קצת על עצמי:

לא נולדתי מסודרת ולא מאורגנת – נולדתי רחפנית, תלושה מן הזמן ומן השעון, מאחרת כרונית. סחבתי לבית הספר את כל הספרים ואת כל המחברות כל יום כדי לא להיתקע בלי שיעורי בית והמורות תמיד התלוננו שהמחברות שלי נראות נורא, שיש לי כתב יד בלתי קריא ושחבל שילדה שיכולה להשיג יותר מבולגנת ככה. בכל זאת אהבתי ללמוד, וזה מה שעזר לי להצליח.

שרדתי את שנות בית הספר והפכתי למורה בעצמי ואז לאמא.

הבלגן התחיל לעכב אותי: לא מצליחה לצאת בזמן, מוותרת על טיולים בנוף הקסום [התגוררנו בצפת] ושוקעת לתוך סוג מסוים של אוברדרפט: מינוס במטלות הבלתי נגמרות לעולם… עם שלושה תינוקות זה היה קשה מאד, עם ארבעה – ביצה טובענית.

ואז קרה משהו – התחלתי להתמודד! כלומדת מושבעת הלכתי לסיפרייה וחיפשתי ספרות מקצועית שתדריך אותי בעקרונות של ניהול זמן וקונפליקט בית עבודה. מצאתי רק ספרי ניהול בתחום. קראתי. הפנמתי, וערכתי אדפטציה לחיים האישיים: התחלתי לנהל את היומיום כמו שמנהלים ארגון או עסק – מטרות, יעדים, תכניות עבודה. התמקדתי על פי עשרים שמונים,  בדקתי איכויות לפי הפרמטרים של TQM  ויצאתי לקניות ולרכש עם המודל של JIT. זה עבד – ועוד איך!

ואז באו הסדנאות – כי כשאת עושה משהו טוב, אחרים שמים לב ומבקשים שתלמדי אותם. התנדבתי דרך מחלקת רווחה, אחר כך ההתנדבות הפכה למקצוע והנה אני כאן: בגובה עיניים, כמוך בדיוק. מתמודדת עם דחיינות, אוהבת לאלתר, ספונטנית, אבל מבינה איך לתכנן נכון ואיך להתגמש עם התכנון כדי להפיק ממנו את המיטב בלי להתקבע.