אמא שלי אומרת שאני צריכה להודות לד' שירשתי את אבא ולא אותה, כי המשפחה שלה הם אנשים של לילה, ולא של בוקר.

אז גם אצלינו העולם מתחלק לשניים:

לאלו שקמים מוקדם ולאלו שקמים מאוחר.

לאלו שמתקשים לתפקד אחרי שהשמש שוקעת ולאלו שהחושך מעיר אותם עם פרץ של יצירתיות ויצרנות שלא מפסיקה עד השעות הקטנות של הלילה.

לאלו שענני השינה אופפים אותם עד הצהרים ולאלו שתוך שניה מאז פקחו עין הם בשיא הכושר לענות על כל שאלה מתמטית ולוגיסטית מורכבת.

יש כאלו ויש כאלו,

ודרך אגב – אלו שמתקשים לקום, מתקשים גם אם הלכו לישון בשקיעה אמש, ואלו שקל להם – מתעוררים ברגע גם אם הלכו לישון לפני שעתיים. לא מספר שעות השינה קובעות את סגנון ההתעוררות בבוקר, אלא סגנון הפעילות: אנשי בוקר ואנשי לילה.

אתמול התקשרה אלי נועה [שם בדוי, סיפור מדויק] וסיפרה שקשה לה לקום בבוקר, ושכל היום שלה "נמרח". היא התלוננה על עצמה

[תמיד כואב לי לשמוע שנשים משמיצות את עצמן ומספרות על עצמן דברים בטון דיבור מאשים וגוער. תספרי על הקושי, אל תגידי על עצמך כאלו מילים! איך היה הילד שלך מרגיש אם היית מדברת אליו ועליו ככה? אז זה בדיוק מה שמרגישה הילדה הקטנה שבך. דרושה חמלה]

היא התלוננה על עצמה שהיא מתעכבת, לא עושה כלום, רוצה לעשות הרבה דברים ולא מספיקה, והיא רואה כמה הרבה זמן מתבזבז על כלום.

השאלה של נועה הייתה : 

האם יש לך כלים לתת לי כדי שאצליח לקום מוקדם? מה אני יכולה לעשות כדי לקום כל בוקר מוקדם?

• שעון מעורר היא כבר ניסתה.
• הילדים קמים.
• השמש זורחת לה לתוך החדר.
• עוד שעון מעורר מצלצל.

מה עכשיו?

אני מתארת לעצמי שהרבה מ"סוג נועה" ניסו את מה שהיא ניסתה: כבר האשימה את עצמה, קבלה את עצמה, קבלה על עצמה, כעסה על עצמה, הבטיחה הבטחות וקנתה הרבה שעונים מעוררים מכל מיני סוגים וגם פרסי עידוד לימים של השכמה.

מה עושים כדי לקום מוקדם?? מה עושים כדי לא להיות עייפים בבוקר? 

 אז נועה – בדיוק כמו שאתן הייתי עושות, ואולי אפילו מנסות זאת ממש בימים אלו – החליטה ללכת לישון מוקדם כדי לקום מוקדם.

אני מכירה הרבה החלטות גרועות, וזו אחת מהגרועות שבהן:

לוותר על מה שאת טובה בו ומצליחה בו כדי לתת לעצמך בדל של סיכוי להצליח בדבר שאינך טובה בו. נשמע לכן הגיוני לפעול כך?

הערב של נועה יכול להיות פורה ועסוק,

אם היא תלך לישון מוקדם יקרו כמה דברים:

קודם כל היא תפסיד שעות של פרודוקטיביות שתורמות לבית סדר, נקיון, כביסות וארוחות.

שנית, יש סיכוי רב שהיא לא תצליח להירדם ורק תתהפך במיטה עד חצות לחוצה להרדם.

שלישית – הסיבה שקשה לקום בבוקר אינה בגלל שלא ישנת מספיק אלא בגלל שהגוף שלך הוא כזה שקשה לו בבוקר. כלומר – גם אם תרדמי מוקדם ותנומי את שמונת השעות המיתולוגיות, עדיין יהיה לך קשה בבוקר, כי קשה לך בבוקר.

את לא עייפה בבוקר, קשה לך לקום בבוקר.

בואו נשים לב להבדל: יש מי שעייפה בבוקר, כי לא ישנה מספיק. אם תישן שעה קודם – תקום כמו לביאה. אבל יש מי שקשה להם בבוקר, וזה סיפור אחר לגמרי. לא קשור לשעות שינה. קשור למנגנונים שונים בגוף.

