יצאתי מהעבודה עם חברה, שעובדת כבר שבע עשרה שנים בבניין, שבו אני עובדת. שבע עשרה שנים! אני שם רק שנה, או פחות. אנחנו נפגשות במעלית ושתינו יוצאות לכיוון אותו אוטובוס – יחד. אני מתאימה את עצמי לדרך שלה ומגלה שהיא עוברת את הכביש בנקודות שונות ממני, בוחרת רמזורים אחרים, חוצה מול התחנה ולא מול העבודה – היי, למה?
באופן חד פעמי, נסעתי מירושלים לתל השומר. כשעליתי לאוטובוס פגשתי מכרה ושמחנו לשוחח בדרך – אני מספרת לה שאני עומדת לנסוע במסלול מסוים, לרדת בתחנה זו וזו ולקחת משם את הקו הזה, או מונית ואולי עדיף אחרת — היא מקשיבה לתכנית שלי, ומספרת שלי שכבר שלוש שנים היא נוסעת מירושלים לאוניברסיטת בר אילן ללימודים, ובכל פעם ירדה באלוף שדה ולקחה אוטובוס לבר אילן, ורק לאחרונה גילתה שבעצם יכלה להמשיך עם האוטובוס עד גבעת שמואל, ואז ללכת הליכה ממש קצרה ברגל ולהגיע לקמפוס ברגע. רק עכשיו גילית? מה, לא בדקת את זה לפני שנרשמת ללימודים בכלל?
במסלול שאני פוסעת בו יומיום יש שטחי צל ושטחי פחי זבל עמוסים, יש נקודות טובות לחציית הכביש ויש מדרכות צרות ועקומות. הצל משתנה בבוקר ובערב, בקיץ ובחורף. השלוליות מתייבשות וגם השכנה ששופכת את המים של הספונג'ה כל בוקר אל הכביש בשעה קבועה מהווה שיקול בקביעת המסלול. בסופו של דבר לכל אחת מאיתנו יש חניה מועדפת ודרך משלה להסתובב בין המדפים בסופרמרקט.
בבתים מסוימים יש מקום לכל דבר, או לפחות לרוב הדברים – ויש דרך קבועה לאחסן את המוצרים במקרר. כביסה מלוכלכת צריכה להיות פה, וכביסה נקייה צריכה להיות כאן, תולים ככה ומקפלים כך. כשאת נכנסת לבית ואת רואה את ההרגלים הללו, אם תשאלי למה, תקבלי תשובה. בבתים אחרים – פעם תולים ופעם שמים במייבש, פעם החולצות על קולב ופעם מגהצים ומקפלים. פעם החצאיות מקופלות בתא, פעם בסלסילה ופעם תלויות – תלוי בגחמה של אותו הרגע, בזמינות של הקולבים, במיקום של קרש הגיהוץ.
ההבדלים בין הגישות נעוצים בכמה דקות של מחשבה, ויותר מזה – בעצם התפיסה שיש שיטה לכל דבר וצריך לגלות את השיטה או להמציא אותה לבד כדי לבצע נכון את הדברים שיש לבצע.
אחד הרגעים היפים של גידול הילדים הוא כשאת רואה אותם פועלים לפי הערכים שחינכת אותם – גם כשהם אינם תחת השגחתך והם בוחרים לנהוג בצורה הזו. אני זוכרת רגע של נחת מהסוג הזה כשאחת הבנות, הייתה בת חמש בערך, הסבירה לי מה השיטה שלה ללבוש מעיל. אהבתי את העניין שיש לה שיטה. היא חשבה על כך שהיא לובשת ופושטת את המעיל יום יום, וכדאי להשקיע כמה דקות עבור התייעלות בתהליך קצר, גם אם קצר מאד, כי קיצור זמן של פעולה שוטפת שווה, בסופו של יום, לא מעט זמן יקר שיעמוד עכשיו לרשותי.
עצם החשיבה על התייעלות מקפלת בתוכה הנחת יסוד: אין דבר כזה "לא משנה"! משנה באיזה סיר מבשלים, משנה באיזו אש משתמשים. משנה היכן מניחים את התבלינים, זה מאד משנה אם תולים או מקפלים, אם שמים את זה על הספה או ישר במקום,אם מטאטאים או שוטפים מעל כל הלכלוך וגורפים. משנה אם יודעים הקלדה עיוורת "לפי הספר" או מפזזים על המקלדת עם אצבע אחת זריזה. בהחלט משנה! הדרך שונה, והתוצאות שונות גם הן, כמובן!
חשוב לי לציין, בהקשר של ההקלדה, שהיו כמה אנשים שהקדישו זמן לחשיבה על הדרך הכי טובה לבצע מטלות מהסוג של הדברים שנעשים כל יום, אלפי פעמים על ידי מיליוני אנשים. משרד החינוך כתב חוזר מנכ"ל כדי להסביר איך בית ספר אמור להתארגן ומי בעלי התפקידים, מה התפקיד שלהם ומי מדווח למי מתי. יועצים ארגוניים חשבו על מבנה ארגוני למתנ"ס ולחברת הייטק. ישבו וחשבו מה הדרך הכי טובה לנהל ארגון או עסק כדי לחסוך בכוח אדם ולהגיע לתוצאות מקסימליות במינימום מאמץ וזמן. היו מי שחשבו – ויש מי שחושבים שהם יודעים טוב יותר, בונים עמותה, חברה, ארגון, עסק – ועושים הכל לבד, ממציאים את הגלגל ובדרך – מתגלגלים במדרון.
הפוסט עוסק בשיטתיות, בבחירת דרכים, בשגרתיות ובחשיבות החשיבה על העשייה. לפני ששופכים מים בחדר – תסתכלי מה יש על הרצפה, מה כדאי שלא יהיה, איפה הכי טוב לשפוך את המים ומאיזה צד של החדר כדאי לגרוף אותם החוצה. זו רק דוגמה, ויש לה השלכות של חצי שעה עבודה וגם השפעה על רמת הכוח שתהיה לך כשתסיימי לשטוף, ועל המוטיבציה שלך לשטוף בפעם הבאה.
בבקשה כתבי כאן, למטה, בתגובות, על משימה אחת, פעולה שגרתית, שאת מנתחת עכשיו לרגע וחושבת על הדרך הנכונה, הקצרה, היעילה, המתוכננת – לבצע אותה. שתפי אותנו, תני רעיונות ונוכל כולנו להכיר את השיטה הטובה, לנסות וגם ללמוד איך יוצרים שיטה טובה ולהמציא כמה משלנו.
