אני חושבת שעליתי על האקסיומה שמריצה אותנו בתזזית ודוחפת אותנו להספיק יותר. אני פוגשת כל כך הרבה נשים שמבקשות דרך לבצע יותר במסגרת הזמן הנתון, שרוצות טיפים לקיצור הדרך עד היעד, שחשות ש"אין זמן" באופן מתמיד, ותמיד תהיתי מאיפה מגיעה התחושה הזו. הרי חיים כולנו היום, ברוך ד', ולכולם יש זמן – לכולנו היום יום ראשון, בוקר טוב, שבוע מבורך. למה אנחנו מרגישות שאין לנו זמן?

ביום של הפוגה, בבוקר שבו התעוררתי מוקדם מידיי, שמעתי בתוכי את הנזיפה החמורה  "תפסיקי לבזבז את הזמן " והבנתי לפתע שעליתי על משהו גדול.

בזבוז הוא שימוש בלתי מחושב במשאב, כאשר הפוטנציאל של המשאב אינו מנוצל. להשתמש בכמות רבה מידי של משהו, לפזר בלי חשבון, לזרוק או לחסל ולהשמיד – כל אלו נכנסים להגדרה של בזבוז, והם נחשבים בעינינו לחטא. אסור לבזבז.

הזמן נחשב למשאב מיוחד מפני שאי אפשר לשמור אותו ולחסוך ממנו לשעות מחסור, וכאשר הוא עובר אין דרך להחזיר אותו, למחזר אותו או להשתמש בו שוב בגרסה של משומש. אין גם אפשרות להשיג עודפים מאחרים. הזמן הוא חד פעמי והוא משאב אישי, ולכל אחד מאתנו יש משימות משלו לבצע בתוך מסגרת הזמן שלו וזו אחריות אישית .

התחושה הלוחצת שלא לבזבז דברים, החסכנות, הופכת לסוג מסוים של לחץ שחונק אותנו, ואנחנו רוצים להרגיש מספיק עשירים כדי שנוכל לבזבז קצת. נעים לדעת שלא נורא אם יישפך – יש עוד. שלא נורא אם יישבר – יקנו חדש, שלא נורא אם יתבזבז – יש מספיק. אנחנו נרגעים כשאנחנו יכולים לתמרן במרחב ולא מוכרחים לדייק כל כך ולחסוך כל כך. היינו רוצים שיהיה מותר לבזבז קצת, ולא לכל דקה יהיה מחיר. היינו שמחים להסיר את משטר הצנע מהזמן, ולדעת שיש מספיק לכולם, לכל הדברים שאנחנו רוצים להספיק.

וזה בדיוק מה שקורה בחופשה: הנה, יש די זמן גם לבזבז! "קחי את הזמן שלך", תכנני את התכניות ב"איזי" ותני ליום לחלוף בקצב שלו. תנוחי.

