חם, ובגלל שכל כך חם, אף אחד אינו רוצה לעזור, לעבוד, לצאת לקניות, לבשל ובטח שאף אחד לא שש לשטוף כלים. ביום שישי מרגישים את זה הכי חזק: המטבח לוהט, וכל בקשה "להשלמת ציוד" מהמכולת השכונתית שממש כאן ממול, נתקלת בחומת אדישות – שלא יהיו חלות לשבת, שלא יהיו פיצוחים, שלא יהיו ממתקים – העיקר לא לצאת החוצה. נסתדר בלי עוגות – העיקר שלא אצטרך לשהות במטבח הרותח עוד חצי שעה או יותר.
יום שישי כל כך חם, שבת עוד יותר חמה.
כבר בבוקר הרחוב מהביל-
אפילו בערב קשה לצאת מהמזגן!!
מה עושים כשחם?
סובלים. בחובות הלבבות מוגדר האיש השלם במעשיו גם בתואר "סבלו ארוך" והמילה סבל היא השורש של המילה סבלנות. היכולת לשאת אי נוחות, לסבול אותה, היא תכונה נעלה שאנחנו מפתחים במשך החיים בעל כורחנו. כל אחת מאיתנו יודעת שהיא עברה כבר כמה וכמה אירועים בלתי נסבלים, ושרדה – כלומר, סבלה והצליחה לסבול את זה. הנשיאה בעול החיים, ממש כמו סבל הנושא משאות, היא גבורה והתחשלות.
חם? נכון. זו אי נוחות שיש לשאת בשקט, בהשלמה, בענווה שמקבלת את המציאות כמו שהיא: איננו יכולים לשלוט על הכל. אנחנו רק בני אדם, קטנים, ומזג האוויר חזק מאיתנו.
כניעה לכוח גדול מאיתנו [מזג האוויר, במקרה הזה] והשלמה עם המציאות מלמדת אותנו שבתוכנו יש עצמה אדירה לחיות את חיינו למרות התנאים שבחוץ. אמנם חם, חמסין ממש, שרב, מליון אחוזי לחות – ואנחנו מדברים בכבוד, מחייכים, מסדרים, ממלאים את סדר היום שלנו עם כל המחויבויות ומבצעים את העבודה שלנו גם בתנאי הללו. זוהי סבלנות.
מה אומרים לילדים כשהם מתלוננים שחם להם?
הכי פשוט והכי אנושי ואוהב: מכירים בכך שחם, ומוקירים את העובדה שהם מוכנים להתאמץ ולעשות דברים גם כשהתנאים אינם אידאליים. אין מקום לגערות מסוג "אז מה אם חם?!" "גם לי חם!" "לא מעניין אותי שחם, זה לא מסוכן, קום ותזיז את עצמך". נסו לתת אמפתיה ולהזדהות בגלוי עם הקושי: "אני יודעת שחם, וצריך לשטוף כלים במטבח. בוא נחשוב על דרך לעשות את זה מהר ולהקל על העבודה שלך".
החום כאן, לא תוכלי להתעלם ממנו.
גם אנו עצמנו, האימהות, מתאכזבות ואפילו נפגעות כשמתייחסים לכל מה שאנחנו עושות כאילו היה מובן מאליו, – "בקליל" "בקטנה" – וכולנו אוהבות לשתף באחוות עמלות את הבדיחות על הבעל שציין בסיפוק שהלילה התינוק לא התעורר בכלל. כמה היינו שמחות ומסכימות להשקיע עוד אם רק היה מי שאומר – "כמה התאמצת!"
"כמה השקעת!"
" תודה רבה לך! אני מתאר לעצמי את החשיבה על כל פרט, את הדאגה, את תשומת הלב ואת היצירתיות שיש פה – ומתרגש!"
[הערת מערכת: המשפטים מתאימים לנשים ולגברים כאחד, מטעמי נוחות הופיעו בלשון זכר]
הטיפ:
הכירי במאמצים שלהם, ואז השתדלי למצוא דרכים להקל.
פטנטים של עצלנים
חשבתי פעם לכתוב ספר או לפחות רשימה יצירתית של פטנטים של עצלנים. לילדים יש אלפי כאלו, שאימהות פוחדות שיהפכו להרגלים רעים שהשוויגער של הבת שלך תאשים אותך בהם… ובכל מקרה, הפרפקציונסיטיות שבינינו וגם הפריקיות של השליטה יודעות בביטחון מלא שיש רק דרך אחת לבצע דברים – הדרך הנכונה [וזו הדרך שלי!!] ואינן מעודדות אותם, את הילדים, להציע רעיונות חלופיים לביצוע עבודות בית.