אתן מדהימות, תודה! שכנה שלי הגדילה לעשות וקנתה לכל בני הבית את אותן גרביים: לבן עד הברך… לה. לבעל, לילדות, ולילד בן 4. ככה תמיד יש זוגות לכולם.. כמובן לא מתאים לכולכן..ו עוד טיפ חירום: כשאין זמן לקפל כביסה, מכניסים לארונות לפי המדף ששיך בלי לקפל: יותר קל למצוא בגד של מישהו ספציפי בערימה הקטנה שלו בארון- מאשר בהר ענק על מיטה או שולחן
לגבי קניות,
אני תמיד עושה קצת סדר במזווה ומקרר לפני שאני מכניסה את הקניות לארון, כדי שהקניות יכנסו לארון מסודר
לפני שאני מכניסה את המצרכים לארון אני תמיד מורידה אריזות מיותרות (לדוגמא זוג אריזות שנמצאות בתוך אריזה נוספת), כך נמנע בלגן מיותר בארון
לפני הקניות אני עושה חישוב של כל מה שאני הולכת לבשל בשבוע הקרוב כדי שלא יחסרו מצרכים
בכלל לגבי סדר בארונות -ארונות מסודרים עושה הרבה סדר בחיים וחשוב מאוד להשקיע זמן ומחשבה איך לסדר אותם ואיך להשאיר אותם מסודרים (כלל מפתח: להוציא דברים מיותרים)
לגבי סדר בבית:
לא משנה כמה בלגן יש בבית במשך היום – אני מקפידה ללכת לישון רק עם בית מסודר
זה גורם לבלגן להיות מוגבל רק ל"בלגן של יום אחד"…
לי ב"ה יש 8 בבית הגדול בן 11 והקטנטנים תאומים בני שנה וחצי .. מתוכם 7 בנים. כן 7 ב"ה
איך לומר?? הרבה עבודה וחוסר שינה.
את הבקבוקים של הקטנים אני באופן קבוע ממלאת בכמות המים וומניחה על השידה . את המחלק מנות אני תמיד דואגת למלא . ואז .. ברגעים של לחץ והרבה עבודה והם רוצים להירגע ..יש כבר בקבוק מוכן בשלוף.. זה גם עוזר מאוד בלילות . אני מכינה 4 בקבוקים כאלה ..לפחות.
טריק נוסף ..אצלי לא שמתי אותם בעריסות שנולדו.. אלא העגלות היו בחדר השינה בלילה . היה לי מקום לבקבוקים ושהם קמו בלילה .. הייתי מרימה את המשענת ונותנת בקבוקים .. שמה מתחת חיתול.. כי אני בטוח ארדם והוא שותה.. הרבה יותר בטוח מאשר להוציא מהמיטה להאכיל כשאני עייפה והוא בידיי.
ב"ה אני מאורגנת בביתי ושמחה שיש כאן את החלק לשתף אשרייך יעל.
תודה על העצות הטובות! 🙂
כששוטפים כלים, כדאי תמיד להתחיל למלא את המייבש מהקומה העליונה, ורק אחר כך את הקומה התחתונה. כך נמנעים מלהוריד מים על כלי חצי יבש ואין הצטברויות של מים על תחתיות הכלים.
כששוטפים קערות עם שוליים, כדאי להניח אותן ישר ולא הפוך לכמה שניות (במשך שטיפת הכלי הבא…), ורק אז להפוך אותן. כך גם השוליים מתייבשים טוב, ולא מטפטפים מים כשמכניסים לארון.
קיפולי בגדים – גם הילדים יכולים. האמנם?
ראיתי את הסרטון הזה ונדלקתי על הרעיון של "מכונת קיפול בגדים".
עוד לא ניסיתי את זה אבל בל"נ אני רוצה להכין לבנים שלי. הנה הקישור:
https://www.youtube.com/watch?v=QXnyheC6q6Q&feature=youtu.be
יש הרבה סרטונים נוספים ביוטיוב שמסבירים איך להכין את זה באופנים שונים.
חשבתי שאולי מתאים להכין מפוליגל, או סתם מקרטון או קרטון ביצוע
1. חולצות עם כפתורים – אחרי הכביסה תולה על קולב ואז על החבל – ככה זה חוסך 90% מהגיהוץ
2. בגדים שהיו בשימוש זמן קצר ולא דורשים כיבוס – הופכת כך שהוא עם התפר כלפי חוץ ומקפלת ולארון. ככה אני מזהה שזה בגד שלבשתי כבר.
3. תולה כביסה לפי מיון של מי זה: בגדים של הילדה בטור אחד, בגדים שלי בטור אחר וכו' – ככה כשמורידים את הכביסה מהמתקן, נוצרות קבוצות של בגדים של הילדה/האמא וכו'.
4. גומיות לשיער: מכיוון שתמיד מורידים גומיה לפני המקלחת, אבל בבוקר לוקחים גומיה מהמגירה… יש לנו צנצנת על המדף באמבטיה, ליד הצנצנת של מקלות אוזניים, שבה שמים את הגומיות. מדי פעם כשהגומיות במגירה נגמרות, או כשנגמר המקום בצנצנת – אני מעבירה את הגומיות למגירה. ככה הגומיות לא מסתובבות בכל הבית.
5. חסכון בזמן בזיהוי גרביים: קונה לכל אחד גרביים זהות. ככה גם מזהים בין האנשים השונים, וגם לא צריך לחפש זוגות גרביים.
אני עובדת עם לוח שנה גדול, שתלוי על הקיר במטבח ורושמת באיזה תאריך כיבסתי מגבות לכל המשפחה, החלפת מצעים והאם עם/בלי מגן מזרן וכרית. כמו כן משימות וביקורים אצל הרופא בתאריכים עתידיים.
בבישולים: מכינה כמות גדולה של שניצלים, בקר, עוגות ועוגיות, ומחלקת למנות ושומרת במקפיא.
כביסה: ממיינת לסוגי כביסה, מניחה בסלסילות, מפעילה ותולה. ומקפלת כביסה בערימה לכל בן משפחה, תחתונים וגרביים כנ"ל, מסדרת לפי סוגי הבגדים ומעבירה לגיגית, ומשם לחדרים. ככה כל אחד מכניס מיד לארון.
עצה טובה לזמן בישול ואפיה:
קרה לכם שאתן מבשלות וצריכות לקרא תוך כדי עבודה את המידות המדוייקות שבמתכון? נכון שזה מאט את הקצב, מלכלך את הספר, מפריע וכו?
