כל מי שעושה בבית משהו – מסדר את החדר שלו, מניחה את הבגדים שלה בכביסה – זאת כדי שהוא לא יחפש את החפצים שלו שאבדו, וכדי שהבגדים שלה יכובסו ומחר תהיה לה חולצה נקייה – כל אחד, מצפה לקבל הערכה, מחמאות, שבחים והוקרה מאמא. בני הבית, הילדים וגם הבעל [לפעמים] מרגישים שעשייה היא למען אמא ובגלל הדרישות שלה [שלא לומר, הדרישות המוגזמות שלה :)] והם מצפים שאמא תשים לב שהם טרחו, שהם התאמצו, שהם עשו בשבילה ותוקיר את ההשקעה.

והאימהות?

הן רואות את ההשקעה, ובדרך כלל מציינות "אוה, יופי שהורדת מהשולחן, עכשיו תשטפי את הכלים" או "מקסים, מצוין כל הכבוד, מה עם המגבת שנשארה שם על הרצפה?" וגם מתלהבות "מהמם" "נהדר" "מקסים" "לא יאומן" "אין כמוך" "יפהפה" "חלום" "גדול!" "ענק" וגם "משגע".

האם האמירות הללו מעודדות להמשיך לעזור?

כמה מילים על מוטיבציה

פסיכולוגים טוענים כי לכל פעולה קיים מניע. המוטיבציה לבצע את הפעולה נובעת מגורמים חיצוניים – תקבל פרס או עונש על הביצוע, או מניעים פנימיים – אתה רוצה להשיג משהו, אתה נהנה ממשהו, אתה ממלא צורך מסוים כשאתה עושה משהו. כשמדובר בעזרה בבית, אנחנו אומרים שיש לך מוטיבציה לנקות או לסדר בגלל התועלת שאת מפיקה מבית מסודר ונקי, בגלל שאת אוהבת את תהליך הסדר והניקיון עצמו [איזה כיף לשפשף!!:) ] או שאת פוחדת ממה שיגידו השכנים אם הבית לא יהיה נקי  – – –  ובגלל העלויות של זמן ושל כוח ואולי גם כסף – שתצטרכי לשאת בהם – כשהלכלוך יצטבר ובסופו של דבר תהיי חייבת לנקות. את פוחדת מנזקים, את מצפה לתועלות, את נהנית מהתהליך או מהתוצאה כך שיש לך, כאמא, מוטביציה גדולה לנקות,לסדר ולארגן את הבית.

אימהות היו רוצות שילדים יסדרו את החדר בגלל שהם מבינים את התועלת שבסידור החדר, ואם אפשר – שגם ייהנו מהסדר עצמו. אימהות חותרות לכך שילדים יהיו עצמאיים בכל הנוגע לקניות, לעמידה בלוחות זמנים, לארגון הלימודים שלהם והחפצים שלהם, לתיקון חפצים בבית וכו' וכו' – מתוך תחושה של הישג וגאווה בכך שהם מסוגלים ויכולים להתמודד עם האתגר. המצב האידיאלי הוא שהבת שלך גאה לאפות את עוגת החג – ולא "עוזרת לאמא" לאפות.

ומה קורה בשטח?

המציאות היא שאנחנו, כהורים, לא תמיד נותנים לילדים את המניע הפנימי, הכוח שדוחף את הילדים להשיג עוד ועוד, אלא מספקים את המניע החיצוני – פרס או עונש ובכך מנציחים את חוסר המוטיבציה ואת מדיניות "עזרתי לאמא" ולכן "מגיע לי".

כמה מילים על עידוד

עידוד נגזר מהמילה עוד. את רוצה לגרום להם לעשות עוד? תעודדי אותם. העידוד אינו מתן שכר או איום בעונש. בעידוד אנחנו מדגישים את הטוב, את מה שנעשה ומחזקים את ה"יש".

אימהות! הביטו את [חצי] הכוס המלאה!  אמנם החדר אינו מושלם, נכון, יש דברים שעדין אינם במקומם וגם מה שנעשה – נעשה מאוחר מידי. הכל נכון, ולכן לא תוכלי לומר – מהמם, נהדר, מקסים, החדר פיקס. החדר אינו מושלם… אבל הילד שלך השקיע ואת רוצה לעודד אותו להשקיע שוב. במקום לשבח את התוצאה, הקדישי את השבחים לתהליך:

"אני רואה ששמת את כל הנעלים במגירה, התכופפת להרים את הבגדים וגם קפלת את השמיכה. עכשיו החדר מוכן לשטיפה". התיאור המפורט של כל מה שאת רואה מוכיח לילד שאת שמה לב לכל מה שעשה ולהשקעה שלו, ותשומת הלב שלך מוכיחה אהבה וכבוד אליו כאדם.

וגם "אני מעריכה את העובדה שזכרת את ספר הספרייה והחזרת אותו". או "ראיתי שהכנסת את כל השאריות למקרר, מצוין. ככה לא יתקלקל החלב".

שבחים עשויים להיתפס כמוגזמים או כשקריים כשהם עוסקים בילד עצמו או בתוצאה – "אתה גאון" "את ציירת" "אין עליך" "הו, ידעתי שאפשר לסמוך עליך". בנוסף לכך, אמירות כאלו עשויות להלחיץ את הילד ולאותת לו שמצפים ממנו להרבה יותר וגם לגרום לו להטיל ספק  באמירה עצמה – "נו, 90 במבחן זה לא ממש גאון, ובכיתה היו ציורים יפים יותר משלי, אז אני לא ממש צייר". תיאור של המציאות הוא אמין והילד יגיד לעצמו:"אהמ, טוב שהתכופפתי מתחת למיטה. היא ראתה את זה"  וגם "אמא שמה לב לכל פרט! אי אפשר לעגל פינות…" .

העידוד הוא חיזוק חיצוני שבונה מוטיבציה פנימית והנעה של הילד להגיע להישג. כשילדים מקבלים עידוד על המאמצים שלהם לסדר ועל ההשקעה שלהם במשימות היומיומיות של הבית הם מרגישים שהצלחה בביצוע היא הישג מכובד והם מוכנים להתאמץ בשבילו. אז נכון שהם לא בוחרים את המשימה "שטיפת כלים" כפעילות המועדפת באחר הצהרים החופשי שלהם, אבל כשהם שוטפים כלים הם אומרים לעצמם – אני עושה את זה טוב, אני מנקה כל פינה, אני יודעת איך שוטפים כלים בזריזות ובחיסכון וכל המשפחה הולכת לאכול ארוחת ערב נעימה בכלים שאני שטפתי" ההיגדים הללו עוזרים לבת שלך יותר מאשר "אם אני לא אשטוף אמא תראה לי מה זה" או "אני חייבת לשטוף אם אני רוצה לצאת מהבית הערב" ואפילו טובים יותר מאשר "הו, אמא תשמח ששטפתי לה את הכלים" – הרי אינם עוזרים לאמא, אלא עוזרים בבית, בדברים שלהם, כמו שאמרנו :).

[fff id=3]