הדלקת נרות חנוכה נופלת בחלקם של הגברים, ופתאום אין שום בעיה להדליק בזמן. אז למה כשאנחנו צריכות להתארגן להדלקת נרות זה כל כך מורכב ומלחיץ?
אחד האתגרים שלא עוזבים אותנו לרגע הוא האתגר להיות בזמן. כל דבר שאנחנו צריכות לבצע אמור להתבצע במסגרת ידועה של זמן, ואם אני בזמן – אני בסדר, יש לי תחושת הלימה וזרימה. כשאני לא בזמן – הכל בסכנה: וויכוחים, האשמות, כעסים, בזבוז כסף, אנרגיה מיותרת, אי נעימויות ולפעמים יותר מזה. ההתמודדות עם האתגר מסתיימת כל שבוע בניצחון כאשר הדלקתי נרות שבת – והייתי בזמן.
כמה עמוס!
כדי להקל על המעמסה, ולהקל על הרגשות הטעונים סביב שעת הדלקת נרות והמתח אם נהיה בזמן או לא נהיה בזמן, אני מציעה כאן קו חשיבה שימושי שמהר מאד ישנה את הגישה שלך לערימת המטלות של ערב שבת.
מה צריך להיות בזמן לקראת שבת?
בית מסודר, כולם לבושים בגדי שבת, אוכל. בואי נפרק אחד לאחד את מרכיבי ההכנה הללו ונראה היכן אנחנו נתקעות ומה תוקע אותנו שם.
התהליך מתואר בתרשים שכאן, ואחר כך ההסבר:
בית מסודר – מה מבולגן לך מאד בערב שבת ובגלל זה דברים מתעכבים? האם מעייף אותך מאד לשטוף את הבית או לנקות אותו ואת לא מגיעה למשימות הללו? מי יכול לעזור? האם יש בלגן של כל השבוע שמצטבר? מה בעיקר מצטבר? כלים? כביסה? ניירת?
כולם לבושים – יש ערימות כביסה ולא מוצאים בגדים? בגדי השבת אינם מגוהצים? צריך לרחוץ את הילדים וגם להלביש וגם לסרק וזה לוקח הרבה זמן? מי יכול לעזור? מה אפשר לעשות ביום חמישי? איך אפשר לארגן בגדים מראש? מה ניתן לשנות בטיפול בכביסה כדי שזו לא תצטבר בערימות?
אוכל – האוכל לשבת הוא מסורתי. יש שלוש סעודות, דגים, עוף, מרק, חמין. פשטידות, סלטים, חלות. עוגות, קינוחים, תוספות. נשנושים, ארוחה ליום שישי, מלווה מלכה. מצד אחד – הכל קבוע וידוע. מצד שני – זה הרבה, וגם רוצים לגוון. אז בואי נראה איפה את נתקעת: מה לוקח לך הכי הרבה זמן? מה נשאר לרגע האחרון? בגלל מה לא התחלת? כי לא היו מוצרי יסוד בבית? כי מישהו צריך ללכת לקנות ולא היה מי שיילך? כי הסירים היו מלוכלכים והיה צורך להכין את המטבח לפני שבכלל אפשר להתחיל? שהיית עייפה נורא ולא יכולת לעמוד עוד על הרגליים? שהתלבטת מה להכין ועד שהחלטת כבר היה מאוחר מידיי? שחשבת שזה לוקח שתי דקות והתברר זה לוקח שעתיים?
הדרך לפתור את הבעיות אינה להתמודד עם כל הבעיה, אלא עם החלק הכי תוקע שלה: מתוך אוכל, סדר בבית ובגדים – הכי תוקע זה בגדים. הבעיה אינה מי ילביש את הילדים וגם לא מגהצים אצלנו. הבעיה היא שיש ערמות של כביסה. לא, לא כביסה מלוכלכת ולא בגדים בכל הבית – רק כביסה שצריך לקפל לארון. הו! אז בואי נמצא דרך לטפל בכביסה שצריכה להגיע לארון וכבר הבית יותר מסודר וקל יותר למצוא בגדים לילדים!! התהליך הזה מתואר בתרשים הזרימה שלפנייך – מלאי שם את ציוני הדרך שלך .