אז חשבתי על זה ומצאתי שתי שיטות. הראשונה היא למקרים דחופים והשניה עד 120☺
א. רשמי את המתכון על דף וצמידי אותו בעזרת סלוטייפ לארון העליון שמעל משטח העבודה שלך. כך את קוראת תוך כדי עבודה בלי צורך לעצור.
ב. מתכונים מנצחים שניסית והם מדוייקים אני מדפיסה ומניילנת( כן כן…) אותם אני מניחה במקום נגיש במטבח או על המקרר עם מגנט וכך הם תמיד בהישג יד ואם התלכלכו אני מנגבת את הניילון. לשיטה הזאת יתרון גדול כי היא מאפשרת גם לילדים להיות מעורבים באפיה ובבישול. הם פשוט לוקחים את המתכון ופועלים לפי ההוראות. כדאי לניילן מתכון לרוטב שימושי לסלט וכח מתכון לעוגת שוקולד מנצחת ולעוד כמבה תבשילים ש"רצים" אצלכן בבית! שבת שלום!!
חלישות הדעת… כל כך הרבה אנשים שעושים הכל מייד, לא מאבדים זוגות גרבים, אין להם כביסה והילדים שלהם מאולפים למופת.
מממ.. ואולי שמא גם אצלנו משהו עובד?
אצלנו מכינים שוקו בבוקר בקנקן גדול, במקום להכין שמונטלפים כוסות.
יש דף "איך מסדרים את הסלון" עם סדר של 5 שלבים, שמוצמד לדלת (ורק אמא עובדת לפיו).
כשרוצים לצמצם בהוצאות, מבשלים לשבת קודם כל את מה שיש בבית, ורק אח"כ בונים תפריט וקונים מה שחסר.
בבוקר אני עובדת לפי זמנים במקום לעשות הכל בבת אחת (ב7 מכינה שוקו, 7:15 סנדביצ'ים, 7:30 הלבשה).
יש לי טבלה שבועית על הקיר ליד המכונת כביסה שאני עושה בה V כשאני מפעילה מכונה, אחרת אני יכולה לרחף ולא לשים לב שלא כיבסתי. אחרי 9 שבועות אני מקבלת פרס (למשל עכשיו קיבלתי לעצמי נעלים 🙂 )
וואלה, יש כמה דברים בסדר 🙂
יש למישהי עצה לסדר בחדרי ילדים?
ותודה יעל, את מותק, ואם אני קצת מסודרת, זה בזכותך!
תמיד כשהייתי מבשלת אורז וירקות, הייתי מעמידה 2 סירים.
לאחרונה התחלתי להשתמש בסיר אחד בלבד, בלי לערבב בין 2 המינים. (חסכון של מקום על האש ונקיון סיר נוסף…)
איך?
מעמידים סיר ירקות, את האורז מכניסים לתוך שקית ניילון שקופה + שמן, תבלינים וכמות הנוזלים הרצוייה (עדיף מים חמים), מערבבים את הכל בתוך השקית (עם הידיים מבחוץ)
מניחים את השקית על גבי הירקות המתבשלים, כאשר הצד הפתוח של השקית נמצא מחוץ לסיר.
בגמר בישול הירקות גם האורז יגמור להתבשל.
כל שנותר הוא לשפוך את תכולת השקית לתוך כלי/צלחת חד פעמי ולאכול.
בישול ואפייה:
1. לפני שמלכלכים את קרש החיתוך בעופות וכו', לוקחים כמות של בצלים שמספיקה לכל התבשילים. חותכים, קוצצים, פורסים ומכניסים לסירים/קערות הרלוונטיים. אח"כ חותכים את כל הירקות הדרושים לכל התבשילים. רק אח"כ מגיעים לעופות. התוצאה – סביבת עבודה מאורגנת ונקיה.
2. כדי לא ללכת הלוך ושוב למקרר (וגם כדי לא לשטוף שוב ושוב את הידיים או ללכלך את המקרר), לוקחים סלסלה גדולה טרם הבישול, ממלאים אותה בכל הירקות והמצרכים הנדרשים לכל התבשילים שיבושלו היום, ורק אח"כ מתחילים ללכלך את הידיים…
כנ"ל לגבי אפייה.
יש גם אפשרות לקרש פרווה לבצל וקרש בשרי (עוף לא מבושל נושא עליו חיידקים שמושמדים בבישול).
תודה על העיצה השניה ,היא נפלאה.
כמה נקודות:
לגבי הכביסה הדרך החסכונית ביותר בזמן לטעמי היא- לא לדחות כביסה.
דבר נוסף כשהולכים לקניות בסופר דבר ראשון אני הולכת למחלקת העופות והבשר ומסיימת שם את מה שאני צריכה לקנות- כל המדפים יכולים לחכות…
סדר=חצי עבודה..
הדבר הכי מעצבן זה הבגדים שלובשים לשעה שעתיים והם לא מלוכלכים מצד אחד ומצד שני לערום אותם בחדר אפילו על קולב יוצר בלגן … יש לכל ילד בארון ערימה של בגדים שמומלץ לשחזר בהקדם ככה הם לא מתפזרים בחוץ וגם לא מתערבבים בארון עם בגדים נקיים …גם לי יש ערימה כזו בארון
חוץ מזה שניצלים אני מרפדת כמות גדולה ומקפיאה בקופסאות ככה שנותר רק לטגן .. הקריספיות לא נפגמת ולא צריך לעבור את כל התהליך כל פעם מחדש .. גם קציצות בשר אני עושה כמות גדולה מרתיחה במים מחלקת לקופסאות ומקפיאה ואז נשאר כל פעם להכין רוטב אחר …
לא קונה בגדים שצריכים גיהוץ … יש היום מגוון עצום של חולצות כבס ולבש זה גם נראה יותר טוב כי לא צריך לדאוג שהבגד לא יתקמט על הגוף…גם אם זה יותר יקר לפעמים , זה שווה!!! מלאכת הגיהוץ רק לבגדים שאין ברירה …
וואי זה אחד הדברים הקשים אצלי!
לובשת לעבודה בכל יום בגד אחר.
לרוב אין צורך בכביסה בסוף יום אחד – בטח לא לבגד עליון. אבל זה גם לא מתאים לקיפול והכנסה לארון….
התוצאה היא ערימה גדולה באמבטיה באופן קבוע. זה ממש מציק ולא יפה!!
