לא רק בשבת נעים לישון, השינה היא באמת סוג של תענוג ואנחנו דואגים להרחיב את התענוג הזה להיבטים רבים ככל האפשר: עיצבנו את חדר השינה, פרשנו מצעים רכים ומדיפי ניחוח, רכשנו מזרנים אורטופדיים, הנחנו גם כריות מעוצבות, בחרנו בצבעים חמים – הדלקנו את המזגן… השינה מרופדת מכל כיוון ומכל אפשרות תחושה.

יש קונסנזוס בקשר לחשיבות של השינה, ובקשר לתענוג שם – ובכל זאת הרבה אימהות מספרות על עייפות כרונות, תשישות, כאבי ראש ועצבנות כתוצאה מהעייפות וכמו שאמרה לי חברה "אני יצור עייף".

כלעצמי, באותה תקופה שבה הילדים היו קטנים ציינתי לעצמי פעם שבמשך 16 שנים לא ישנתי יותר מ4 שעות רצוף!! [היו תקופות שהתעוררתי כל שעתיים, כמובן] הייתי אומרת לבעלי שהלילה ישנתי הרבה מאד פעמים… 🙂

גם בתקופות של הריון הייתי מתעוררת הרבה, וציינתי שלא ייתכן שהתינוק יעיר אותי בלילה יותר מאשר אני מתעוררת כעת! בקיצור – חוסר שינה מתמשך, הפרעות שינה מתמשכות, ועייפות. הילדים גדלו, אני זקנתי – ואני ממשיכה להתעורר, הפעם להתעורר מוקדם. השינה הקצרה הפכה להרגל. רגילה להתעורר אחרי ארבע שעות, מה לעשות?

– – – –  – – – – – – – – – – – –

באחת הקבוצות שלי השתתפה אמא שהעיסוק שלה היה "יועצת שינה" — הייתן צריכות לראות את ההתלהבות של כל הקבוצה, ואיך הקיפו אותה מידי סוף מפגש עם שאלות ובקשות… הפרעות שינה של ילדים הן נושא שכיח, וכואב.

אז מה הטיפים?

באופן כללי – שינה בנויה ממערכת הרגלים. כמו כל מה שאנחנו עושים כל היום. את ההרגלים הללו יש לעצב בקפידה, ולהקפיד עליהם. אחרי שהם יהפכו לטבע שני, גם אם תרצו לשנות, זה לא יהיה קל. אז ההשקעה היא לטווח רחוק, לכל החיים אולי, והיא שווה.

להתחיל את תהליך ההשכבה לישון מראש – להמנע ממתוק ומקפאין [לילדים – ממרח שוקולד בארוחת ערב וקולה] להימנע מפעילות גופנית ממריצה, להחשיך את הבית ולהיכנס ל"מוד" של "לילה טוב",

לישון בשעה קבועה [ולא שביום אחד "מושכים" אותם עד הערב וביום אחר שישנו צהרים ויצאו איתכם לאירוע – וככה יום כן יום לא, יום למה לא],

לישון רק במיטה שלך [לא להרדם על הספה] ובטקס קבוע של מקלחת-ארוחה-השכבה-קריאת שמע- שיר קבוע- נשיקה.

לישון עם שמיכה קלה שלא מרגישים אותה כשמתהפכים במיטה. שמיכה כבדה מכבידה על התנועה ואז את מתעוררת כשאת נעה מתוך שינה. כל התעוררות קלה כזו מפריעה לרצף השינה או גורמת לנדודי שינה.

אם ילד קטן ישן במיטה של נוער, השמיכה צריכה להיות בגודל של המיטה, גם אם שמיכת תינוק בהחלט מכסה אותו.

ומה עושים אם הקטנים אינם נרדמים בגלל שהגדולים מפריעים להם? 

הנה מה שליבי הייתה עושה: היא שלחה את הבן הגדול עם התינוק [שישן בצהרים, כמובן] בעגלה יום יום לשליחות יזומה לעשרים דקות בערך בשעת הערב, ובינתיים שלושת הקטנים שקעו בשינה בבית שקט.

אפשר להפריד חדרים: כל ילד הולך לישון בחדר אחר, ואחרי שהם נרדמים את מעבירה ואתם למיטה שלהם.

עוד עזרי הירדמות:

בגיל שבו יצאו מחדר הורים לחדר ילדים, הייתי נותנת את הכרית שלי לתינוק, וזה עזר לו להרדם.

כדי שייכנסו למיטות בלי בעיות הפכתי את המיטה למקום שנעים להיות בו – היה מותר לשחק בטטריס, למשל, אך ורק בערב במיטה [ובלי הצפצופים] כך שהיה שווה ללכת לישון. אחרי זמן, כובה גם הטטריס.

הפטנט שהכי עובד- ספרים. אם הם קוראים במיטה, סביר שלא יהיו לך בעיות לשכנע אותם להיכנס למיטה. ואז, כשעייפים, הם גם יירדמו.

כדי שיזדרזו עוד בשעות הערב, הייתי מבטיחה פרס משפחתי: מי שיוצא מהמקלחת מהר יספיק להתקשר לסבתא שלי, מי שמסיים מהר ארוחת ערב יוכל לקרוא במיטה עם כרית ההנקה הנוחה והמפנקת, מי שלובש פיז'מה עכשיו, יקבל אותה חמה ומבושמת מהמייבש [היא תתקרר אם תתעכבו]. כאלה. זה הלך יופי, בלי תחרות, בלי לחץ רק בצורה של אם אז – אם תצא מה יישאר לנו זמן לסיפור/ לטלפון וכדומה.

ויש את הפטנטים הקשים, לעקשנים: צאו לטייל איתם, קחו אותם באוטו – לא ניסיתי את השיטות הללו מעולם.

ומה עושים עם מבוגרים שלא נרדמים?

הולכים לרופא, הולכים למרפאת שינה ומגלים מה הבעיה. לפעמים גם ילדים צריכים מעבדת שינה, בכל מקרה – שינה לא תקינה היא בסיס לכל כך הרבה בעיות בריאותיות, שאי אפשר בשום אופן לזלזל בה!! חייבים לטפל [ואני מתכוונת, טיפול מקצועי מוסמך].

לילה טוב!

שבת שלום!