שלום לך שבת  – חיכינו, חיכינו, חיכינו, חיכינו ואחרי יום שישי שלא נגמר סוף סוף הנה באת! סדנאות לניהול זמן מבוקשות ומוזמנות בעסקים לחוצים, עמוסים וטרודים. הבעיה הנידונה היא קוצר זמן ואורך מטלות. לו רק היה עוד זמן! זו המשאלה של העובדים, המנהלים והגם של האמהות. והנה מגיע לו הקיץ עם ימי שישי שבחורף לא יכולנו לחלום עליהם ועם שבתות מלאות באחר הצהרים ובדמדומי שקיעה מאוחרים.

ומה מתברר?

שיש כל כך הרבה זמן – יותר מידיי זמן! מה עושים עם הרבה זמן? מה עושים עם זמן פנוי? איך מנהלים את הזמן הארוך הזה? פתאום עודף זמן נעשה אתגר לא פחות מהתמודדות עם חוסר זמן. איך מתמודדים?

לנהל את הפנאי

כשיש זמן אנחנו מרשות לעצמנו, לאחר, להתעכב, לקחת על עצמנו "עבודות יזומות" ולהתברבר לאורך המשימות של יום שישי. חבל. הרי לכל אחת מאיתנו יש גם חלומות שמחכים:

• לאכול ארוחת בוקר עם בעלך
• לאפות חלות ולהפריש חלה
• להכין שניצלים ליום שני
• לפטפט בטלפון עם שתי חברות מהתיכון
• לטגן חצילים לשלושה שבועות
• לבשל מטבוחה נהדרת ולשלוח לחברה
• לצאת להליכה
• למיין את הספרים ולהדביק ספרים קרועים
• לתקן את המכפלות בחצאיות השבת

ועוד כמה.

אז הנה הגיעה ההזדמנות! יום שישי ארוך ופנוי, למה לבזבז על שטויות? תכנני לך עוד כמה פעילויות מהנות וכיפיות שאת דוחה כל החורף ותבלי את היום הזה – כל שבוע – בנעימים.

העיקר להתחיל בעיקר

אמהות מספרות שזה לא משנה מתי שבת נכנסת, תמיד יש לחץ לפני שבת. תמיד שבת נכנסת ברגע האחרון ותמיד יש עוד כמה דברים לעשות שלא הספקנו, בלי קשר לאורך יום שישי. איך זה קורה? בגלל שמרגישים שיש זמן, ואז פתאום ממש אין! זו הסיבה לכך שאני ממליצה להתחיל בעיקר. תהיי בפוקוס ותתמקדי בדברים המרכזיים שאת צריכה להכין, ורק אחרי שהעיקר עשוי – תתפזרי לך את המשימות שהן בגדר "מותרות".

למשל:

• להעמיד סירים על האש – דגים, מרק, חמין.
• עוף בתנור- עם תפוחי אדמה כתוספת;
• אורז במיקרוגל.

זהו, יש מה לאכול בשבת.

עכשיו את חותכת ירקות לסלטים מבושלים, מדפדפת בספרי הקינוחים ומתחילה לנהל לך יום שישי חופשי: מעכשיו הכל בפלוס, הכל באקסטרות. רגוע. גם אם לא תספיקי משהו – התחלת בעיקר, תוכלי לנוח ביום שישי ותבקשי מהילדים שיעזרו עם הסדר וההתארגנות הסופית.

העיקר – המשימות החשובות שיש לבצע לפני שבת – הן גם הכנת בגדים וסדר בבית. גם פה את עובדת על פי אותם עקרונות של העיקר להתחיל בעיקר – קודם כל שהסלון יהיה מאורגן, כולל שולחן שבת עם מפה לבנה ופרחים ומפית לחלות וגביע. אחר כך את עוברת בחדרים ודואגת שלא יהיה מוקצה. את הפינישים את משאירה לאחרים, או לזמן שיוותר. מבחינתך – שבת המלכה יכולה להיכנס הביתה ואת מוכנה לקראתה בשמחה גדולה.

שעתיים לפני שבת, כשאת רוצה כבר להרגיש ששבת כאן – שוב התחילי בעיקר: העמידי את הסירים על הפלטה ולכי להתלבש ולהתאפר. זהו, יש אוכל ואת מוכנה להדלקת נרות שבת. כל מה שתספיקי מעכשיו – להלביש את הילדים, לקפל מפיות יפות על השולחן או לסרק את הבנות בצמה תפורה מסביב לראש – זה אקסטרות. הבסיס, העיקר, כבר כאן – לכבוד שבת.

ארוחות

יום שישי ארוך ויום שבת ארוך פירושם עוד שתי ארוחות מלאות ועוד שתי ארוחות ביניים… טוב – הגזמתי. לא ממש ארוחות מלאות, לא ממש שתים – אך בהחלט עוד אוכל. מה אפשר?

• לבשל לשבת מרק גדול עם קניידלך [זוכרות את המרשם מפסח? הוא עובד גם בחמץJ ]
• קוגלים – כלומר פשטידות. לכבוד שבת מדברים על קוגל תפוחי אדמה, קוגל אטריות או קוגל תפוחי עץ.
• לאפות עוגות משביעות – לא טורטים יפים משובצים בצ'וקלט צ'יפס אלא קוראסונים, עוגות שמרים מקמח מלא, עוגות "כל טוב" עם פירות מיובשים וקווקר וכדומה. עוגות ועוגיות אלו גם משביעות וגם מזינות וגם מהנות את החיך בסגנון נשנוש מפנק.
• לכבד את ערב שבת ואת הסעודה השלישית במעדן חלבי שלא מופיע על שולחנכם בימי החול הרגילים – או בקורנפלקס משובחים.
• להכין אוכל שלא דורש סכום וצלחות: פסטרמה בפיתה, לאפה. קציצות.

יש מי שאמצו את המנהג החוצניקי – להכניס את שבת בפלג המנחה. הם מדליקים נרות בערך 15 דקות לפני הזמן, מיד מקדשים ומתפללים ערבית עם הציבור אחרי הסעודה. הקטנים הולכים לישון, והגדולים נשארים לפיצוחים, מנה אחרונה ודברי תורה עד שאוחזת את כולם שינה. ההרגל מקל מאד על ההתארגנות מבחינת הארוחות וכו' כי הסעודה מתקיימת בסביבות השעה 1900 ולא ב2100 – ורוב הילדים יכולים לחכות משעת הצהרים עד הערב ולאכול ולשבוע בסעודת השבת.

לשבת – אפשר להכין "סעודת אמן" לשעה 1600: פירות, ירקות, ממתקים וכל מעדנים ופיצוחים, ואז להרגיע את הרעבים שפותחים את המקרר ומבקשים כל הזמן "מה יש לאכול?" שעוד מעט יש סעודת אמן חגיגית. ולאחריה – שיחכו עד 1900 – עוד מעט סעודה שלישית.