ערמת בלגן בארון אולי עדיפה אבל יש מצב שזה יהפוך לגיבוב אחד גדול – כך זה לפחות פרוס ומתאוורר…
אשמח ממש להצעות פתרונות אפשריים.
תגבילי – לא יותר משלושה בגדים על קולב מיוחד בחדר שינה.
אחרי שהבגדים כמה ימים בחוץ
את יכולה להכניס אותם מאווררים כבר – לארון. יש לך בארון מבשם?
תודה, יעל!
המרחק אצלי בין "צריך" לבין "מבוצע" הוא גדול, לצערי, אבל הבנתי את ההיגיון 🙂
אולי אשיג באמץ, מתישהו, מן מעמד-קולב כזה לבגדי (ולא קולב רגיל) למטרה זו.
ולא – אין לי מבשם..
וואו!!! אני מוקסמת מכן נשים יקרות. תודה ששיתפתן. יעל יקרה, הדברים שכתבת בפוסט ממש מדברים אליי. זה תמיד נמצא לי במחשבה, אני יודעת שמה
שיעזור לי זה רוטינה. צריך להשקיע זמן ללמוד את עצמינו ומה הכי טוב לנו ואז עוד זמן כדי להתרגל…. אני אדם יצירתי ותמיד קצת זלזלתי באנשים שההרגלים מנהלים אותם. היום, כשיש לי בית וילדים ב"ה אני מבינה שרק הרגלים, תכנונים מראש ותקתוק של משימות ישאיר לי פנאי (גם נפשי) לעסוק במה שאני אוהבת. שנזכה!!
הבוקר שלנו רגוע וזורם, מתארגנים עוד מהערב ליום חדש
הבגדים לכל ילד מוכנים על המדף מהערב
הילקוט מחכה ליד המטבח
כריכים מוכנים לכל ילד במקרר.
בסוף כל ארוחת ערב, כל ילד לוקח לחמנייה, מכין לעצמו את הכריך עם מה שהוא בוחר, אורזים בניילון נצמד ולמקרר.
בבוקר הם אחראיים להכניס לילקוטים
נשמר מצוין וטעים במקרר
תודה לכולן על כל הטיפים. רציתי לומר לרחל דר שאני מסכימה עם כל מילה וזה קשור לדעתי לשאלה היכן נכון לשים את הדגש – האם בחולשות שלנו או בחוזקות שלנו. ואולי באמת בלגניסטיות משקיעות מאמץ לא סביר בנסיון להיות אחרות.
לאפרת שמכינה תפריט לכל השבוע: כדאי להכין תפריט לעשרה ימים כדי למנוע מצב שהילדים משתעממים מהאוכל ומההקשר הקבוע שלו ("יום ראשון – שוב קציצות ואפונה…")
אכן צודקת. יש לנו תפריט דו שבועי… ומידי פעם (ראש חודש, יומולדת לאחד מבני הבית וכד') כמובן שאנחנו מגוונים.
קרני תודה 🙂
זו ממש דילמה.
למשל, אני ממש חייבת לעבוד רק על שיש נקי ומאורגן.
כך יוצא שאני מוצאת את עצמי עייפה בערב ולא מבשלת למחר רק בגלל העבודה המקדימה שזה דורש…
בעלי להיפך. יכול (למרבה הזעזוע) לעשות הכל על הפרורים מאתמול 😉
ותכל'ס – הוא מספיק כפול ממני!
אצלנו ברוך השם מצאנו את השיטה להשתלט על הרוטינה של הכביסות- בערב, אני מכניסה כביסות. בבוקר, לפני היציאה ללימודים, הילדים תולים את הכביסה על החבל . אחה"צ- ערב הילדים מורידים כביסה ובלילה הגדול מקפל כביסה. בעת התליה וההורדה של הכביסה אנחנו אומרים כמה פריטים צריך כל ילד לתלות/ להוריד. הם נהנים מדי פעם לעשות "עסקים" אחד עם השני- אני אתלה לך את הכביסה ובתמורה תתן לי לשחק במשחק החדש.. וכו'. יש מקום קבוע לשים את הכביסה הנקיה והיבשה.
בעניין הכנסת הכביסה למכונה, גילינו שיטה שעוזרת לנו- אני מכינה בערב שתיים-שלוש ערימות של כביסה כהה-בהיר-לבן, ומכניסה את הראשונה. גם אם לא הספקתי להכניס את השניה, בעלי שחוזר מאוחר יותר יכול להכניס את המכונה הבאה, הוא לא צריך למיין ורק נשאר להכניס. וכך בבוקר סל הכביסה ריק ואנחנו יודעים שברוך השם העניינים זורמים בשיתוף פעולה של כל המשפחה 🙂
תודה ליעל שלימדה אותי שחשוב לעשות כביסות כל יום!
יש לי באמבטיה מין מדפי בד מתקפלים כאלה (מהסוג שתולים באזור התלייה של ארון הבגדים), והוא תלוי על המוט של וילון האמבטיה.
לפני שאני מתחילה מרוץ של מקלחות בערב, אני עוברת בחדרים ומסדרת שם את הבגדים של כל הילדים לאחרי המקלחת, לכל ילד במדף משלו. כל ילד שיוצא- מיד מתנגב ומולבש כשהכל בהישג יד. במדפים של הקטנים אני גם שמה מראש כמות גדולה של טיטולים, שלא אצטרך למלא להם כל פעם מחדש.
זה נוח ויעיל להפליא, בעיקר לפני שבת או בהתארגנות לאירועים.
וגם-
יש לי קופסא בארון של משחקי הקופסא שבה אנחנו מניחים את כל החלקים הקטנים שמצאנו ברחבי הבית (חלק של פאזל, קלף בודד וכו').
במקום למצוא כל פעם את המשחק הנכון ולהחזיר כל חלק בודד, מי שמתחיל לשחק ומגלה שחסר לו חלק הולך לשם ומוציא את החלק החסר. כשהקופסא מתחילה לעלות על גדותיה יושבים וממיינים את כל מה שנשאר.
מרגש אותי לכתוב רעיונות…כי אני תמיד בעמדת למידה…
אז-
יש לי מול המייבש ארונית מדפים קטנה עם סלסילות. כל סלסלה לילד או שניים (לפי החדר)
מוציאה מהמייבש מיד לקיפול לסלסילה, וכל ילד לוקח משם את הכביסה המקופלת שלו לפעמים צריך להזכיר…
אגב, אחרי הרבה שנים של כל מיני אידיאולוגיות למה לא להשתמש במייבש, בעקבות שיחה של רבנית עברתי להשתמש רק במייבש ואני כבר לא תולה. אלא מיד לארונית וזה מצוין.