ואז השאלה זזה ממקום של כמה לישון ואיך להרדם מוקדם, והולכת למקום של כוח פנימי להתמודד. לכן השאלה היא מה את עושה כשאת קמה בבוקר, מה את צריכה לעשות מה את מרגישה שאת חייבת לעשות. על מה את אחראית ומה חשוב לך.

מה באמת מוציא אנשים מהמיטה בבוקר, גם אם קשה להם לקום בבוקר?

מטרה. חזון, ערכים. יעדים. משהו חשוב לעשות היום. משהו שצריך לקרות ואני צריכה לבצע אותו ואני שמחה לבצע אותו ויש השלכות טובות לכך שאני אעשה את זה [ותוצאות שליליות אם המשימה הזו לא תושלם בזמן הנקוב, כמובן]

השיחה עוסקת בערכים, במחויבות, באחריות, בחשיבות של דברים ולא במוסכמות חברתיות, ב"אם אמא שלי הייתה יודעת היא הייתה —- אותי" ולא בהאשמה עצמית. בואי נדבר על יעילות, על תועלת, על יתרונות – על החלקים החיוביים של של העשייה.

ייתכן שבכלל לא חשוב לקום מוקדם בבוקר ויש לא מעט משפחות שבהן לא קורה כלום [שום דבר רע, אני מתכוונת] אם קמים מאוחר יותר [במסגרת זמן קריאת שמע וזמן תפילה של שחרית, כמובן] כי סגנון החיים פחות מתואם עם צלצול בית הספר [הילדים בהום סקולינג, וירשו את אמא שלהם – מתעוררים מאוחר]  והעבודה היא בכלל בשעות אחר הצהרים.

אימהות שנתונות במסגרת גמישה כזו שלא יצפו מעצמן להתעורר ולקום מוקדם אם אין הכרח. תשמחו שהחיים שלכן מתאימים לגוף שלכן – ותודו לד' על הפינוק המיוחד.

תבינו, שאם אין סיבה ממש חשובה לקום מוקדם, ואת טיפוס של לילה ולא של בוקר, לא יעזור כלום! את לא תקומי מוקדם! אם את רוצה לקום מוקדם, את צריכה סיבה טובה!!!

אימהות שחייבות להתעורר ולקום בשש והגוף שלהן הוא מהסוג של תשע – ההתמודדות שלהן לא פשוטה בכלל. אמא שלי יכולה לספר לכן על כך: במשך שנים היא יוצאת מהבית בשבע בבוקר לעבודה, למרות שהטבע המשפחתי הוא "אנשים של לילה" ולא של בוקר.

למעשה:

תבדקי מה החשיבות לקום מוקדם, ובדיוק מה זה מוקדם. רבע שעה זה הרבה מאד זמן בבוקר!!  ייתכן שתוכלי להתארגן כך ששעת הקימה תתאחר ועדיין תגיעי בזמן לעבודה והילדים יצאו בזמן לבית הספר.

נסי להשיג שיתוף פעולה מבעלך, אם הוא כזה שקל לו לקום מוקדם.

אם את מאלו שקמים בקלות, ומתעוררים בכיף – הביני שאחרים אינם עצלנים וחסרי אחריות. כששואלים אותך משהו אחרי חצות ואת ממלמלת תשובה בלתי ברורה ועצבנית את לא רוצה שיחשבו עליך שאת אנוכית וחסרת רגישות ["אני ער עד עכשיו בשביל לפרנס את המשפחה, היא ישנה כבר שעתיים, אני שואל איפה ה — והיא אפילו לא עונה לי"]

תתכנני את סדר היום שלך ביומן, בכתב, עם שגרה קבועה ועם בסיס לשינויים שהם היענות לדברים שקורים בשטח, וקורים דברים.

קל ללמוד איך לתכנן סדר יום שיתאים לסידרי העדיפויות שלך בתכנית "סדר בתלת מימד" ששם אני גם מדברת על הסדר בבית שיחסוך לך הרבה זמן של התארגנות בבוקר.

הכתיבה של הדברים שחשוב לעשות דווקא מוקדם בבוקר – מקפיצה אותך אל יום נהדר של עשייה ברוכה.

אבל אם הסיבה היא שאת עייפה, וחסרות לך שעות שינה

אנחנו צריכות לדבר על הסיבה שבגללה אינך הולכת לישון בזמן.

האם ייתכן שאת דוחה את שעת השינה?

את, ואולי גם הילדים הבוגרים שלך? עייפים, אבל אינכם הולכים לישון – מתמהמהים עד שהשעה מתאחרת ואז אתם צונחים למיטה או נרדמים בבגדים על הספה? בואי נדבר על הדחיינות הזו.