בפוסט לקראת חנוכה מתאים יותר מתמיד לשבח ולהודות על הניסים שבכל יום עימנו. חז"ל אומרים לנו שאין בעל הנס מכיר בניסו – ואני רוצה לדבר היום על ניסים שרק את יודעת שהתרחשו – ובסביבה אף אחד לא מכיר. ניסים כאלו שבהן דווקא בעל הנס הוא המכיר בנסו ולא הזולת:
רק מי שמנהלת יומן, שמתכננת את סדר היום שלה, שיודעת מהם סדרי העדיפויות שלה ואיך היא עם התקציב החודש – רק היא יודעת שהתרחש לה נס.
- איזה נס: הם כולם יצאו מהבית מחייכים ושמחים, שד' ישמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם.
- איזה נס: נשארה רק עוד כף דייסה לתינוקת! בדיוק היום תכננתי לצאת לקניות.
- איזה נס: נזכרתי שהיום יש לנו תור בטיפת חלב. בדיוק משתלב לי עם קבלת החבילה בדואר.
- איזה נס: תוך דקה הגיע האוטובוס והגעתי הבייתה חמש דקות לפני שהם חוזרים מהגן.
- איזה נס: לא היה תור באספת הורים / הצלחתי להיכנס לכל חמש המורות שרציתי לשוחח איתן.
- איזה נס: רק איטום סדקים בשיניים ולא שום טיפולי שורש.
- איזה נס: עלה בדעתי רעיון מדהים למתנה!
תחשבי על זה: רעיונות, זיכרונות ומחשבות עולים בנו משומקום, אנחנו רק חשבנו ופסלנו, ואמרנו שלא – ואז בדעתנו עולה משהו שכן.
מאיפה זה בא? משמים! נס!
מטבע הלשון השגורה היא "מחכים לנס" או אמירות קשות בנוסח "אל תחכי לנס". משתמע מכך שכאשר מחכים לנס מחכים בלי לפעול ובלי לעשות מאומה. פשוט יושבים בחוסר מעש ומצפים שהמציאות תשתנה, שיקרה משהו טוב לשם שינוי.
אז זהו – שלא: נס הוא משהו שאתם יכולים לגרום לו לקרות. איך? על ידי כך שתכיני את עצמך לקראת הנס: כשאת מתכננת את היום שלך את מזמינה משמיים את הסייעתא דשמיא שאבא שבשמיים כל כך רוצה לתת לך, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו. את צריכה לרצות ללכת בדרך מסוימת כדי שדברים יתרחשו בדרך שלך:
אתם צריכים לחשב את התקציב של המשפחה ולהחליט שאתם מסתדרים עם מה שיש: ד' יעזור! יתרחש לכם נס.
התפקיד שלך הוא להחליט לתקשר בסבלנות עם הילדים בבוקר ולקבל על עצמך לשלוח אותם לבית הספר ברוגע. בהתחשב בשעה שבה הלכת לישון – זהו נס שהתעוררת בזמן והצלחת לעמוד בכך!
החלק שלך הוא – להכין לעצמך מזון דיאטטי ולקנות ירקות ולבשל לך מרק. בעזרת ד' תתגברי על התשוקה למתוק ותעברי את היום. מה זה אם לא נס?
עליך לדעת שאת מוכנה לשאת אי נוחות כדי שהבית יתפקד, כדי שהילדים ילכו לישון בזמן וכדי שהבעל יכנס לבית המרחיב דעתו של אדם. ד' נותן כוח! וזה נס.
אם לא תחשבי ולא תחליטי ולא תקבלי על עצמך – איך יתרחשו לך ניסים? אנחנו צריכות להיות כלי כדי להכיל את הברכה, השפע והאהבה שד' הכין לנו באוצרו הטוב.
לפעמים משתתפות הסדנאות מתנגדות לגישה שלי של תכנון, עריכת יומן, כתיבת מטלות בדרך יעילה יותר מפתקים על המקרר. הן אומרות לי שצריך לתת לדברים לזרום, שבסוף הכל לטובה, שהן מוכנות לקבל את מה שיקרה בכל מקרה, ושזה רצון ד'. אני חושבת שיש כאן בלבול בין הדברים שעלינו מוטלת האחריות לקדם את ביצועם לבין הדברים שלא בשליטתנו ועמם עלינו להשלים באהבה. כשחז"ל אומרים שהבא ליטהר פותחין לו, הם מתכוונים לומר שזה התפקיד של כל יהודי: לבוא ליטהר. כל אחת מאיתנו צריכה להציב את הדרך שלה ולכוון את עצמה למקום שבו היא רוצה להיות, מקום טוב יותר, נכון יותר, ערכי יותר ושמח יותר. כשאת בחשיבה וכשהזמן שלך מכוון ומתוכנן – תראי בכל יום הרבה ניסים!
תגובות:
שתפי אותנו בסיפורי יומיום על תכנונים שבסייעתא דשמיא הצליחו שלא כמתוכנן!