על ניצול זמן ועל חופשה

• ערך עצמי: בחופשה, היכולת "לא לעשות כלום" היא הדומיננטית, וחסרות המנוח עלולות לגלות שהיא קשה יותר מאשר ביצועים, מדדים והספקים. אולי הסיבה שאנחנו מתזזות במולטיטסקינג היא שאנחנו פוחדות לעצור, מרגישות שרק כך אנחנו מצדיקות את קיומנו, ושחייבים להיות בפעילות כדי להיות בעלות ערך? זה הזמן להעביר מסר לכל המשפחה: גם בלי לעשות דבר אתם חשובים, אהובים, רצויים וקיומכם נהדר. לא צריך לעשות כלום – רק להיות. שבו על הספה, פטפטו, נוחו על הדשא – כיף לי להיות אמא שלכם גם אם אינכם מסדרים את החדר, וגם כשאתם בפיג'מות יום שלם.
• מדדים להספק: הפקת המיטב מן החופשה עלולה להיראות לפעמים כמו בזבוז זמן אם בוחנים את ההספקים במונחים של שעות עבודה ושל ימי השגרה. הכיני לך מדדים להערכת איכות החופשה שלכם כשהפרמטרים אינם to do אלא יותר to be. מה את רוצה להיות יותר? יותר נינוחה? יותר מפנקת? יותר סבלנית? יותר קשובה? צייני ארבעה פרמטרים מן הסוג הזה וחשבי על דרכים לשפר את האיכויות הללו בחיים שלכם. החופשה היא הזדמנות מצוינת. פתאום מתברר, ש"לא לעשות כלום" זו עבודה מרגשת.   
• ביקורת: בזמן החופשה יש זמן לנוח, וגם צריך לנוח, ואנחנו עייפים – ובכל זאת המנוחה מאיתנו והלאה. המתחים והלחצים עלולים לצוץ דווקא בחופשה: עכשיו את רואה שהגדולה כל כך שתלטנית ומתנשאת על קטנות, הפראות של הבנים והחוצפה שלהם עוברים את הגבול, עשרים וארבע שעות ביממה עם כל המשפחה – יום אחר יום- חושפים לעינינו תכונות שביומיום העמוס איננו חשות את העומק ואת ההיקף שלהן. פתחי את הלב שלך לחוש את החמלה הטבעית שמבוגרים חשים כלפי ילדים ואמצי את הגישה של עזרה: אני רוצה לעזור להם לתקשר זה עם זה. אני רוצה לעזור להם לעמוד במצבי לחץ. אשוחח איתה ואעזור לה ללמוד איך להגיב לאט. הגישה הזו מעניקה לילדים את המרחב הדרוש להם לעצמאות יחד עם התערבות הורית תומכת.
• מנוחה: בימי השגרה, אנחנו הולכות לישון לפי השעון, לא לפי העייפות. גם אם את מתמוטטת מעייפות בשעה 12:00 בצהרים, וממש נרדמת בעמידה – את דוחה את השינה לשעה 14:30 או אפילו לערב ומתדלקת את עצמך בשוקולד או קפה כדי להישאר ערנית ולתפקד עד שתוכלי לפנות את הזמן לישון. בימי החופשה, נסי לישון כשאת עייפה. הקשיבי לגוף שלך. תגלי שאת ישנה פחות, ומספיקה יותר.
• בזבוזים: כיף להרגיש עשירים, ובחופשה אנחנו עשירים בזמן פנוי. בעולם הכלכלה יש כינוי גנאי למי שהתעשרו פתאום "נובורישים" – בעלי הון חדש – שאינם יודעים איך לנצל את העושר שלהם ומבזבזים כספים על כלום, רק משום שיש להם מה להוציא, סוף סוף, אחרי שנים של עוני. ההתנהלות עם הזמן אינה שונה: סוף סוף יש זמן, אז בואי נישאר במיטה עד הצהרים, נלך לישון לפנות בוקר כי אין חובה לקום מחר מוקדם. התנהלות מהסוג הזה עשויה לתת תחושה של החמצה קשה כשהחופשה מסתיימת, שכן אנחנו מיליונרים על הזמן רק לתקופה של שבועים-שלושה.

ומה לא לעשות:

לא לדחוס לחופשה את כל מה שלא הספקנו בימים רגילים – במקום זה, שבי עם לוח שנה, ושבצי ביומן את המשימות הללו בחודש הבא, ובחודשים הבאים.

לא לבקש מהילדים להשלים את כל הניקיונות והסידורים שלא הספקנו בערב פסח. עבודות שנואות מתסכלות פי כמה כאשר הן צריכות להתבצע בחופשה.

לא לצפות שבחופשה לא תהיה לך עבודה: ההשגחה על הילדים, תשומת הלב שהם דורשים והתמרון בין עבודות הבית שמתרבות לצורך בנופש – רק מסבכים את הדברים שבימי השגרה נעשים "על טיס אוטומטי". היי מציאותית, ואזני את הצורך בחופש יחד עם הצורך בתפעול המערכות במשפחה, בלי תוספות מיותרות.

תגובות:

היי, הילדים שלך אוהבים לבשל וממש מחכים לחופשה כדי לבשל במקומך ארוחות גורמה, ובעלך מחכה לרגע שבו יוכל לצבוע את כל הבית ולתקן את כל המדפים שהתפרקו? ספרי לנו!