עוד לא הסתיימה ארוחת הבוקר וכבר את מייגעת את מוחך לחושב מה תגישי להם לארוחת הצהרים. הכלים המלוכלכים של ארוחת הצהרים בכיור ואת כבר מתכננת את ארוחת הבוקר, וכבר הולכים לישון וקמים בבוקר וצריך להחליט מה נמרח להם בסנדויץ' ועם מה ילכו לגן ולבית הספר ומה יאכלו כשיחזרו.

שלוש ארוחות ביום הן כבר מזמן חמש – ועם החטיפים וה"אין מה לאכול בבית הזה" את מרגישה ש"כל היום אוכלים פה". קניית המוצרים וחומרי הגלם והכנת הארוחות הן היבט אחד של הטרחה סביב האוכל, בנוסף לכך קיימים הכלים המלוכלכים, השולחן שיש לערוך ולפנות, והילדים שצריכים לרחוץ ידיים, פנים וללבוש סינר. כמה טרחה סביב המזון שאנו אוכלים.

לגיסתי יש כלל אצבע מדויק למדי: מכינים ארוחה בדיוק במשך הזמן שאורך לאכול אותה!! נשמע מתקבל על הדעת, עושה שכל ומכניס את הכנת הארוחות לפרופורציה מציאותית הוגנת. 

• אם אוכלים ארוחת בוקר ברבע שעה, הכנת הסנדוויץ", החביתה, הסלט צריכים לארוך רק 15 דקות. 
• סעודת שבת מתמשכת אצלכם שעתיים? ביום שישי עמדי שעתיים במטבח ובשלי. רק שעתיים. אלא אם כן אוכלים במשך שלש שעות… כולל זמירות ופיצוחים. 
• כמה זמן הילדים יושבים ליד השולחן בארוחת הצהרים? חצי שעה? אין בעיה: פתחי ספר בישול ובחרי במתכונים שזמן ההכנה שלהם אינו עולה על 30 דקות. 

אה, כן, זמן האפייה או הבישול לא נחשב!! הרי אינך צריכה לעמוד שם ולנפוח באש ולהפעיל בידית ידנית את התנור… סופרים רק את הזמן של החיתוך, הקציצה, הטיגון, הערבוב, הכלים, הסירים, השיש, השטיפה והניקיון. 

ארוחה חת-שתיים

משולש המשאבים שלנו מורכב מזמן, כוח וכסף.

 אלו הם המשאבים שמהם אנו מייצרים תפוקות. לכל תוצאה קדמה השקעה של זמן של כוח או של כסף, או השקעה של כל המשאבים הללו יחד. בעסקים כל כך ברור שאין תוצאות ללא השקעה, וכי כל פעילות עסקית כרוכה בהשקעה כלשהי – אבל בעולם היומיומי יש מי מאיתנו שחושבות שהן ימציאו את ה"פרפטאום מובילה"  את המכונה שללא השקעת האנרגיה, מסתובבת ומסתובבת ומניעה הכל ללא השקעת אנרגיה כלל. לאחר כל כך הרבה ניסיונות נפל יש להכיר בעובדה: צריך להשקיע. בהכנת ארוחות, כמו בכל פעילות ומשימה אחרת שיש בחיים שלך. הבחירה שלך היא במהות ההשקעה: האם תשקיעי זמן, האם תשקיעי כוח או אולי תשקיעי כסף כדי להגיע לתוצאות וכדי לקבל ארוחה מזינה וטעימה.

כל רעיון לחיסכון בזמן – וממילא גם בכוח – הוא בסופו של דבר רעיון של איך להשקיע כסף  במוצרי מזון מוכנים. ארוחות קצרות הכנה מתבססות בדרך כלל על קניית המוצרים הבאים [גזור ושמור – זו רשימת הקניות לחופשה !]

• לקטים של ירקות קפואים
• תפזורות ירקות חתוכים מצוננים
• רטבים מוכנים
• פירורי לחם / אבקת קניילדך/ בסיס לעוגה / בצק עלים / סיגרים/ עוף טחון

שימי לב, אינך קונה פיצה קפואה. את קונה קמח מנופה, צהובה מגוררת, פטריות שמפיון פרוסות בקופסת שימורים [ללא חומר משמר:)], קטשופ ותבלין פיצה – ומכינה את הפיצה בבית. 

אינך מזמינה להם פלאפל בפינה, את קונה כדורי פלאפל קפואים ומחממת, ציפ'ס חתוך וקפוא – ואופה בתנור עם תבלין, חותכת ירקות בסלייסר [עדיף שהם יחתכו:)!] – הטחינה מתובלת והוספת מים, הפיתות – מהמכולת. והנה הכנתם לכם פיתה-פלאפל מעולה בזמן לא ארוך, ובחוויה משפחתית. 

את מקלה על עצמך עם נתחי חזה במקום עוף לפרק, עם כרובית וברוקולי קפואים למרק או למאודים. 

בישול או אפייה?

אפייה זה פחות עבודה. קודם כל – אין סירים לשטוף. המטבח נקי. התבנית מאלומיניום נזרקת היישר לפח. יש פחות רוטב שיכול להישפך. אין כל בעיה לשים שנים שלושה דברים יחד באותו תנור, בתבניות נפרדות, ולחמם יחד כשכל אחד מהמזונות שומר על הייחודיות שלו. 

מי שמתרגלת לאפות – פשטידות, עוף, ירקות, קציצות, צ'יפס חוסכת עבודה ויכולה להרשות לעצמה להשתמש בהרבה פחות שמן כי הקריספיות של התנור מחפה על היעדר השומן. פשטידה היא דרך קצרה להגיע לתוצאה שנראית כאילו הלכת דרך ארוכה, ארוכה ואלגנטית. 

קצרצרים

• מילה על פשטידות: תקראו ספר פשטידות, תתפסו את הרעיון, ומכאן תלכו עם היצירתיות שלכם. 
• ארוחה בקדירה: הדרך העתיקה להזין את כל המשפחה בעשר דקות של הכנה. בתנור או בסיר, הירקות עם החלבונים עם הפחמימות ביחד. 
• מרק: המזון שהילדים שלנו אוכלים תמיד, קל להכין וטעים לאכול, ומה מזמין את כל המשפחה למטבח יותר מריח של מרק? יש מגוון מרקים קרים לקיץ. אצלינו זה עובד פחות טוב, אולי כי מוותרים על אפקט הריח. 
• פסטה: תלמדי את הילדים לבשל פסטה. אפשר גם במקרוגל. לפסטה אפשר להוסיף מגוון של ירקות מאודים, גרעינים וקטניות, פיצוחים, רטבים, גבינות. כשיש לך פסטה מוכנה תסתכלי עליה ותרגישי מה מתאים להוסיף עכשיו. לעולם לא משעמם. מומלץ לסעודה שלישית בשבתות הקיץ הארוכות. 
• אפייה: אחת ממשתפות הסדנה ציטטה את אמא שלה שהייתה אומרת שכל מי שיודעת לקרוא, יודעת לאפות. הרעיון ממצה את סוד האפיה: פועלים לפי ההוראות בדיוק הכי נמרץ שיש. זהו, שהרבה מאיתנו לא מסוגלות. אנחנו לוקחות מרשם מהשכנה, שמות חצי מהשמן, מוציאות מהתנור כשנראה לנו מוכן ובכלל – העדפנו קמח מלא על פני הלבן שבמרשם ובמקום צ'וקלטצ'פס הכנסנו קווקר. נכון שיש מתכונים של "ערבבי ואפי" אבל התוצאה בהתאם. באפיה אין קיצורי דרך. טוב, כמעט.