לחצים ומתחים – עומסים ותגובות רגשיות - יעל זלץ

לחצים ומתחים – עומסים ותגובות רגשיות

לחץ הוא תגובה שלנו לעומס, לריבוי תפקידים ולמטלות שמתווספות זו על זו בזמן קצוב וקצר. כאשר עלינו לבצע משימות רבות והזמן מוגבל אנו מגיבים לחוצים ומגיבים באופנים שונים.

יש מי שמגיבה במתח. זו תגובת לחץ שאינה אפקטיבית שכן אינה משפרת את הביצועים בזמן הלחץ.
יש מי שמקבלת את הלחץ בהבנה, בהשלמה, או אפילו בברכה. זו התמודדות יעילה שמסייעת לביצוע בתנאים הנתונים.

לכן, לפני הכל, השאלה היא – מה יחסך ללחץ? האם את פוחדת מעומס עבודה? עומס עבודה הוא מאפיין נפוץ בימינו, בין אם את אם עובדת או שאת אם או שאת עובדת. הזמן קצוב, והמשימות מתרבות ומסתבכות. לכן, מי שפוחדת מעומס עבודה, נתונה יותר מאחרים, שלא פוחדים מעבודה רבה, להיות נתונה לתגובת לחץ לא אפקטיבית. היא נעשית מתוחה ככל שיש עליה יותר עומס והתגובה שלה נעשית פחות ופחות יעילה.

מבדק:

סמני נכון ולא נכון:

ü הלחץ מזיק ויש להימנע ממנו ככל האפשר.

ü השתחררות מהלחץ גורמת אושר ורוגע.

ü ככל שהלחץ בחייכם פוחת, כך חייכם פרודוקטיביים יותר.

ü לחץ מתמיד על המוח ועל הגוף מביא בסופו של דבר לשחיקתם.

ü רמת הלחץ בחייכם עומדת ביחס ישר למספר האירועים השליליים שחוויתם.

ü ככל שגילכם מתקדם כך אתם חייבם להגן על עצמכם יותר ויותר מלחץ.

מה את חושבת? שהכל נכון? שלחץ הוא משהו שצריך להימנע ממנו?

בספר "הלחץ מנוף להצלחה" מבדיל המחבר, ג' אי' לואר, בין לחץ למתח ואומר שעומס, ריבוי מטלות ומשימות ומתחים אינם דבר אחד. התגובה לעומס בזמן קצר עשויה להיות שלילית בצורת מתח אך אם נלמד לקבל את הלחץ כפי שהוא, חלק מהחיים שלנו, לא נסבול כל כך ובוודאי שלא נצטרך להגן על עצמנו מפניו. אנחנו רק נלמד איך להגיב ללחץ בצורה אפקטיבית ויעילה כדי להשיג בעזרתו יותר גם בחיים האישיים וגם בעבודה.

הגילוי שלחץ ומתח הם שני דברים שונים שאינם מוכרחים להחוות כאחד, מעודדת: את יכולה ללמוד להגיב ללחץ בדרכים יעילות יותר ולגרום לאנרגיות הגבוהות של הלחץ להביא אותך להצלחה. האם מטלות יומיומיות אכן גורמות לך לחץ?

כמה לחץ את חווה ביומיום?

בטבלה הבאה רשימה של משימות יומיות, שגרתיות המאפיינות חיי משפחה רגילים. אמהות רבות מתייחסות לחלק מהמטלות בצורה מעשית ביותר – הן מבצעות את המטלה ותו לא. יש מטלות שמעוררות בנו פרץ של רגשות – מתח, תסכול, ייאוש, שעמום או תחושות גופניות לא נעימות – כאב ראש, דופק מואץ ומחושים אחרים שמופיעים כתגובה ללחץ. סמני בטבלה אילו משימות מלחצות אותך? ועד כמה? סמני 1 למשימות שאינך מתרגשת כלל מביצוען ותני ניקוד גבוה יותר למשימות שגורמות לך לעוררות רגשית גבוהה.