וחבל.
הנה דוגמה שהקפיצה אותי: אחת המשימות הכי חמות היא לתלות כביסה. יש הרבה כביסה בקיץ, הרבה מגבות מהים/בריכה/ מקלחות אינסופיות, יש הרבה מצעים גם בגלל האורחים – ובקיץ אינני רוצה להפעיל את המייבש כשהשמש בחוץ כל כך מייבשת.
אה, מה-מה? צריך לתלות את הכביסה בשמש.
לילדים שלי היה רעיון:
הם הכניסו לסלון הממוזג את מתקן הכביסה החורפי, תלו עליו את הכביסה ואז גררו אותו למרפסת השמשית הלוהטת להתייבש בחוץ.
אהבתי!!!
אהבתן?
שתפו אותנו כאן ברעיונות שייקלו עלינו לסדר, לבשל, לארגן ולמלא כל פעילות יומיומית למרות החום.
תודה!
כן. מאוורר באזורים שהמזגן לא מגיע, לתלות כביסה מוקדם בבוקר או בערב, אפשר גם בתוך הבית למי שיש מקום, חולצות גברים אני מפזרת על כל הכסאות בסלון בלילה ובבוקר הן יבשות וחלקות ! ישר לקפל… באופן כללי אני מקפלת חולצות גברים ישר מהחבל ומי שרוצה אח"כ לישר יותר ולגהץ מוזמן…
אגב דיבת הארץ – היה רבי חסידי (לצערי שכחתי בדיוק מי…) שאמר שאסור להגיד שהחיים שלנו רעים – כי כל מה שה' עושה, לטובה. אבל מותר להגיד שהחיים הם מרים – כמו שתרופה בדרך כלל מרה אבל אנו יודעים שהיא מועילה!
ולמעשה – נגיד לעצמינו שמזג האויר מאתגר במקום קשה – "אתגר" מזמין השתדלות להתגבר וסיפוק בעקבותיה במקום המשקל הכבד של "קושי".
…עוד פחות משבועיים ט"ו באב, ואז תש כוחה של החמה…
בינתיים מותר לחפש לעצמינו קצת הנחות במירוץ.
לתלות כביסה ממש מוקדם בבוקר , גם עוזר לאלה שמתעוררות מוקדם. בחוץ שקט וקריר עדיין, ואז "טקס" תליית הכביסה אינו כל כך מורגש.
אנחנו תולים כביסה בשעות הלילה, ומורידים בבוקר לפני שהשמש כבר שורפת את כולנו.
היפוך ארוחות-
בצהרים כשחם וחם לבשל וחם לאכול אוכלים ארוחה קלה.
ובערב כשהחום מוקל אוכלים ארוחה מבושלת.
מקפיאים פירות-מנגו מקולף וחתוך,ענבים. ואוכלים קפוא-מרענן ובריא.
בסד קודם כל חיזוק רוחני לעצמינו כי מי שרוצה לחזק צריך להתחזק או כמו שהרב הרוש אומר בספרו הנפלא גן החינוך : איך אתן מה שאין ?
אז ככה איך מזג האויר היום ? מצוין ! בדיוק כמו שהשם רצה שהוא יהיה ! " זה היום עשה השם – נגילה ונשמחה בו "
ובענין הרענונים כשאין מזגן או מאורר בשטח אפשר לשפוך מים בנטלה או מתחת לברז על המטפחת או על הראש ו הרעננות נשמרת לאורך זמן ואז שוב…
תודה על הפוסט! גם אני משתמשת בטריק של הילדים שלך… כל הקיץ אינני יוצאת לתלות כביסה על החבלים בחוץ אלא מעמידה בסלון בפינה מתקן כביסה ועליו תולה עם מזגן בנעימות. ככה אני לא צריכה לעמוד חצי שעה בשמש הקופחת, לא צריכה להפוך את הבגדים שלא ידהו בשמש, לא צריכה לסחוב סלסלאות בגדים והכי כיף שהריח של המרכך נשמר ועושה אווירה מרעננת בבית!
אצלי יש מזגן בסלון אבל לא במטבח. בשביל לעבוד במטבח נעים ולא 'לחפש תעסוקה' רק בסלון – אני מדליקה מאוורר מול הפתח של המטבח, המאוורר מזרים את האויר הממוזג למטבח ועושה פלאים!
אצל חמותי (ירושלמים בלי מזגן) משתמשים בשיטה של איגלואים – מאוד חם, אוכלים איגלו, מתקררים, ממשיכים לעבוד, ושוב.. עד הלילה שנהיה קריר.
שיהיה אחראי רענון- עם אקדח מים שישפריץ לבקשת ה"חברים"