חם, חם.
אומרים שבשבוע הקרוב יהיה שרב. כשאנחנו שומעות על שרב אנחנו נאנחות ונכנסות לכוננות ספיגה. שרב משמעותו תחושת עצבנות, חוסר מנוחה, ילדים שאינם רגועים, מזגן שמצד אחד עושה כאב ראש ומצד שני אי אפשר בלעדיו. שרב זה שתייה מרובה ורצפה מלוכלכת במטבח ובסלון. שרב זה שעות שכולם בבית ולא יודעים מה לעשות עם עצמם. שרב זה לצאת לעבודה אל אויר מהביל ולשרוד כל רגע. שרב הוא עייפות ולאות.
לא שאכפת לנו מהשרב עצמו, הבעיה היא ששרב מפריע לנו לתפקד:
- "תכננתי לצאת לקניות, אבל איך אצא בחום הזה?"
- "אמרתי לעצמי, שהיום אני גומרת עם הכביסה, אבל לא מסוגלת לעמוד בשמש הזו במרפסת! וגם בחדר כביסה עצמו אין מזגן. בלתי אפשרי."
- "בחום הזה, אין לי כוח לוויכוחים האלה, עכשיו להתחיל עם 'תסדרו' / 'לך לישון'. אפילו לדבר – כבר אין לי כוח".
נו, מה? הרי חייבים לצאת לקניות, אלא אם כן המוצרים מגיעים אליכם הביתה בעצמם. חייבים להשכיב אותם לישון אם לא רוצים סצנות בבוקר, ואם לא נטפל בכבסים – מה תלבשו מחר?
אנחנו צריכות להתמודד, להתגבר, החום אינו תירוץ – בוודאי לא בארץ שבה החום בא כדי להישאר – נכון, ו- איך?
בחום הזה צריך לגייס את מודל הקרחון, כדי שיכניס קצת קור רוח בחום הזה. לכל מי ששכחה, הנה הקרחון:
ישנו הרובד הגלוי, ההתנהגות העצלנית והנמרחת של החום, וישנן המחשבות הפנימיות, הדברים שאני אומרת לעצמי, הרגשות שמתעוררים בעקבות כך והנחות היסוד של החיים שלי.
נתחיל עם החום: מה אני אומרת לעצמי כשחם?
"בלתי אפשרי". "אין מצב". "משתגעת, יוצאת מדעתי" "לא נורמלי".
האם באמת חום הוא לא נורמלי? ובכן, בארצנו הוא דווקא נורמלי. וגם יחסית לכל כדור הארץ, החום בארץ אינו מסוכן בהשוואה למקומות אחרים. החום הזה הוא רק אי נוחות.
בתוך תוכי יש אמירה פנימית עמוקה שאומרת שלא מגיע לי לסבול, שצריך להיות לי כיף, שאני אמורה ליהנות מכל מה שאני עושה, ובכלל – שהחיים אמורים לתת לי מה שחכיתי לו. חום? מה פתאום!
תוך כדי שאת קוראת את המילים, ואת מבינה את המשמעות שלהן את בוודאי חשה את הסתירה הפנימית שיש בתוכם:
"כן, בטח שאני אמורה ליהנות, נו, החיים אינם פיקניק…"
שרב הוא חלק מהחיים ושרב אינו נעים, ואין טעם להתנגד למציאותו. השרב כאן והחיים ממשיכים.
למרות ששרב אינו תופעה מסוכנת ההרגשה היא שהוא מסכן את תחושת הנוחות שאנחנו מאמינים שהיא שצריכה לאפיין את חיינו ומכאן תחושת החום הנוראה – חם, חם, חם.
אני רוצה לשתף אותך בחווית החום שלי, בתכנים שסמויים מן העין בקרחון שבלבי:
כילדה קטנה, סבלתי מהחום והפנים שלי, הצוואר, פרקי הידיים והרגליים כוסו בפריחה מגרדת. אני זוכרת את התחושה המעיקה של הקיץ ועד היום אני אוהבת חורף. עם השנים גיליתי שהקיץ הוא סיבה לכל דבר – לדחות כל מה שאפשר לדחות כי "אי אפשר בחום הזה". בנקודה מסוימת, חשבתי לעזוב את העבודה באחד מסופי השנה, שמתרחשים – כמובן – בקיץ. התקשרתי לסבתא שלי, שהתגוררה בטבריה, והיא הקשיבה לכל התלונות שלי על החום ועל בכלל, ואמרה במתינות [של טבריינים שמכירים את החום מקרוב]: "יעלי, בואי אל תחליטי החלטות גורליות בקיץ…"ומה קרה? הקיץ עבר, הגיע הסתו וחזרתי בשמחה לעבודה דורכת על עלי השלכת.
בקרחון החדש שלנו תהיה מחשבה אחרת:
- – חום הוא רק אי נוחות, ואני יכולה לשאת אי נוחות.
