התקופה של סיום השנה מביאה איתה את משק כנפי החופשה הגדולה – אבל עוד קודם מגיעות המסיבות, הטיולים, הקייטנות… וכולנו רוצות להיות אמא נהדרת שממש שמחה לשבת שם בגן או באולם ולהיות כל כולה אמא של הילדה המקסימה ביותר בגן.
טיפים לסיום השנה
- תתרגשי! נכון שאת עמוסה בעבודה שלך, נכון שהשנה ממש רק לפני שנייה התחילה ומי בכלל התכונן לסיום. אבל הבת שלך או הבן שלך ממש מתרגשים מהמסיבה, מהתוכנית, מההפתעה – תתרגשי! זה יעזור לך להגיע מוכנה. תזכרי שכאשר את מרגישה נכון קל לך להתנהג נכון. כשאת שמחה אף אחד לא צריך להזכיר לך לחייך, כשאת עצבנית את צריכה להזכיר לעצמך לשמור על ארשת פנים שלווה. קחי כמה דקות של נשימה וחשיבה על האירוע מנקודת המבט של הגננת /המורה / הילדים שלך והיכנסי לנעלים שלהם. התרגשות שמחה ומרגשת תחדור אז לליבך ותהווה מנגינת רקע נהדרת לימים שלפני, לימים שאחרי ולתקופת הסיום כולה.
- מתנות וברכות הן חלק מהמסיבה. האם את מהאמהות שמתנדבות לאסוף את הכספים, ללכת לקנות ולכתוב את שיר הברכה וההערצה למורה או לגננת? אם כן, את בודאי אלופה בגבייה. בטח גבית בתחילתה שנה עבור הכל, כולל סופשנה. גם אם יש מתנה כללית, ביום האחרון של השנה או ביום שישי האחרון הפתיעי את המורה ובואי לבית הספר עם זר פרחים לשבת (זר שמניחים על השולחן, משהו נעים וחגיגי לא גרנדיוזי וצעקני) ותודה מכל הלב. אם כל הכיתה קנתה מתנה גדולה ומרשימה (אחרי ששאלו את המורה במה היא מעוניינת) תוכלי בכל זאת לשלוח ברכה אישית ממך ביום האחרון של השנה.
- מורות מקצועיות, גננות משלימות וממלאות מקום אינן זוכות להוקרה בטקסי הסיום. היי את זו שזוכרת אותן, מתקשרת להודות או שולחת מתנה קטנה (צעצוע לתינוק, משחק לילדים, פרחים, ברכה כתובה על דף חגיגי – אחד מאלו יספיקו).
- למסיבות יש להגיע בזמן. מורות וגננות עשויות להיפגע באופן קיצוני מאיחורים ולפעמים גם הבת שלך תזכור לך זאת לדורי דורות. כמה זמן לוקח לך לצאת מן הבית? אנחנו מרגישות כי היציאה מן הבית צריכה לגזול מקסימום חמש דקות אך מעשה שטן זה ארך יותר מחצי שעה, ואנו מופתעות בכל פעם מחדש כאשר זה קורה. האמת היא, שתמיד צריך לקחת בחשבון שאנו מתלבשות במשך X דקות, מכינות את הבית ליציאה (כיבוי מזגן ואורות) ויוצאות ( כלומר: מחפשות את הטלפון הסלולרי, מחפשות את המפתח, מחפשות את הארנק, מחפשות את משקפי השמש). כל אלו הן משימות שכל אחת היא "רק רגע" ובסך הכל – עשרים דקות בלי תקלות ותוסיפו עוד עשר דקות לכל ילד שאתן צריכות לקחת איתכן או לשלוח למטפלת, וחמש דקות לכל ילד שנשאר בבית לבד או עם אבא.
- מצלמה היא פריט חובה במסיבה. אז ככה: ראשית רוקנו כרטיס, קנו כרטיס נוסף, הטעינו את הבטריה, קנו סוללות חילופיות. כל זה צריך להיעשות יום קודם. אם רוצים לצלם את הילדה צריך להגיע למסיבה לפחות רבע שעה לפני השעה הקבועה כדי למצוא פינה עם רקע וכדי לתפוס מקום טוב למשך המסיבה.
- איך מצלמים? בגן, צלמי את הילדה בעצמה והתמקדי בה. אבל כשמדובר בכיתות גבוהות – הילדים רוצים לראות את כל הכיתה בתמונה ובהסרטה. חשוב להם שתישאר להם מזכרת מהאירוע ולא מעצמם באירוע. כדי למנוע אכזבות, שבי עם הילד לפני המסיבה וסכמו מראש מהם הקטעים החשובים, איפה הוא יושב או עומד במקהלה, מהו המקום הטוב באולם שממנו ניתן יהיה לראות אותו הכי טוב ומתי לצלם מקרוב ומתי מרחוק. בני תשע ומעלה מתמצאים בנבכי המצלמה טוב מאיתנו וכדאי להתייעץ איתם לפני הצילום איך לעשות מה.