אין יותר ערימות כביסה בבית!
סלי הכביסה מחולקים אצלי לשני סלים: בהיר וכהה. כדאי יותר אבל אין לי מקום. בינתיים מסתדרת עם זה זה חוסך הרבה מיון.
אגב, עברתי להפעיל מכונות על 30 מעלות. ככה לא הורסת בגדים ואפשר גם לא לסכן צבעים וכו'.
יש לי מדיח כלים- שזה גם מאוד עוזר.
וביום חמישי אני מתחילה מהסלטים והעוגות. מכינה את העופות והתפו"א חתוכים ומתובלים כבר בתוך 2תבניות פיירקס עם מכסים , מכניסה למקרר וביום שישי בצהריים מכניסה לתנור, ומיד על הפלטה. ומיד לשולחן. גמרתי עם הקטע שאני צריכה לקום באמצע הסעודה להתחיל להעביר עוף ותפו"א לכלי הגשה. גם מתקרר וגם מעייף אותי. בסעודה אני יושבת והם מגישים את שני הפיירקסים המכוסים וזה דבר גדול!…ביום שישי בבוקר מתחילה עם החלות, ואז חזה עוף, אורז מלא וממשיכה הלאה.
יופי לנו ! אני מתפעלת מנשות החיל של עמ"י ! מהרעיונות שמעידים על חריצות מופלאה !!ברוך שעשני כרצונו ! איזה נשים מדהימות יש לקב"ה כל אחת תותחית !
איזה רעיונות מצוינים! תודה!
מה שאמא שלי לימדה אותי- בכל מוצ"ש (ובשבועות עמוסים במיוחד אפילו בחמישי הקודם בערב) להכין טבלה של השבוע הבא, ולכתוב את האירועים של השבוע הקרוב (אצלי הטבלה מחולקת לבוקר/ארוחת צהרים/צהרים/ארוחת ערב/ערב) ולתכנן מראש מה האוכל בכל הארוחות השבוע, ולדאוג שכל המצרכים יהיו בבית.
ככה כשצריך להתחיל לבשל לא מתבזבז זמן על ריצות מיותרות להשלמות במכולת, וגם ההתמרחות של "מה נכין היום לארוחת צהריים?" נחסכת.
ועוד דבר
כשיש לי נסיעה לאיזשהו מקום, אני מתכננת מראש לנצל את זמן הנסיעה כדי לקרוא/לשמוע/לחשוב על משהו, וככה הוא יורד לי מהזמן שאני בבית.
אני חושבת על זמן בבוקר בין ההמתנה להלבשת הילדים, או בין המתנה להרתחת המים לשוקו/תה,
לנצל לכמה מתיחות לגב ולרגליים,
פשוט להניח כמפות ידים על הרצפה , במנח כלב מסתכל מטה, ולתת הרפיה של 30 שניות,
אופציה נוספת, להרים ברכים לצדדים לחימום מפרקי אגן, יד עוד הרבה רעיונות, כל אחת לפי השרירים הפחות גמישים ויותר תפוסים שלה.
בהצלחה.
תודה על הפוסט.
אני מניחה שקית של סופר על השיש ועליו מקלפת את הירקות ואח"כ מרימה את הקית וזורקת הישר לפח בלי צורך לגוע בקליפות.
לגבי כביסה- אני ממיינת: גיהוץ לגיגית אחת, כביסה לקיפול לערימה. פעם בשבוע מגהצים ומחזירים מיד למקום (יש בגדים מסוימים שתולים ויש שמקפלים)
אוהבת להכין מהלילה שקיות עם ביגלה/קורנפלקס וכו' שהילדים אוהבים לקחת לדרך ללימודים.
שיטת ה"סרט נע":
כשמבשלים / אופים / עושים את מלאכות הבית הכוללות מס' שלבים, אם עושים את אותו השלב ברצף זה חוסך זמן ומשאיר את הראש להיות פנוי למחשבות אחרות ולא להיות מרוכזים ב- "מה עכשיו"?
דוגמאות?
1) אצלנו ממיינים את הכביסה בהוצאה מהמכונה לפי סוג התלייה והקיפול. חולצות צווארון, חולצות טריקו / פיג'מות /סריגים הנתלות "מלמטה" / מכנסיים / סדינים (אם כובסו יחד) וכד' ובהרתחה- לבנים לבד וגופיות לבד וכן הלאה.
התלייה והקיפול- בהרצה!!
2) אפיית חלות: יצירת כדורים בגודל רצוי- ברצף, רידוד וגלגול לרולדה (להשבחת ההתפחה) של כל הכדורים, יצירת הצורה של כל ה"רולדות".
3) טיגון / אפיית שניצלים: כל השניצלים עם ביצה, כל השניצלים עם פירורי לחם, כל השניצלים למחבת / תבנית. כך גם הידיים נשארות נקיות ואת פנויה עם הידיים לעוד משימות תוכ"ד. וכן לחושבות / משוחחות שבינינו- הראש פנוי…
אני עושה את זה עם שני מזלגות שונים, אחד לפירורי לחם ואחד לביצה, ולא נוגעת בשניצלים עם הידיים.
יעל – וכולן – תודה על הטיפים.
אני מתחברת מאד, מטבעי, לרעיון שיש שיטה נכונה לבצע פעולות שונות באשר הן.
העניין הוא שבמהלך השנים שמתי לב שהניסיון להגיע או להגדיר את הדרך המיטבית בכל נושא גוזל זמן ומשאבים
(לא שבגלל זה אני מצליחה להימנע מלעסוק בזה 🙂 ).
זה הופך את האדם לאיטי יותר לעומת אנשים פחות שקולים ומחושבים, שבפועל עשויים להספיק הרבה יותר מאותו אדם מתוכנן שגם אם תוצאותיו יהיו איכותיות יותר – הן תהיינה לעיתים מעטות בכמות או בעיתוי מאוחר מידי.
בקיצור – השאלה היא אם הרצון להיטיב את התהליך אינו גורם לו נזק עקיף,
אשר בסופו של דבר עשוי לגרום לשכרו לצאת בהפסדו?