מטלה שגרתית	אף פעם לא לחוצה	לעתים רחוקות לחוצה	לפעמים לחוצה	בדרך כלל לחוצה	תמיד לחוצה
קימה והתארגנות בבוקר – כל המשפחה	1	2	3	4	5
יציאה לעבודה	1	2	3	4	5
ארגון התינוק למטפלת	1	2	3	4	5
ארגון הילדים לבית הספר	1	2	3	4	5
הכנת ארוחה עיקרית לכל המשפחה + שעת הארוחה	1	2	3	4	5
הכנת שיעורי בית עם הילדים	1	2	3	4	5
עריכת קניות שבועיות	1	2	3	4	5
סידור חדרים ומטבח בבוקר או בערב	1	2	3	4	5
יציאה לרופא עם תינוק חולה	1	2	3	4	5
יציאה לרופא שיניים / אחר	1	2	3	4	5
הכנות לביקור ואירוח של בני משפחה	1	2	3	4	5
טיפול יומיומי בכביסה	1	2	3	4	5
יציאה לקניות או לסידורים עם הילדים	1	2	3	4	5
יציאה מהבית להרצאה או לחוג	1	2	3	4	5
הכנת ילד שיצא מהבית בזמן לחוג	1	2	3	4	5
ביצוע שיחות טלפון לבנק, לקופת חולים וכדו'	1	2	3	4	5
הכנות לשבת ביום חמישי או שישי	1	2	3	4	5
ביצוע עבודות ניקיון יומיומיות – שטיפת כלים, טאטוא	1	2	3	4	5
ביצוע עבודות ניקיון חודשיות – מקרר, תנור, חלונות	1	2	3	4	5
אירוח משפחה לשבת	1	2	3	4	5

כמה נקודות צברת? אם יש לך מעל 60 נקודות את חווה די הרבה לחץ בחיים היומיומיים שלך. מידת הלחץ הזו קשורה עדיין רק לחיי היומיום. השאלון אינו מתייחס כלל למצבים בעלי פוטנציאל לחץ גבוה מחוץ לחיי השגרה – ילד חולה, לילות ללא שינה, מתחים כספיים חולפים או מעבר דירה ולידת תינוק חדש. מחקרים מתייחסים לכך ששינוי חיובי גורם ללחץ ולעומס בדיוק כמו שינוי שאינו נתפס כחיובי. כל חריגה מהשגרה מעמיסה מטלות ומשימות וגורמת ללחץ.

כאשר קיים לחץ, אנו מגיבים בדרכים שונות. יש מי שיוצאת להליכה או מקפידה על תזונה בריאה. יש מי שמוסיפה שעות שינה. יש מי שסובלת מנדודי שינה, מכאבי ראש ומכאבים פסיכוסומאטיים אחרים ונוטלת תרופות להרגעה ולשיכוך כאבים. התגובה ללחץ היא זו שמבדילה בין אנשים וקובעת אם הלחץ יזיק לכם או יועיל לכם. תגובה בלתי אפקטיבית ובלתי יעילה מורידה את רמת התפקוד שלכם בבית ובעבודה דווקא בסיטואציות ובתקופות שבהם אתם נדרשים לפעול והתוצאות עשויות להיות קריטיות לגביכם ולגבי בני המשפחה שלכם.

והלחץ אינו מסתיים בעבודות הבית.

לחץ בעבודה

לחצים בעבודה הם חלק בלתי נפרד מחיי העבודה של כולנו. עובדים לחוצים בגלל העומס שהם חווים בעבודה, בגלל הדרישות הלא מציאותיות של הבוס או של עמיתים לעבודה. גם המבנה הארגוני של המקום בו אנחנו עובדים יכול לגרום ללחץ – אם יש לך יותר מבוס אחד, או שאת צריכה לדווח לשני אנשים או שעליך לתת הוראות לכמה עמיתים או כפיפים – המצב המורכב יוצר לחץ. אנחנו תלויים באחרים להצגת תוצאות וביצועים והתלות הזו מלחיצה. לחצים נובעים גם מתקשורת בינאישית לקויה – אנשים בעבודה עשויים להיות בוטים, תובעניים, פוגעים. יש בוסים רבים שאינם אמונים על עידוד ומשוב מחמיא והם נוטים להרחיב ולשוחח על בעיות ותלונות. לפעמים התקשורת אינה זורמת ועובדים מגלים שמידע חמק מהם ולכן שגו – הידיעה שהמידע אינו מגיע לכל המקומות, מלחיצה. גורמי הלחץ בעבודה הם רבים, ורובינו חווים יותר מגורם אחד ללחץ.

יחד עם כל גורמי הלחץ הללו קיים הלחץ של העובד לתמרן בין המחויבות שלו לעבודה למחויבות שהוא חש כלפי החיים הנוספים שלו – המשפחה והסביבה, שלמענם הוא יוצא לעבוד, ולפרנסתם הוא עמל.

התרשים מראה כיצד לחץ התפקיד נובע גם משותפים למערך התפקיד, אבל גם משותפים לעבודה כמו בוסים וכפיפים. אבל, הלחץ נובע גם משותפים מחוץ לעבודה – בני משפחה.