- – אני יוצאת, חוזרת ומחליפה את הבגדים. מדובר בסך הכל בשעתיים של חום, וגם זה – חלק מהזמן במזגן.
- – נכון שמזיעים, אבל בבית שלנו, תודה לד', יש מים זורמים ומקלחת! לא מובן מאליו עבור רוב תושבי העולם.
- – אי נוחות היא חלק מהחיים ואנחנו מקבלים את החיים כפי שהם, זה רצון הבורא.
את יכולה לדמיין איזו השפעה תהיה לגישה החדשה שלך על הביצועים שלך?
ועל ההתנהגות של הילדים?
היי יעל
אני נהנית מההבנה שלך
עשי חיל, אני קוראת בעיון כל מאמר שלך
בנושא החום אשמח לדעת איך לעודד ילדים שקשה להם עם החום ואין להם חשק לעשות כלום לא שיעורי בית ולא שום דבר שמצריך מהם מאמץ וכן הם עצבניים וכל דבר גורם להם לכעוס וזה רק כשחם
יעלוש המקסימה כתמיד!!!!! ♡♡♡
מתלהבת בכל פעם שאני רק רואה שקיבלתי ממך מייל, עוד לפני שפתחתי אותו. עצם קבלת המייל כבר מרעננת וכמובן – התכנים עצמם. תודה רבה!
מקסים, מאמצת אותו לימים הקרים מהם אני סובלת
תודה על המאמר!
זה מאד מובן וברור ומתקבל על הדעת.
הלוואי שהגוף שלנו (העייף) יבין ויתפקד כמו השכל……
משו חמוד שאני חייבת לספר לך:
באחד הערבים הבית היה לא מאורגן… ושיתפתי את הבן המקסים שלי בן ה6.5 ואמרתי לו: אני לא יודעת מה לעשות עם הבלאגן…… יש לך רעיון?
והוא אומר לי כן, יש לי רעיון. ונעלם. אחרי רגע הוא חוזר כשבידו הספר "הבית העסק הנבחר" מניף אותו ואומר לי "זה הפתרון!"
🙂 חמוד, חמוד!!!
והקליינטים שלך מגוונים….
אתמול בחום הכבד של צהרים היינו צריכים מסיבות שלא אפרט לשטוף את החצר-
אז יאללה- מלחמת מים עם כל הילדים ועל הדרך שוטפים את החצר.
ואז מקלחות מוקדמות- ארוחת ערב וכולם עברו יום כייפי, עייפים ושמחים!
אמנם גם אני הייתי גמורה… אבל נחתי כשעה. התקלחתי ועבדתי עוד כשעתיים לסגור את היום ולקראת מחר.
באמת אפשר לנצל את החום לכיופים מיוחדים- ברד בייתי, ארטיקים שמכינים, בריכה בחוץ- נכון קצת בלאגן אבל שווה שזה יעבור בכיף!
יעלי,
את פשוט מקסימה, למרות שאני כבר סבתא ותיקה עדיין נפלא לקרא את העצות
החכמות שלך.
אני מאמינה שמי שבאמת לא מפונקת מדי,וגם מוכנה לשמוע ולהתחיל מסלול
מחדש, תפיק תועלת מרובה מכל העצות שלך בכל זמן, ולאורך כל השנה.
חן חן לך והרבה תודות שושנה
.
אלופה כרגיל.
תשלחי כמה פעמים בשבוע שנצא מקהות החושים שנופלת עלינו
את יכולה לפרוט זאת לשלבים יותר קטנים . זה יעזור להפנים את הדברים
מזכיר לי משפט שלמדתי בעבר, להחליף את המשפט "אין לי כח" במשפט "תן לי כח!"
וכמובן שהכוונה לכח משמים לשאת את מה שניתן לנו
ובכלל, הרי אין לנו שליטה על מה שקורה לנו, כדאי לנו לנסות לפחות שלוט ב:איך לקבל את זה…
אחרי שגמרתי להנות מהמאמר. הדפסתי אותו ותליתי בחדר מורות. – לא יודעת מה היו התגובות כי היום אני ביום חופשי – אבל מה שבטוח שהקטע מתאים גם להתמודדות של עובדי הוראה עם תלמידים ….. תןדה!!!!!!
תודה רבה רבה
יעל את ממש אלופה השינוי במחשבה משפיע על כל החיים להבין שיכול להיות לי לא כמו מה שאני רוצה
תודה רבה רבה[
ממש נהנתי תמשיכי לשלוח עיצות חכמות
בדיוק היום היה לי את מה שתיארת בהתחלה "בלתי אפשרי" לא מסוגלת" "אני סובלת". אפילו שאלתי את הקב"ה למה זה מגיע לי? (כשלהכל התווסף כאב ראש ורגישות בעיניים מאלרגיה).
בעז"ה מתכננת לאמץ את הגישה….מרגישה שזו האמת.