הנה, ברוך ה', היינו בזמן. איזו הקלה!
אין מה להתלבט.
אנחנו הנשים המדליקות האמיתיות!!
מי חושבת כמוני?????????
רק לא לקטר ולעשות את הכל בשמחה ובכיף.
להודות על היכולות ועל הביצועים…
ולהיות מסוגלות לסלוח לעצמנו אם לא עמדנו ברף המטורף שאנחנו מציבות לפנינו…
אם לעשרה וסבתא
תודה!!
אבל הבעיה היא בכלל לא הכביסה! אז מה הפיתרון?
אם הבעיה שלי זה בכלל ההכנה של האוכל והשטיפה והסדר של הבית?
בתאל, את מכירה את התכניות שלנו לסדר בבית? ולניהול זמן? אחת מהן תהיה בדיוק בשבילך!!
הבעיה לא נפתרת בחנוכה, כי ההכנה לקראת ההדלקה שוב מוטלת על האשה, לארגן ארוחה חגיגית, רוב הפעמים עם אורחים ופעילויות מיוחדות לזמן ההדלקה, אז זה שהבעל מדליק בזמן רק גורם ללחץ נוסף על האשה, כי היא צריכה להספיק הכל לפני, גם כדי שיהיה מוכן ל"חגיגת טכס ההדלקה" וגם מאחר וחצי שעה אחרי הדלקת נרות לא עושים מלאכה… ההדלקה כאמור, אינה הבעיה, כפי שכתבה שולמית, אלא ההכנות לקראתה וזה באופן מפתיע תמיד נחלת האשה וממילא גם ה"איחורים" הם חלק מעסקת החבילה… אבל התרשים זרימה שלך מפעים, אין מה לומר, זה בהחלט עוזר "לדוג" את מוקד הקושי שאולי יסייע לנו הן להכנות לקראת שבת והן לקראת הדלקת נר חנוכה. תודה
אריאלה, אני רק צחקתי קצת… בטח שתמיד עושים הכל יחד, וגם אם הילדים עושים משהו – את עדיין כאן האמא שלהם!! ולכן אני מדברת על מנהלת הבית – שמובילה כאן הכל, הכל.
מסכימה עם התגובה של שולמית, ועוד יותר מזה. גם להדלקה של חנוכה אני מגיעה לחוצה, מכיוון שגם זה באחריותי – להכין את החנוכיות, לסדר את הסלון, להכין את הכיבוד ואם יוצאים אח"כ אז גם להכין את מה שצריכים להביא למסיבה, ולהכין את כולם נקיים ומסורקים לפנ"כ כי יש המון פקקים בדרכים וחייבים לצאת מיד וכו'…. אמנם היום הבנים יכולים להכין את החנוכיות לעצמם וגם לאבא, אבל צריך להזכיר להם, ולנגב את השמן שנשפך, ואת הזכוכיות שנשברו (או לנדנד להם שהם יעשו את זה) ולפשר בין "מי יכין לאבא" ו"מי יכין לבחור ישיבה שחוזר כמה דקות לפני שקיעה", ו"מי יכין את הנרות של הקטנים שמדליקים בנרות". ואם יש ילדים גדולים שיכולים להכין לבד את החנוכיות, אז גם יש ילדים גדולים יותר שצריכים תוכניות ואוכל יותר מושקע וכו'.
שרה, עומס ולחץ הם שני דברים נפרדים. יש מה שצריך לעשות, אבל הלחץ, הרגשות השליליים – אינם תורמים לעשייה.
בקורסים, בטיפים, בפוסטים אני משתדלת להביא תפיסה ניהולית פרקטית
שמרגיעה
שעושה סדר
שעושה שכל
וכדי שנעשה מה שאנחנו רוצות לעשות – מתוך רצון.
הבדיחה הזו שגברים מדליקים בזמן צריכה להישאר רק בדיחה
כי היא אינה נכונה,
אין לשום אישה בעיה להדליק נרות שבת ואפילו לא לעשות מלאכה חצי שעה… .
האתגר השבועי אינו הדלקת הנרות, אלא שהכל יהיה מאורגן לכל השבת
ואחרי זה יש מלאכות שאסור לעשות 25 שעות
תודה על הטיפים והעצות