לחץ הוא התחושה החזקה מאד שלפנינו עבודה רבה. רשימת מטלות ארוכה – בפרט אם רוב המטלות חשובות, ובמיוחד אם את חלקן רק אנחנו יכולים למלא – נותנת לנו הרגשת שליחות ויעוד, ממלאת אותנו גאוה, נכונות להתאמץ למען משהו חשוב וערכי, רגשות של מסוגלות וחשיבות. אנחנו רוצות לדעת שזקוקים לנו, שאנחנו מביאות תועלת רבה.

אין כמו הלחץ – כטריגר שמעלה את רמת ההערכה העצמית שלנו. כששלמה המלך מדבר על ימים עצובים, ללא לחץ הוא קורא להם "שנים שתאמר אין לי בהם חפץ" – התשוקה נמוגה, אין בשביל מה לקום בבוקר.

עם זאת, כשאנחנו עומדות מול ערימת כביסה לקפל, כלים בכיור, ילדים עייפים, מקלחת מבולגנת – אנחנו מבקשות שפיות, ועורגות לקצת פניות, איזון, שקט נפשי ושלווה שקשורה בכך שהמלאכה עשויה, שעושים כל דבר בפני עצמו ולא תוך כדי, שעובדים בנחת  – ממשימה למשימה, ללא בלת"מים, ללא הפתעות, בלי בלתי צפויים ובלי שצצות מולך מידיי רגע דרישות חדשות.

ההצפה הרגשית שמשתלטת כשעומס המשימות דוחק אינה לחץ אלא מתח – אלו הם רגשות של פחד וחרדה שלא נצליח, שלא נעמוד במשימות ושההשלכות של חוסר הביצוע יהיו נוראות. אנחנו מפקפקים ביכולת שלנו ובמציאותיות של הנדרש וכועסות על מי שהניח לפתחנו את כל המטלות הללו. הכעס והחרדה יחד עם ספקות וחוסר אונים יוצרים תערובת רגשות סוערים שמטביעים אותנו – ותוך כדי כך הזמן חולף, ותחושת הדחיפות מתגברת.

אם נפריד בין תחושת הלחץ לתחושות המתח נגלה שלחץ הוא "יום שיש לי בו חפץ" ואילו מתח הוא התרגשות שלילית סביב העשייה. המתח נובע מאמירות פנימיות של "לא הוגן שרק אני עובדת כאן" וגם "כל העול עלי" ולפעמים אפילו "אין מצב שאני עושה את זה ביום אחד, לא יקרה – ואני הולכת לסבול מזה" והפחד מהביקורת של "יאשימו אותי שדברים לא קרו".

לא פלא שרבות מאיתנו נתלות בכל מה שמבטיח חוסר לחץ. הלחץ נתפס כמי שמשבית שמחות, והיפך של אושר והנאה, והרוגע נתפס כמציאות הרצויה ביותר – כל הזמן.

המציאות היא שלחץ הוא חלק מהחיים, וככל שהחיים שלך לחוצים יותר, יש להניח שאת חשובה יותר לסובבים אותך, יקרה להם, משמעותית להם ומעורבת בחיים שלהם בהדדיות שממלאת אתכם קרבה ואושר. לעתים קרובות, אנחנו ניצבים בפני מטלות רבות שמקורן בהנאות שלנו: במקצוע שבחרנו לעצמנו, בילדים שלנו ובמשפחה שלנו, שאנחנו כל כך אוהבים לטפל בהם, לעשות למענם ולפנק אותם.

לחץ הוא ההנאה של כיבוש ההר, הטיפוס המאומץ שמסתיים בסיפוק גדול והכיף לאורך כל הדרך!

מהיום, את מברכת את הלחץ בחייך:

1. אמרי לעצמך: אני שמחה לטפל במשפחה שלי, בילדים שלי, בבגדים, בכביסות, בקניות ובבלגן.
2. מצאי דרכים ללמוד- בשיטתיות – איך לבצע ביעילות את כל המטלות הדחופות בזריזות ובמיידיות – כדי שתרגישי שליטה על הדברים ולא הצפה.
3. במקום לדחות משימות מלחיצות, הקדימי לדון בהן, לחשוב איך לבצע אותן, לפרק אותן לצעדים קטנים כדי שתהיה לך תחושת ביטחון בקשר ליכולת שלך להתמודד איתן.
4. החזיקי יומן שבו רואים את כל השבוע, וגם את כל החודש – כשתפיסת הזמן שלך תגדל ותוכלי להכיל חודש שלם קדימה, ההרגשה שלך בקשר למטלות שעומדות מעבר לפינה תהיה שלווה הרבה יותר.
5. תזכרי שמטלות דחופות מתבצעות בדרך כלל במסגרת הזמן שלהן, וחשוב להשלים אותן – לאו דווקא להשקיע באיכות שלהן. תבחרי בין עמידה בלוחות זמנים לבין איכות הביצוע במטלות יומיומיות דחופות – כך תרגישי שהכל בסדר, מאוזן, שפוי.

אחת האפשרויות, והקצרה ביניהן, ללמוד איך להוריד מתח מהבלגן בבית הוא להרשם לתכנית  "סדר בבית" – ובמיוחד עכשיו, חודשיים לפני פסח [כן, רק חודשיים!!] – קבלי את כל הפרטים עם כל הבונוסים המיוחדים כאן.