כשמדובר על צרכנות נבונה אנחנו מצביעים ברגליים: מוצרים מתכלים הם הוצאה גדולה, שוטפת, גמישה וחיונית במשפחות צעירות ומתבגרות וכולנו רוצים לחסוך. למה לשלם על פסטה 9.99 אם אפשר לקנות חמש אריזות פסטה באותו סכום? באותו סכום, אבל ברשת אחרת.
וכאן פרושה הרשת.

הרשתות השונות יוצאות מידי שבוע – לא מידי חודש, לא מידי שנה, לא רק לקראת החגים – כל שבוע, פעמיים בשבוע – הן יוצאות במבצעים חד פעמיים שלא יחזרו השבוע. מוצר הדגל הוא מוצר בסיסי שעולה על שולחננו בגרסה רגילה ממוצעת. כעת הוא מוצע בגרסה פשוטה יותר וזולה הרבה יותר. הדוגמאות מסובכות ואני בטוחה שמנהלי השיווק ברשת הקדישו לכך מחשבה – כלומר, זה לא קורה במקרה:
אתם רגילים לאכול דגים במשך השבוע? סול ב 39.99 לק"ג? קבלו את המרלוזה עם עור ב9.99 לק"ג. אתם לא יודעים מה הטעם של המרלוזה ומה זה אומר עם עור, המחיר הרבה יותר נמוך. הייתם מעדיפים בפירוש שהסול יעלה 19.99 ואפילו 29.99 ותקנו בלב שלם. נראה נורא בזבזני לקנות סול/פורל/סלמון במחירים המלאים שלהם כשיש מרלוזה במחיר רצפה. מה עושים?
מבצעים אחרים מציגים לכם מוצר יוקרה שאינכם רוכשים במחיר מצוין: שמפו יוגורט ושקדים ב19.99 לבקבוק של 500 מ"ל + משחת קרם מזין לקרקפת [דבש וחלב] + גרגרי ספא באריזת דוגמית שמעולם לא ניסתם. או – בקר טחון / קוביות בקר לחמין ב34.99 .
מה זה מחיר מצוין? זול? לא כל כך אבל כזה שמשאיר אתכם מול המדף בעמדת מתלבטים: השמפו נשמע מפנק לא נורמלי, אבל הסתדרנו לא רע בלעדיו במשך 38 השנים האחרונות – כדאי או לא כדאי? בבשר בקר יש ברזל אבל גם שומן ועדיף לכם – ההורים – למתן את הצריכה, מצד שני לילדים, ובמחיר מצוין… אתם תוהים מול המקרר.
יש סוג של מבצעים שנועדו לכתת לכם את הרגליים כדי שלא תוכלו להצביע: גזר, קולרבי, אבטיח מרובע, פומלית, אשכוליות דם, חסה רומית, פאפיה, גויאבה ועגבניות 1.99 לק"ג כל אחד לחוד והכל ביחד, עד 8 ק"ג כולל הכל ללקוח.
• מלפפונים? 5.99
• בצל? 3.99
• חציל? 7.99
• בטטה? 11.89
מה תעשו? תקנו כאן את העגבניות והגזר, תתפנקו עם פומליות ואשכוליות דם, תרזו עם חסה רומית ותלכו ברגל לעוד ירקן להשלים ציוד? לא אני.
גם העניין הזה של מספר מוגבל ללקוח מטריף את התורים: אנשים סוגרים קופה של 150 ₪, פולסים את ה+3 יחידות ללקוח. עכשיו הם מתחילים לך חשבון חדש של עוד 150 ₪ + 3 יחידות ללקוח. תמיד החלטתי לעמוד בתור על פי ניסיון העבר עם הקופאיות. כיום, בחוסר נימוס, אני מציצה בתכולת העגלות: כשאתם רואים לקוח עם עגלה שבה 4 ארגזי קולה, תתרחקו, ולא משנה כמה זריזה הקופאית.
עוד מבצעים מעצבנים: ביום שישי, מיוחד לשבת, 3 חלות בעשר + חטיף עונג שבת – 10 ב10, ארבעס – 10 לק"ג. לכבוד שבת, 3 סלטים ב21. רק בערב שבת – 3 בירה ב19.99. מכיוון שאנחנו צורכים את המוצרים הללו, ומכיוון שאנחנו קונים אותם ביום שישי גם ככה, המשווק עלה על אסטרטגיה מנצחת: נובל כולנו כעדר ביום שישי לחנות הרשת. איך תמצאו חניה? וכמה זמן תחכו בתורים? וכמה פריטים תקנו בזמן ההמתנה? אבל חייבים לחסוך, יעלה כמה שיעלה.
בהזדמנויות רבות מספור פגשו אותי מכרות מובילה עגלת קניות ובלי למצמץ הסתכלו פנימה: "היי, קנית את המרכך הזה? רוחי, רוצי תביאי עוד מרכך אחד." רוחי רצה והמכרה קובעת – "זה היה במבצע משתלם, נכון? תגידי, את ממליצה לקנות במבצעים?"
אינני יודעת מה להמליץ, אני חושבת שמבצעים הם כאב ראש גדול. בכל מקרה, בין אם רכשתם במבצע ובין אם לא, אתם חשים מרומים. אם רשת א' יכולה למכור בסכום כה נמוך, מדוע אנו נאלצנו לשלם יותר? אם בשבוע שעבר הפריט נמכר ב2.99 מדוע עכשיו המחיר שולש? איך יכול להיות שמוכרים כל פעם את המוצרים במחיר אחר? כצרכנים תמימים, שעוסקים בקניות ולא בייצור ושיווק, חשבנו שהמחיר נקבע על פי תקורות, עלויות, הוצאות תפעול והובלה. אז לא: הכלל הוא – "הם יוציאו את כל מה שיש להם אם רק ניתן להם הזדמנות". המבצעים הם ההזדמנות.
כללו ברשימת הקניות הבאה שלכם אטמי אוזניים וסכי עיניים למען לא תקנו מוצרים במחירים מצוינים שהרשת מציעה לצרכנים הנבונים.

…ואיך אני ממליצה לקנות במבצעים:
• תבדקו תאריכים של מוצרים במבצע. יש שתאריך התפוגה ממש קרוב.
• היזכרו מה המחיר של המוצר ללא מבצע. לעתים קרובות המבצע יקר יותר או זול בעשר אגורות בלבד.
• רכשו במבצע רק במזומן. אם אתם משלמים ריבית על האוברדרפט בבנק, מחיר הכסף יקר ממחיר המוצר.
• קנו בכיף מוצרים שאתם משתמשים בהם באופן קבוע וכעת הם במבצע. אבל אל תכפילו את הכמויות.
• היצמדו לחנות הקבועה שלכם ואל תנדדו בעקבות המבצעים. חנות בלתי מוכרת ורחוקה יש לה עלויות משלה [החל מדוחות חניה וכלה בסירוב להחזרת מוצרים].
• אין הכל. ובמיוחד כשעוסקים במבצעים: לא תוכלו ליהנות מכל המבצעים. קחו את המבצעים כהנאה – אם יש, יופי, אם לא – אנחנו איננו משנים את התוכניות שלנו לפי גחמת המשווקים! העבירו מסר חינוכי זה לילדיכם ותנו להם כלי פיננסי לחיים: אנחנו קונים ביום שבו החלטנו לקנות, את המוצרים שהחלטנו עליהם מראש, בחנות שבה נוח לנו לקנות. איכות החיים שווה יותר מהכסף שאולי תצליחו לחסוך.