אגב הילדים…. הם הרוויחו פיצה לארוחת ערב
תודה
יעל, כתבת דברים חשובים שטוב לקרוא אותם מדי פעם כדי ליישם אותם. לוקחת אותם אלי.
בדיוק היום היה לי את מה שתיארת בהתחלה "בלתי אפשרי" לא מסוגלת" "אני סובלת". אפילו שאלתי את הקב"ה למה זה מגיע לי? (כשלהכל התווסף כאב ראש ורגישות בעיניים מאלרגיה).
בעז"ה מתכננת לאמץ את הגישה….מרגישה שזו האמת.
אגב הילדים…. הם הרוויחו פיצה לארוחת ערב
תודה
מקסים, מאד מרגיע ונותן פרספקטיבה על תופעה חולפת, איך אומרים? הכל עובר השאלה איך אנחנו עברנו את זה, באיזו צורה ?
שלום יעל,
עוד הוכחה כי "הכל מתחיל בראש" המחשבות והתכנונים הן לבסוף קובעים אם נעשה משהו או לא ולכן הפתרון שהצעת הוא מעולה- להתחיל לחשוב אחרת.
פוסט מאוד יפה
תודה על כל הטיפים שאת מעניקה לי ישר כוח !
טוב מכניסה את המרגרינה למקפיא מקלחת וממשיכים
תודה יעל
מילים כדרבנות!
תודה לך יעל 🙂
תודה יעל
אמנם כרגע 14:00 ורציתי לצאת להליכה עם הכלב
והחום באמת לא הגיוני לצאת כעת להליכה….
אבל זה לא סוף העולם או בבוקר מוקדם או בערב…או הליכון במזגן ושתי דקות עם הכלב בחוץ…
יש עוד המון אופציות נוחת וטובות…
שאותן מגלים כשמשנים את החשיבה…
תודה
איך יוצאים מהלוף הזה שאני כבר שם. מגיעה מהעבודה נמסה ואז לא מצליחה להרים את עצמי
יעל המדהימה, נראה לי כדאי שתעשי הסבה לטיפול נפשי 🙂
הכתיבה שלך והתועלת הפרקטית, כמו תמיד, אלופה.
יעל תודה כל פעם שאני קוראת את הדברים שלך נהיה לי טוב על הלב
יעל, אהבתי את הכיוון
כמו תמיד, הכל מתחיל ונגמר בראש,
באיך אנו מפרשים תהליכים
וזה ממש חשוב לזכור את זה אפילו לדבר הקטנים והפשוטים כמו החום.
תודה
בדיוק אתמול תפסתי טרמפ עם מישהי שלא הכרתי והתביישתי לבקש שהיא תדליק את המזגן (אח"כ התברר שהמזגן העמיס על המנוע יותר מדי).
אמרתי לעצמי – יש הרבה אנשים שמשלמים הרבה כסף כדי להיכנס לסאונה ואני מקבלת את השירות בחינם…. למה להתלונן?!
מאמר חכם ונכון! מסכימה עם כל מילה! אימי ע"ה היתה אומרת שבפרוזדור בד"כ אין מזגן…
העוה"ז הוא רק פרוזדור ושאילו יהיו קשיינו… תודה
רעיון ממש מענין, אומנם אני יותר סובלת בחורף מהקור וישר מתכווצת,
אבל כתוב טוב , תודה רבה על שינוי המחשבה על דברים
לגמרי נכון.
הכל עניין של גישה לחיים.
זה מה שהבורא נתן זה הכי טוב בשבילי!!
הלאה תתקדמי ותתמקדי במה שיש לבצע! בהצלחה לכולן.
יעל – תודה!
עודדת אותי ונתת לי כח,
אני אוהבת את הכתיבה שלך, בהצלחה!
בעיקרון את צודקת, יש רק בעיה אחת שלא פתרת: העייפות…
אני יושבת מול המחשב בעבודה והעיניים נעצמות בלי שליטה (למרות המזגן, החום יוצר מין קהות חושים).
בבית אני מסתדרת נהדר עם החום, אני משתרעת עם הקטן על הרצפה, מגלגלים צוחקים הולכים ביחד לתלות כביסה, לבשל,
אבל העייפות בעבודה – עם זה אני לא מתמודדת. בחורף כשקר אני לעולם לא נרדמת בעבודה!
נכון אביגייל, וכאן נכנס לתמונה הקרחון – הפעם בצורת ארטיק, גלידה, קוביית קרח… כל מה שמקרר ומרענן.
ראיתי פעם מחקר שהגדיר מקלחת כמרעננת כמו חצי שעה שינה.
קחי את ההמלצות של הרשות לבטיחות בדרכים ועצרי להתרעננות בפסקי זמן מתוכננים מראש.
[הנה סיבה נוספת לתכנן!!] בהצלחה לך.
מסכימה, גם אני מרגישה כך, ומוסיפה עוד רעיון לריענון שעובד עלי פלאים: לשטוף פנים עם סבון פנים ולמרוח קרם לחות לא שומני ונספג טוב