תודה 🙂
רחל
כדי לשתות מספיק במשך היום, אני שותה 3 כוסות מים מיד בכניסה למטבח בבוקר, (2, אם אני יוצאת בבוקר מהבית, ומוסיפה כוס בצהריים), וכוס מים אחת כרבע שעה או יותר לפני ארוחת הצהריים ולפני ארוחת הערב. לפני השינה כוס תה בלי קופאין. השתיה לפני האוכל, עוזרת גם לדיאטה. (מתרגלים, גם לשתיה בבוקר במקום הקפה…)
אהבתי במיוחד את תגובתה של חנה. שמלבישה את הילדים לפי השיטה שמכירה התנהלותו של כל ילד. תודה ליעל עלצהפוסט החזק והמחזק תודה לכולן. אצלי כל יום חמישי לפני השטיפה לשבת אני עוברת עם ספוג הפלא על הדלת הראשית (לבנה) על המשקופים. (זהירות על המזוזה) על המשקופים. ועל הדרך עם האקונומיקה בשרותים כדאי להוסיף גם את המשקופים, הידית… זה כל כך נעים להיכנס או לידפוק שהדלת הראשית של הבית נקיה. ובדרך כלל אם אין איזה זמן קבוע לעשות את זה אז לא מגיעים לזה….
תדה ובהצלחה!
1. כשאני מקפלת כביסה, אני מניחה את כל הכביסה של אותו ילד/מבוגר ביחד ואז כשאני מחלקת אני לא מפספסת ולא צריכה לחזור שוב ושוב.
2. יש סל כביסה באמבטיה שם כולם מניחים את הבגדים כשהם מתקלחים
3. ליד מכונת הכביסה יש ארון עם סלסלה לכל מכונה: צבעונית, כהה, עדינה, הרתחה…
פעם ביומיים אני או הילדים ממיינים את הכביסה מהמקלחת לסלסלות
כשאני ניגשת לכבס אני רק מרוקנת סלסלה למכונה ומפעילה, לא צריכה למיין
4. הילדים קיבלו הדרכה וזה מה שהם עושים, לפני שזורקים לכביסה:
את הגרביים מורידים ישר או הופכים לצד הלביש ומיישרים שלא תהיינה מגוגלות
גם את החולצות והגופיות הכל הופכים לצד הלביש, כדי שאני אבוא לקפל כביסה לא אצטרך להפוך המון בגדים
לגבי הגרביים :קחי קולב דק מברזל,פרקי אותו והשחיל בשורה אטבי כביסה ,הרגילי את הילדים שכאשר מורידים גרביים ישר תולים אותם על הקולב הזה וכך את מכניסה אותם לכביסה בזוגות ולא צריכה כל הזמן לחפש אחריהם,יש סרטון סיני ביוטיוב שמראה איך עושים את זה, לגבי משהו קבוע: אני מטאטאה כל יום את כל הבית למקום אחד,פעם אחת בבוקר ,פעם אחת בצהריים ,ופעם אחת בערב,הילדים ממינים את החפצים בקופסאות ומסדרים אותם במקום,וכך הבית נראה מסודר במשך רוב היום בלי הרבה עבודה.
רעיונות טובים
תוך כדי הורדת הכביסה אני גם מקפלת אותה. ממש על המתקן. כך נחסך עוד מעבר ביניים של הכביסה לערמה מבולגנת ומשם לקיפול שזה הרבה יותר קשה. מהמתקן הכביסה עוברת אחר כבוד מקופלת לארונות. אף פעם אין כביסה על הספה/המיטות/השולחן בסלון.
בהכנת שניצלים, תמיד הידיים נדבקות בביצה ואז מורידות את פירורי הלחם מהשניצל.
אני עובדת עם יד יבשה ויד רטובה: יד אחת מעבירה את השניצל לצלחת של הביצים, ואז מעבירה לפירורי לחם.
היד היבשה מכסה בפירורי לחם בלי לגעת בשניצל, עד שהוא מצופה לחלוטין ורק אז מרימה אותו. כך לא יורד הציפוי מהשניצל
וגם לא צריך לשטוף ידיים כל רגע… כמובן, זה חלק עיקרי מהרעיון!
ביום שישי אני מתחילה בבוקר לארגן את רוב הבישולים לשבת (תיבול לעוף בתנור עם תפוא ואורז..) ואז הלחץ יורד ואני מתפנה לסדר ניקיון וסידורים מחוץ לבית. עוד עצה טובה מבית היוצר של יעל זלץ.
כמו כן, משתדלת שלכל דבר יהיה מקום משלו בבית.
וגם מבקשת מהילדים להחזיר משחק/צעצוע ברגע שהם סיימו לשחק. בינתיים, לרוב זה נתקע בשלב הבקשה : )
פוסט חשוב שצריך להשתמש בו לא רק לחיים הטכניים, אלא תמיד לחשוב על פעולות והשלכות בכל עניין חשוב ורציף בחיים.
בבישולים לשבת, אני מוציאה את כל התבלינים והירקות שאצטרך לבסיס, כך לא צריך לפתוח את המקרר כמה פעמים, ולשטוף ולנגב ידיים קודם.
הקילופים מרוכזים לפעם אחת, את זה כמובן עושים בישיבה מעל הפח.
ירקות עליים שטופים מראש לכל התיבולים והתוספות.
אני משתדלת להציע לילדים ביגוד בגוונים דומים וגם להשתמש במכונת הכביסה עצמה כתא נוסף לאחסן ביגוד מלוכלך צבעוני / בהיר לסרוגין . ואז לא נערמים בגדים מלוכלכים ונחסכת ממני חלקית עבודת המיון.. וגם לפעמים להציע לילדים ללבוש ביגוד יבש מחבל התליה .. תודה לכולן על הטיפים!
בימי חמישי בעת הבישולים לשבת,
אני תמיד משלשת כמות של 2-3 מאכלים – שטובים בהקפאה,
כמו פשטידות, קינוחים, מטבלים לסלט וכדו'
כך אין צורך כל שבוע להכין שבת מא' ועד ת', ניתן ליהנות ממאכלים מושקעים – פשוט בשליפה אלגנטית מהמקפיא,
(גם אם היה לי סופ"ש עמוס – לא פספסתי עוגה מפנקת או פשטידה מסובכת…)
הורדת כתמים מחפתים וצווארונים לבנים: מניחים אותם בצורה כזו שאחד מתחת לשני ובשפריץ אחד של מסיר כתמים גומרים חולצה.
מיון כביסת ילדים ומבוגרים שהיא בד"כ צבעונית לפי חדרים כך שיוצא מהמייבש רק מה שצריך לקפל לחדר מסויים. וכמובן קיפול ישר לתוך הארון.
