגמישות בזמן השגרה מביאים אותו למקומות עמוקים של חזון, ערכים, בחירות ולקיחת אחריות על ההתנהגות שלנו. אין טייס אוטומטי, אין דפוסי התנהגות, אין "ככה זה". אנחנו הולכות להשקיע ולהתאמץ כדי שדברים יקרו בצורה מסוימת –

את צריכה לנמק ולשכנע וליצור מוטיבציה ולהניע [גם את עצמך!] כדי לקום בשבע, כדי לאכול ארוחה בריאה, כדי להתלבש ולסדר את הבית וכדי לאכוף סדר יום הגיוני, שבו ההשכמה היא בבוקר וארוחת ערב איננה בלילה. היכולת ליהנות מהחופשה ומהבטלה יחד עם שמירה על חלק מההרגלים ומהסדרים דורשת מאיתנו תכנון ומשמעת עצמית. התוצאות הן בזבוזי זמן מוגבלים למדיי, בהייה במסך וצפיה במחשב ומשחקים דלי תוכן אבל גם הישגים מיוחדים של שיחות נפש וצחוקים אל תוך הלילה וסדר במגירות וכיף במדפים. המסגרת שלא התפרקה לגמרי בחופשה מתהדקת שוב לקראת שנת הלימודים ביתר קלות.

ספרי לנו, שתפי אותנו:

האם בחופשה הבית התפרק לך לגמרי? הם לא עשו כלום? שום תורניות, לא סדר ולא עזרה?

האם קמתם וישנתם ואכלתם בכל שעות היממה והבלגן הצטבר באופן מפחיד?

האם שמרת על שגרת סדר וארגון וערב שבת ותפקידים מהילדים וגם הרגלת אותם לסדר את המיטות כל בוקר לכבוד החופשה והזמן הפנוי? הבנות למדו לתקן מכפלות ולאפות?

איך זה עבד אצלכם ומה את מרגישה שאת צריכה לעשות עכשיו, בפתח שנת הלימודים, כדי להחזיר את המצב לשגרה?

אני כאן איתך, באותה סירה, מנווטת אל אי הסדר :).