הלחץ של השותפים

בני המשפחה הם שותפים לחיים, ולא שותפים לעבודה. הם אינם חלק מן העבודה והם החלק העיקרי של החיים.

בעבודה, מצפים ממך המעביד והלקוחות שהעבודה תהווה את התחום המרכזי, העיקרי, החשוב בחייך. מעניין שגם אם המעביד עצמו מבין שבחייו האישיים יש יותר מאשר עבודה, הוא עדיין מצפה שעובדיו יחשיבו את העבודה לתחום החשוב בחייהם. לעתים קרובות מעסיקים הם אנשים שמכורים לעבודה, פרפקציוניסטים שדורשים שלימות ומושלמות בלתי ריאלית מעובדיהם והם מביעים מורת רוח כשהם מגלים שלעובדים יש שותפים אחרים לחייהם מלבד העבודה. סקר בדק ומצא שמעסיקים בעלי משפחות ואבות לילדים קטנים בעצמם העדיפו עובדות לא נשואות ושאין להן ילדים קטנים בטענה שהמשפחה מפריעה לעבודה. לא בטוח שזה נכון, וייתכן שעובדות שאינן מחויבות לפרנסת משפחתן ירשו לעצמן פחות מחויבויות למקום העבודה. מה שבטוח הוא שבני המשפחה הם שותפים שמחוץ לעבודה והם מצפים מהאם העובדת שתוותר על העבודה שלה לטובת זמן וכוחות עבורם.

בית ומשפחה הן שתי מערכות שונות בעלות דרישות שונות וצרכים שונים. הקונפליקט נוצר כאשר דרישות של מערכת אחת סותרות את הדרישות של מערכת אחרת. האם העובדת שותפה פעילה ומחויבת בשתי המערכות ועשויה להרגיש חצויה או "קרועה" בין הדרישות הסותרות והציפיות המנוגדות שכל מערכת מציבה בפניה.

התמודדות פעילה

¬ אילו סוגים של לחצים מפעילים עליך, אמא עובדת, שותפים מחוץ לעבודה?

¬ ספרי על מקרה שבו הופעל עליך לחץ מצד בני המשפחה כאשר שהית במקום העבודה.

ü כיצד התמודדת?

ü מה הייתה התגובה של הסובבים – בבית ובעבודה – לדרך ההתמודדות שלך?

ü האם הייתה מקובלת עליהם? מי היה מרוצה ומי לא? התוכלי לספר על מערך קבלת ההחלטות שלך ומערכת סדרי העדיפויות שהנחו אותך?

ü מי שילם את מחיר הלחץ?

לאחר שניתחת את הסיטואציה שבה חווית קונפליקט בין הבית לעבודה – אני רוצה להעלות נקודה חשובה למחשבה:

אנו מחנכים את ילדינו לשאת אי נוחות, לדחות סיפוקים או להתאמץ עבור ערכים רוחניים. חשוב להראות להם שבחיי היומיום יש הזדמנויות רבות לנתינה, לחסד, לעזרה לזולת ולקיום מצוות רבות הקשורות בסביבה ובאנשים שסביבנו. כאשר הילדים שלך מבינים שהעבודה שלך תורמת לאנשים, אפילו לאנשים זרים, הם יעריכו את המאמצים שלך בעבודה ויראו את היעדרותך כתרומתם שלהם לרווחתם של אנשים. אמהות העוסקות בחינוך, בקירוב רחוקים ובארגוני חסד אחרים אינן מתקשות להעביר לילדיהן ולבני המשפחה האחרים את החיוניות שבתפקידן והן זוכות להערכה רבה על השקעתן בעבודה. אך גם מוכרת בחנות בגדים, קופאית, מתכנתת ומנהלת חשבונות יכולות לבטא דרך עבודתן את הערכים של סיוע לאנשים הנתונים בקושי, בבעיה או זקוקים לסיוע דחוף. כאשר את ממלאה את העשייה המקצועית שלך בתכנים רוחניים ובמשמעות ערכית את שואבת סיפוק מעבודתך וגם מקלה על ההתמודדות עם הדרישות הסותרות של הבית והעבודה.

למעשה, את מביאה לידי ביטוי את הערכים שלך גם בעבודה וגם בבית ומחנכת את ילדייך להיבטים נוספים ואחרים של הערכים שלכם. מה תוכלי לעשות כדי שהילדים שלך יעריכו את העבודה שלך?

הפרק הבא עוסק במורכבות היחסים בין הבית לעבודה.