ילדים אפילו קטנים יכולים לגרוף את כל הצעצועים מהרצפה לתוך ערימה, יותר קל אח"כ למיין ולהחזיר כל דבר למקום. (הילד הגורף קרוי "המגב"ניק" התורן = זה נותן לו קצת יותר מוטיבציה)
כרגיל יעל את מדהימה, ומצילה את כולנו מים הבלגן האופף, תודה לך על התמיכה, החשיבה, העצות והכל.
תודה רבה על הפוסט! אני אוהבת מאוד הרגלים ויש לנו המון כאלה בבית כמו:
– לא עוזבים את השולחן לפני שכל אחד בירך, פינה כלים וסידר את הכיסא במקומו.
– פושטים בגדים ומיד מכניסים למכונה/שומרים מכנסיים למחר/תולים ציצית/מסדרים נעליים על המתקן. אין דבר כזה להיכנס להתקלח כשהבגדים והנעליים זרוקים אי שם בחלל החדר.
– אחרי המקלחת תולים את המגבת במקום ומי שלא יכול כי זה גבוה לו מניח על השרפרף שבחדר הרחצה.
– תפריט קבוע לארוחות ערב. כל יום ראשון ביצה קשה לחם וירקות, יום שני טוסטים, יום שלישי פנקייקים וכו'. אין הפתעות אין בזבוז זמן, אין התלבטויות, אין ויכוחים.
– בבוקר יש לנו ראשי תיבות: מנצ"ל = מודה אני, נטילה, צחצוח שיניים, להתלבש. קטנים וגדולים כאחד פועלים לפי זה והבוקר נראה מצוין 🙂
כשאני תולה כביסה של פריטים דומים (כמו גופיות, ציציות) אני תולה ממוין- חבל נפרד לכל ילד, כך הילדים יכולים להוריד ולמצוא את הפריטים שלהם בלי מאמץ ולהכניס ישר לארון.
יש לבנים שלי כמה חולצות שקשה לגהץ. גיליתי שאם אני מגהצת אותן מיד אחרי הכביסה, כשהן עוד לחות, הגיהוץ הרבה יותר קל ומהיר.
כשאני תולה כביסה אני משתדלת לתלות על קו הקיפול כך שאני חוסכת את הזמן של ניעור הבגד ומיד מקפלת,
באריזת המוצרים אחרי הקניה בסופר אני אורזת בשקיות לפי האיחסון בבית, ז"א שימורים בשקית אחת, פסטה וכד' בשקית נוספת ירקות בשקית אחת, מוצרי חלב, וכו' בזמן פירוק הקניה סידור המוצרים בארון יותר מהיר.
תודה רבה, בהצלחה.
בבוקר קודם כל אני מניחה לכל ילד את הערימה על המיטה שלו ואז הולכת להתארגן בעצמי וכך תוך כדי שאני מתארגנת אני יכולה לדרבן אותם להתלבש ולהתארגן ליציאה,
אמבטיות- תמיד הילידם רותים "עוד" כשאני באה להוציא אותם, אז אני מסכמת איתם, שאני הולכת להכין להם בגדים, מכינמה ערימה לכל ילד ואז באה להוציא אותם.
בתנור יש לי טיימר שרק מצפצף וגם טיימר שמכבה את התנור. אז אני משתמשת בשתיהם במקביל. לדוגמא כאשר אופה 2 תבניות של לחמניות יחד ויש להחליף את המיקום שלהם ( בינהם) במהלך האפיה, את הטיימר שמכבה אני מפעילה על 20 דק' ואת הטיימר שרק מצפצף על 10 דק'. בצפצוף הראשון יש להחליף בין התבניות ובצפצוף השני התץנור נכבה. מאז- לא נשרף לי הלחמניות/עוגות.
רבקו- יש כמה רזרביים של התינוקות, או רזרבי אנונימי של מבוגרים- אני משתדלת תמיד למלא את הרב קו שאינו בשימוש שהיה אצלי, וכאשר נגמר לילד הרב קו הוא מקבל חדש מלא שכבר היה מוכן ונותן לי את הריק, ואז ישר אני מטעינה וזה מחכה אצלי לפעם הבאה… כך גם בר קוים שאני נוסעת איתם… אחד בשימוש ואחד מחכה מלא, כך לא נתקעים…
יפה יעל, אני מלבישה את הילדים בבוקר לפי הקצב שאני מכירה על כל ילד
יש את הילד שאם הבגדים מוכנים לו אז כל הבוקר שלו זורם
יש ילד שאני מלבישה ויכולה בין פריט לפריט להספיק הרבה (במקום לריב איתו…)
וכו' וכו'
כביסה אצלנו ממויינת לכללית, מתלה לעדינה (מופרד ללבן וצבעוני) וגיגית לגרביים, תחתונים וגופיות (מופרד ללבן וצבעוני).
בקיפול הגרביים, אני לא מגלגלת את הזוג כמו רוב האנשים, אלא אחרי שסידרתי כל גרב על הצד הנכון וגם עם קיפול בצד הגרב, אני מקפלת גרביים קצרות ל-2 וארוכות ל-3 ואז מבצעת את הקיפול פנימה. התוצאה היא במקום כדורים שמתבלגנים בארון, שהגרביים מקופלות באופן שטוח כך שניתן לסדרן זו לצד זו ורואים את כל הגרביים.
תנסי את|"חבקי הגרביים". (ניתן לקנות בכל מכולת או טמבור) הסלסילה נראית מעט מבולגנת, כי הגרביים לא מקופלות, אבל הילדים מורידים את הגרביים המלוכלכות באמבטיה ובלי מחשבה חובקים וזורקים לכביסה, אף פעם (כמעט) לא מחפשים זוגות…
בס"ד
רעיון פשוט, זול ויעיל לענ"ד לגבי גרבים: לאגד כל זוג בגומיה פשוטה בגודל קטן, שקונים בחבילות או בקופסאות. מלמדים את כל בני הבית, שכשפושטים גרבים, אוגדים את הזוג בגומיה ושמים בכביסה. הזוג מתכבס ומתיבש עם הגומיה. לי לא מפריע להניח עם הגומיות בארון בתוך סלסילות. אפשר להעביר את הגומיה מהזוג הנקי של מחר לזוג המשומש. מי שרוצה דווקא לקפל, יכולה להסיר את הגומיה ולקפל ולשמור את הגומיות במקום מרכזי באזור החדרים. השיטה נהוגה אצלנו בבית כבר שנים. פעם בשנה, לפני פסח, אני מטפלת בערמה של גרבים, שנשארו יחידות או בכ"ז נפרדו איכשהו. מלבד זה, עבודת מציאת הזוגות ב"ה כבר לא נמצאת ברשימת העבודות שלנו, בלי להשקיע יותר מידי זמן או כסף למציאת טריקים מיוחדים.