- סוף שנה הוא זמן של רעיונות. הבת מבקשת רעיון למסיבה, למזכרת, לזיכרון שהיא תכתוב ביומנים של חברותיה. היא מבקשת רעיון למתנה למדריכה ורעיון לברכה למרכזת החוגים. אמהות יצירתיות ממש נהנות מן התקופה, אלו שלא – ממש לא. מה עושים אם אין לך רעיון? הקשיבי לרעיונות של הבת שלך, ושאלי שאלות שיעזרו לה לפתח את הרעיון לה: מה עוד? איך אפשר להגדיל את זה? איך אפשר להקטין את זה? מה זה מביע? איך אפשר להביע יותר מזה? ואם נוסיף לזה גם את זה? ואם מורידים את זה? השאלות יראו לה שאכפת לך גם אם אין לך משהו מעשי להציע, וההקשבה שלך תעודד את היצירתיות של ילדייך.
- הזדמנות מיוחדת בסופשנה ללמד את הילדים איך נפרדים, איך מתמודדים עם געגועים, איך משלימים עם שינויים. זו הזדמנות טובה ללמד אותם איך סוגרים מעגל עם מי שהיה לנו קצת מסובך איתו – להודות למורה, גם אם פעמיים במשך השנה היא צעקה עלינו. ילדים צריכים ללמוד איך מצופה מהם לנהוג בסיטואציה של סיום: מספרים קצת על מה שהיה, מתרכזים בדברים הטובים, מחמאה והערכה מובעים בחיוך ותקווה להמשך קשר גם אם שונה. הטקסים מקלים על ההשלמה עם כך שדברים הסתיימו ולכן חשוב לחוות אותם עם הילדים.
ברכות ואיחולים לסיום השנה, שיהיה בהצלחה בהמשך!
גם אני בין המתרגשות, אבל זה יכול לקרות לי גם במסיבות יום הולדת בגן, מאחורי המחיצה בסעודת החומש ובכל ארוע של הילדים, אני דומעת בלי הפסקה והילדים כבר שואלים אותי מראש אם לקחתי מספיק טישו…
ברור שסוף שנה זה אירוע מרגש וברור שההתרגשות היא טבעית ומובנת מאליה וב"ה שאנחנו זוכות לנחת הזו!
ביחד עם ההתרגשות צריך לזכור להודות ולהודות ולהודות ולא להפסיק, וכמובן גם לבקש הלאה, שתהיינה לנו סיבות טובות לדמוע ולהתרגש רק בנסיבות משמחות, בע"ה!
נהניתי לקרוא!
אין על הפרקטיות ועל המעשיות שלך!
אני שמחה מאד למצוא בעצמי
את האמא שיודעת להתרגש מכל הלב…
בכל פעם מחדש… ולשדר זאת לילד…
המתיקות שלהם נותנת לי המון כח…
אני משתדלת להנציח בזכרוני ובתודעתי
את הרגעים היפים הללו. את החגיגיות המיוחדת הזו.
להודות לד' ולקבל הרבה כח הלאה לשיגרה.
אחד הטובים שלך שקראתי! (ואני נהנת מאד מכל מה שאת כותבת.. ) להתרגש עם הילדים! כמה זה חשוב וכמה זה נשכח מאיתנו בלחץ הזה של סוף השנה ועומס המטלות. להגיד תודה, להפרד יפה, כל כך חשוב ושונה מנקודת המבט הרגילה.
יעל את אלופה בזיהוי הפרטים הצפויים ובהתייחסות אליהם.
עצם הקריאה והחשיבה מראש משנים את המציאות לכשתגיע.
תודה רבה!
לא כתבת כמה תמונות לצלם מכל אירוע…
נכון!
עשרים מספיק, לא? מתוכן שתים לשלוח לכל סבתא.
תודה יעל, מחכים ומעשיר! לי נוספה עוד התמודדות בסופשנה הזה – מצפה לחופשת לידה בכל רגע. אם יש לך מה לומר לי – איך להתמודד עם אכזבה של ילדה שאמה לא מגיעה למסיבה (כולל מסיבת גמר כתה ח'!), ובכלל עם השמחה הפרטית שלנו שצריכה "להידחס" בין שלל הטיולים, המסיבות והקייטנות, אשמח מאד!
סבתא תגיע?
זה יכול להיות סוג של פיצוי.
אם תוכלי להגיע רק לתמונות בהתחלה, זה גם נהדר.
תזכרי, שאימהות מופיעות לברית שבוע אחרי לידה, וזה עובר בשלום.
אני מכירה מי שיצאה לשעתיים מבית החולים כדי להגיד שלום ולהתרגש עם הילדה… אבל לא כל אחת יכולה – ובעיקר: לא כל ילדה צריכה כזו נוכחות של אמא שלה!!
שימי לב לא לפעול מתוך רגשות אשמה, פחדים וחששות
לשדר ביטחון במה שאפשרי
ואמונה בד' שקורה בדיוק מה שצריך לקרות, ובכל באהבה.
תודה רבה על כל הפוסטים,
הפעם נהניתי במיוחד מהטיפ הראשון – להתרגש,
כי בד"כ אני בלחץ מההתארגנות לפני המסיבה והחופש המתקרב,
ולא באמת מצליחה לשמוח עם הבן / הבת.
הפעם אני מקווה שאצליח יותר בעז"ה.
נראה לי שאת צריכה לכתוב פוסט גם על אלו שכן מתכוננים כך, אך חברתית הם מפרשים כמסודרים מרובעים ולא זורמים…
תודה על הפוסט הנפלא, בדיוק בשבוע של טיולים ומסיבות ואיסוף כספים.
בעיקר נהניתי שגם אם אין לי רעיון מעשי להציע לילדה אפשר להראות לה השתתפות והקשבה ולשמח אותה בזה.