4: לחץ בעבודה
לחצים בעבודה הם חלק בלתי נפרד מחיי העבודה של כולנו. עובדים לחוצים בגלל העומס שהם חווים בעבודה, בגלל הדרישות הלא מציאותיות של הבוס או של עמיתים לעבודה. גם המבנה הארגוני של המקום בו אנחנו עובדים יכול לגרום ללחץ – אם יש לך יותר מבוס אחד, או שאת צריכה לדווח לשני אנשים או שעליך לתת הוראות לכמה עמיתים או כפיפים – המצב המורכב יוצר לחץ. אנחנו תלויים באחרים להצגת תוצאות וביצועים והתלות הזו מלחיצה. לחצים נובעים גם מתקשורת בינאישית לקויה – אנשים בעבודה עשויים להיות בוטים, תובעניים, פוגעים. יש בוסים רבים שאינם אמונים על עידוד ומשוב מחמיא והם נוטים להרחיב ולשוחח על בעיות ותלונות. לפעמים התקשורת אינה זורמת ועובדים מגלים שמידע חמק מהם ולכן שגו – הידיעה שהמידע אינו מגיע לכל המקומות, מלחיצה. גורמי הלחץ בעבודה הם רבים, ורובינו חווים יותר מגורם אחד ללחץ.
יחד עם כל גורמי הלחץ הללו קיים הלחץ של העובד לתמרן בין המחויבות שלו לעבודה למחויבות שהוא חש כלפי החיים הנוספים שלו – המשפחה והסביבה, שלמענם הוא יוצא לעבוד, ולפרנסתם הוא עמל.
התרשים מראה כיצד לחץ התפקיד נובע גם משותפים למערך התפקיד, אבל גם משותפים לעבודה כמו בוסים וכפיפים. אבל, הלחץ נובע גם משותפים מחוץ לעבודה – בני משפחה.
הלחץ של השותפים
בני המשפחה הם שותפים לחיים, ולא שותפים לעבודה. הם אינם חלק מן העבודה והם החלק העיקרי של החיים.
בעבודה, מצפים ממך המעביד והלקוחות שהעבודה תהווה את התחום המרכזי, העיקרי, החשוב בחייך. מעניין שגם אם המעביד עצמו מבין שבחייו האישיים יש יותר מאשר עבודה, הוא עדיין מצפה שעובדיו יחשיבו את העבודה לתחום החשוב בחייהם. לעתים קרובות מעסיקים הם אנשים שמכורים לעבודה, פרפקציוניסטים שדורשים שלימות ומושלמות בלתי ריאלית מעובדיהם והם מביעים מורת רוח כשהם מגלים שלעובדים יש שותפים אחרים לחייהם מלבד העבודה. סקר בדק ומצא שמעסיקים בעלי משפחות ואבות לילדים קטנים בעצמם העדיפו עובדות לא נשואות ושאין להן ילדים קטנים בטענה שהמשפחה מפריעה לעבודה. לא בטוח שזה נכון, וייתכן שעובדות שאינן מחויבות לפרנסת משפחתן ירשו לעצמן פחות מחויבויות למקום העבודה. מה שבטוח הוא שבני המשפחה הם שותפים שמחוץ לעבודה והם מצפים מהאם העובדת שתוותר על העבודה שלה לטובת זמן וכוחות עבורם.
בית ומשפחה הן שתי מערכות שונות בעלות דרישות שונות וצרכים שונים. הקונפליקט נוצר כאשר דרישות של מערכת אחת סותרות את הדרישות של מערכת אחרת. האם העובדת שותפה פעילה ומחויבת בשתי המערכות ועשויה להרגיש חצויה או "קרועה" בין הדרישות הסותרות והציפיות המנוגדות שכל מערכת מציבה בפניה.
התמודדות פעילה
← אילו סוגים של לחצים מפעילים עליך, אמא עובדת, שותפים מחוץ לעבודה?
← ספרי על מקרה שבו הופעל עליך לחץ מצד בני המשפחה כאשר שהית במקום העבודה.
√ כיצד התמודדת?
√ מה הייתה התגובה של הסובבים – בבית ובעבודה – לדרך ההתמודדות שלך?
√ האם הייתה מקובלת עליהם? מי היה מרוצה ומי לא? התוכלי לספר על מערך קבלת ההחלטות שלך ומערכת סדרי העדיפויות שהנחו אותך?
√ מי שילם את מחיר הלחץ?
לאחר שניתחת את הסיטואציה שבה חווית קונפליקט בין הבית לעבודה – אני רוצה להעלות נקודה חשובה למחשבה:
אנו מחנכים את ילדינו לשאת אי נוחות, לדחות סיפוקים או להתאמץ עבור ערכים רוחניים. חשוב להראות להם שבחיי היומיום יש הזדמנויות רבות לנתינה, לחסד, לעזרה לזולת ולקיום מצוות רבות הקשורות בסביבה ובאנשים שסביבנו. כאשר הילדים שלך מבינים שהעבודה שלך תורמת לאנשים, אפילו לאנשים זרים, הם יעריכו את המאמצים שלך בעבודה ויראו את היעדרותך כתרומתם שלהם לרווחתם של אנשים. אמהות העוסקות בחינוך, בקירוב רחוקים ובארגוני חסד אחרים אינן מתקשות להעביר לילדיהן ולבני המשפחה האחרים את החיוניות שבתפקידן והן זוכות להערכה רבה על השקעתן בעבודה. אך גם מוכרת בחנות בגדים, קופאית, מתכנתת ומנהלת חשבונות יכולות לבטא דרך עבודתן את הערכים של סיוע לאנשים הנתונים בקושי, בבעיה או זקוקים לסיוע דחוף. כאשר את ממלאה את העשייה המקצועית שלך בתכנים רוחניים ובמשמעות ערכית את שואבת סיפוק מעבודתך וגם מקלה על ההתמודדות עם הדרישות הסותרות של הבית והעבודה.
למעשה, את מביאה לידי ביטוי את הערכים שלך גם בעבודה וגם בבית ומחנכת את ילדייך להיבטים נוספים ואחרים של הערכים שלכם. מה תוכלי לעשות כדי שהילדים שלך יעריכו את העבודה שלך?
הפרק הבא עוסק במורכבות היחסים בין הבית לעבודה.