תודה! זה ממש מעלה למודעות את כל הדברים הקטנים, כרגיל.
למדתי שיש מאכלים שדורשים זמן מדויק – אפיה, בישול אורז וכו', ותמיד אני מכוונת את הטיימר של התנור כשאני מכניסה / מרתיחה וכו'. זה חוסך הרבה עוגמת נפש.
יש לנו מדף מיוחד לספרי ספריה, ולכן כשהולכים לספריה לא צריך לחפש אותם בכל הבית. כולם מקפידים להחזיר לשם את הספרים בכל ערב.
איזה נחמד
יעל שלום! כדאי לקרוא, כתבתי פה את כל הרעיונות שלי כמעט 🙂 וגם את מה שבקשת ממני אז לגבי הבקבוקים
אני חושבת שיעזור להרבה בנות הרעיונות האלה, אם כן אשמח שתכתבו …
לי יש כמה רעיונות, חלקם קשורים לכאן חלקם אולי לא:
1. אני אספר שתמיד הייתי מאלה שלא היה להם מקום קבוע לכלום. כך עד גיל עשרים ומשהו בערך.
זה כלל אי יכולת למצוא את המשקפיים שלי בבוקר מרוב בלגן! או ירידה מהמיטה על כל הספרים והמחברות של האולפנא שהיו פזורים על רצפת החדר בבלגן גדול.
החלטתי להשתנות, והקבה עזר. אחי מאוד מסודר, והוא היה בחדר לידי, פניתי אליו בתור בחורה ובקשתי עזרה… איך עושים זאת?
פשוט! הוא אמר. תתחילי לשים כל דבר במקום קבוע מראש, באותו הרגע. אל תדחי לאחר כך.
ומאז-
א. כשחוזרים משבת- אני דואגת לפרק את התיק מיד בכניסה לבית! ולדאוג שכול דבר יחזור למקומו. אחרת התיק יכול להישאר שם גם שבועיים…. 🙁
ב. לכול דבר כמעט יש בבית מקום מיוחד, כולל הגולות של הילדים שנקנו אמש! הם קבלו ממני קופסת אחסון קטנה!
למשל:
יש סלסלה מיוחדת במקרר שבה כל הממרחים! כדי שמי שמחפש ימצא מהר, והילדים או אפילו בייביסיטר שתבוא יוכלו להוציא את כל הסלסילה ולהניחה על השולחן וכול אחד יוכל לבחור לו את הממרח שלו.
יש קופסה קבועה בארון המצרכים, שבה מונח הסילאן, כדי שהוא לא ילכלך את הארון
המשקפיים כמובן מונחים במקום קבוע 🙂
יש מגירה בשידה לניירת וחשבונות
יש קופסה מיוחדת בארון שלי למטענים, וכבלים של מכשירי חשמל וכדומה, ובה נמצא גם הגיים בוי של הילדים.
אפילו בתוך האמייל שלי יש לי תיקיות מיוחדות, ואחת מהן היא תיקייה שנקראת : "יעל זלץ" בה אני שומרת מיילים מיעל המקסימה!!!!!!!!!!!!!!!
ג. כל דבר חדש שנקנה, למשל משחקים, כולל גדולים מאוד, נקנית יחד איתו קופסת אחסון!
על קופסת האחסון אני מדביקה את התמונות שהיו על אריזת המשחק, לאחר שאני גוזרת אותן.
למשל- קנינו פליי מוביל, גזרתי את התמונות של כל החלקים שהיו על הקופסה והדבקתי על המכסה של הקופסה החדשה שקניתי, וכך אנחנו יודעים כשאנחנו אוספים או עושים סדר לבדוק אם יש את כל החלקים שאמורים להיות שם!
ד. גם לבקבוקי השתייה למשל יש מקום מיוחד, לקחתי מגש קטן, שמתי עליו בקבוקים של הילדים, שקניתי להם, כל אחד והבקבוק שלו כדי שלא יוציאו אלף כוסות חד פעמיות ביום, וכדי שלא יקראו לי כל רגע למים, אני קוראת לזה פינת שתייה, כך הם רואים אותה, וזוכרים לשתות. יש שם גם בקבוק גדול וכוסות למי שרוצה.
ה. עוד רעיון מקסים לדעתי, שהילדים אוהבים מאוד הוא גמ"ח כיפות ביתי שהמצאתי. לקחתי שקית של טלית קטנה של ילדים, ושמתי בתוכה את כל הכיפות שיש לנו בבית, כולל הכי ישנות ומגעילות. הרי קורה שילד פתאום מאבד, מתקלח ומגיע לארוחת ערב ואז הוא לא יכול לאכול ולכי תמצאי את זה….
אז יש את גמ"ח הכיפות!
הם באים אליי, אני מוציאה להם את הגמ"ח והם כל כך נהנים לבחור! גם אם זו כיפה שמעטה!
ועוד…………….
אני לא ילאה אתכן….
יש לי חלום לצלם את כל הרעיונות שלי ולהעלות לכאן כדי שכולן תוכלנה להיעזר בזה.
דווקא בגלל שהייתי בלגניסטית אני עכשיו יודעת איך לעזור לעצמי.
והחיים אכן נהיו קלים יותר!!!!!!!!!!!!!
וכמובן, שחלק גדול מזה שלמדתי לסדר, זה בזכות יעל!
יעל, תמשיכי לכתוב לנו!
גם אני ממיינת את הכביסה לחדרים לפני הקיפול – בתחושה זה הרבה יותר נעים – 2-3 גבעות קטנות במקום אוורסט אחד מאד מאד גבוה
בשטיפת כלים, כיור מלא, קודם אני מוציאה את הכלים מהכיור תוך כדי ריקון שלהם מהלכלוך, מנקה את הכיור כמו שצריך, אחרי הסיבון מכניסה לכיור, ואז השטיפה שלהם הרבה יותר נעימה וגם חסכונית יותר במים
בבישולים לשבת אני תמיד מתחילה עם הנחת סיר הביצים על האש. איכשהו זה מכניס אותי לרצף… וכמובן שהשיש פנוי לפני הכל.
אני מקפלת את ערימת הכביסה לסלסלות לפי חדרים, ואז הבנים מקבלים וממיינים בארונות אצלם וכן הלאה.