והטיפים לחנוכה:
מתלבטים על קניית חנוכייה? טוב, כמובן שחנוכיית כסף היא הכי הכי. ואם את רוצה לרכוש חנוכייה פשוטה יותר – יש ציפוי כסף שמכונה "פיוטר" והוא נראה כמו משוייף או שרוט. הציפוי הזה נראה יפה זמן רב יותר מהציפויים המבריקים והוא רגיש פחות לכתמי מים וכדומה.
איך להכין מקום לכל החנוכיות ליד החלון? בדוכנים שליד בתי הכנסת מוצגים סוגים רבים של בתי חנוכייה מוגני רוחות וגשם. אבל – חפשו ותמצאו – מדפים שניתן להרכיב על המסילות של החלון מבפנים, והשמשה של החלון עושה את התפקיד הזה, והנרות בתוך הבית. גם קל יותר להדליק, גם זול יותר וגם מאיר יותר בפנים.
הוזמנתם לערב לביבות? לא חייבים להכין לביבות מטוגנות, אפויות יהיו טעימות גם כן. וגם מרק בצל, מרק דלורית כתום, סלט חסה ברוטב סצ'ואן וקרקרים לחמית מסובין חיטה – יהוו כיבוד טעים ולא עד כדי כך משמין. כשאתם המארחים – הכינו לילדים סופגניות קנויות שאיש לא מהסס לומר להן "לא" וכבדו את המבוגרים במזון שאותו יאכלו בהנאה וללא נקיפות מצפון. את בדיאטה והכיבוד שעל השולחן מלא שמן? קחי את תפקיד המלצרית והשמרטפית. הגישי, הורידי, נקי ושטפי, ספרי לאחיינים שלך סיפורים ושחקי איתם בסביבונים. העיקר לקצר את זמן השהות קרוב לאוכל. כולם יעריכו אותך, יודו לך ואת תהיי מאושרת יותר מכולם.
את עובדת והילדים בחופשה? השנה קיצרו את חופשת חנוכה ביומיים, ועדיין יש ארבעה ימי חופשה. מה מציעים לאמהות עובדות? איך עוזרים להן לצאת מהבית כל בוקר כשהילדים מתקשרים כל חמש דקות ומספרים על מריבות, תאונות וחוויות? איך משלימים עם כך שאני לא איתם כאמא בחג המשפחתי הזה? מצטערת לאכזב: גם אני בעבודה, אין לי טיפ. יש לי בנות בתיכון ויש לבית חצר, ויש יריד צדקה בסמינר ויום אחד אני אקח חופשה, הבטחתי להם:).
בחנוכה יש בעיה עם ארוחת הצהרים: הבנות בתוכניות, הבנים עוד לא חזרו, אתם לא רוצים לאכול בשרי כי בערב יש סופגניות חלביות ומטעמים אחרים. מה עושים? הכינו ארוחת "צוהערב" במקום צהרים. אוכלים אחרי הדלקת הנרות מרק, מנה עיקרית טעימה ומקנחים בסוכריות ממשחק הסביבון.
חופשת החורף של חנוכה היא זמן מצוין לרענן את הניקיון של פסח: מייני משחקים, פני מהבית שבורים וחסרי חלקים והיפטרי מכל המיותרים. לא תאמיני כמה צברתם מהחופשה הגדולה עד הלום.
אחרי חנוכה – נשאר השמן. בית חנוכייה, חנוכיות, כוסות השמן של הפתילות וכל השאריות השומניות והמלוכלכות בפיח. המנהג הוא לשרוף את השאריות הללו ולהביט באש כסגולה להצלה מכל דבר רע. את הזכוכיות השרו בקערה שבה מים ואקונומיקה ג'אוול עם מסיר שומנים [ממליצה במיוחד על הסמיכה] ולאחר כמה שעות – הזכוכיות בוהקות. את בית החנוכייה תפרקי ואת לוחות הזכוכית תוכלי להשרות עם הכוסיות. אמנם, יש תאריך שבו חג החנוכה חל, אך אין תאריך שבו יש להחזיר את החנוכיות המבריקות ובית החנוכיה הנקי והיבש לאחסון עד השנה הבאה.
יש אומרים שזו שעת המבחן של הבלבוסטע –
מה את עושה בזאת חנוכה?
שיהיה המשך חנוכה שמח,
שלך, יעל.
יעל
איך את מנקה את החנוכיות עצמן מכל שאריות השעווה?
פוסט שיש בו בכל מכל: חינוך, ערכים, ארגון יעיל, תזונה ושמירה על הרגלי אכילה, טיפים בתחום הנקיון ועוד….
שווה קריאה מועיל מאוד
תודנ יעל יקרה
מדהים!
יעל היקרה!
מרגישים את הלב שלך.
עכשיו אחרי שקראתי את הפוסט
אני מרגישה בתוך חנוכה.
ותדה על הטיפ של החנוכיה , באמת הייתי אובדת עיצות.
יעל תודה רבה רבה על השיתוף 🙂 את מביאת אור גדול, תבורכי בע"ה !
תודה רבה, אני מוצאת הרבה תובנות לחיים שלי בפוסטים שלך
חג שמח יקרה
יעל הפוסטים שלך מרתקים תמיד!
הפעם התעלית ,הפוסט מעניין ומשאיר נקודה למחשבה
תודה!
מינדי